“לקורא הניגש לקרוא ספר זה, ידלקו אורות אדומים מיד בתחילת קריאתו של הספר
וזאת מכיוון שכבר בפתיחה כותבת המחברת דברי התנצלות, דבר שמיד מעורר
אצל הקורא הנבון את הצורך לגלות זהירות מפני הדברים שהמחברת עומדת
לכתוב. נימה זאת גרמה לי לרצות לקרוא את הספר בצמידות לקוראן, כדי שיהיה לי
את המקור שעליו המחברת מבססת את דבריה.
קריאת בספר איננה סיפור פשוט מכוון שמיד רואים שארמסטרוג יודעת ומכירה את
הטקסט הכתוב. מה שמעורר התנגדות קלה עד כבדה זה הניסיון שלה לתת פירוש
מקל לדברים המופיעים בטקסט.
לדוגמה כאשר מופיעה בטקסט הוראה להרוג את היהודים והנוצרים, הלא מאמינים
מיד תפנה אותנו המחברת לסורות בהן הצטוו המוסלמים להגן על הלא מאמינים
מכוון שהם עם הספר.
נקודה נוספת שאליה יש להתייחס, היא השימוש שהעולמא( מומחי הדת), עושים בקוראן
ובחדית׳ כדי להצדיק את מעשי התועבה שהם עושים ובמיוחד הפתוות ( דינים), המצוות על המאמינים לפעול בדרכים של רצח לא מאמינים, טיפול בנשים בכל מיני נושאים ( דיני אישות מחמירים, איסור על עדות אישה, טיפול לא מוצדק ודינים של הדרת נשים מהמקומות הציבוריים,
כמו גם
ציווי נשיאת רעלה ואף ביגוד אטום יותר וכל זאת בשמה הקדוש של הצניעות).
אין ספק שמוחמד בתור ממציא דת היה אישיות יוצאת דופן בעולם שבו פעל, אבל אין גם לשכוח
שהוא היה מעורה היטב בחברה, הוא ראה לאיפה הרוחות נושבות והגיע למסקנה שיש משום לשנות
תכונה די משותפת לכל מיני מהפכנים חברתיים שפועלים בחברה שקופאת על שמריה וזקוקה לטלטלה חזקה. שתוציא אותה מהקיפאון שבה היא שרויה.
אם משווים אותו לדמויות היסטוריות אחרות שהשפיעו על דתות העולם
אין. ספק שניתן לו מקום של כבוד לשבת בשולחן אחד עם משה, ישו , מרטין לותר. ועוד כמה מורדים אחרים
שהשפיעו על ההיסטוריה הדתית של עולמנו.
הספר לא שיכנע אותי שמוחמד היה איש של שלום ואדם מתון, מכוון. שעל פי הנאמר עלין בקוראן ובחדית׳ הוא היה אחראי על כמה
מלחמות שבחלקן התלוו מעשי טבח, שאחד הראויים לציון היה טבח יהודי חיבר, אשר הסכימו לעזור לו במלחמתו במכה אבל סירבו להמיר את דתם היהודית בדת המוסלמית החדשה.
הנסיונות של המחברת להציג את פעולותיו כחוסר ברירה , הן נסיונות כושלים שהרי תמיד קיימת הבחירה בין מעשה נכון למעשה שאיננו נכון.
בידיעה ברורה שהצגת הדברים בספר חשודה בנטייה לטובת מוחמד ומנהיגותו כראש האסלאם
דבר אשר מוריד בהכרח מאיכותו של הספר ומעלה ספקות במידת האובייקטביות של המחברת .
ראוי לקריאה , אבל סלקטיבית וזהירה.”