“אדי, איש תחזוקה קשיש בפארק שעשועים ובעברו לוחם, מאבד את חייו באירוע טראגי – דווקא ביום הולדתו ה־83. במסע שלאחר המוות הוא פוגש חמישה אנשים מעולמו, כאלה שהשפיעו עליו או שהוא השפיע עליהם – גם מבלי לדעת. כל מפגש הוא שיעור, ניסיון לסגור מעגל, להשלים עם כאב ישן או להבין את חייו מזווית אחרת. בכתיבה שמאזנת בין חמלה לפשטות, אלבום מושך את הקורא למסע של התבוננות, לא רק על אדי – אלא גם על עצמו. דוק של עצב שזור לאורך כל הסיפור, הטוויסט בסוף צובט את הלב, אבל הוא עטוף בתקווה, בסוג של נחמה שקטה והבטחה לסוף טוב לאדם וגם לסיפור. זהו ספר חביב, לעיתים מעט פלצפני מדי לטעמי, אבל בסופו של דבר הוא עושה את העבודה. ⅘ בסולם מאני”

“אחד ה-ספרים שהשפיעו רבות על חיי. גרם לי לתהות מי נם אותם אנשים אשר נגעו בי בדרכם המופלאה. להם מגיעה מתנה הספר הזה. יש כמה וכמה כאלה. גם ספר ההמשך שלו מעניין.”

“חמשת האנשים שתפגוש בגן עדן/ מיץ' אלבום את הספר הזה קניתי בטעות גמורה בעקבות שיחה עם מוכר ספרים נחמד מאוד בפתח תקווה, ואני מודה לו על כך מאוד. הספר מספר על אדי, לוחם לשעבר מבוגר וזועף שעובד למחייתו ובניגוד לרצונו בתור מתקן מתקנים בפארק שעשועים שנמצא על שפת האוקיינוס. הסיפור נפתח במותו של אדי, ומשם ממשיך ומתאר את חווית גן העדן שלו, שהיא אינה מה שרבים מאיתנו מדמיינים. במקום גן עדן פרחוני ויפה, הוא פוגש חמישה אנשים שונים. את חלקם הוא מכיר, בחלקם הוא מעולם לא פגש. מה משותף להם? במידה זו או אחרת, כולם השפיעו על חייו עמוקות בדרכים שונות, וכעת הם ילמדו אותו משהו על החיים עצמם. עכשיו, אחרי שקראתם את התקציר בטח עלו לכם כל מיני שמות תואר לסיפור שכזה. חינוכי? קלישאתי? רומנטי? ואני אומר, כןןןן תביאו לי עוד מזה בבקשה! מיץ' אלבום פה יצר ספר שהוא כל מה שאני רוצה מספר. מריר במידה, מצחיק במידה, ובעיקר מעורר רצון עז ללכת ולחבק את כל מי שאתה אוהב. הכתיבה של הספר מעולה לדעתי, ואמנם יש שם רק דמות אחת וכל השאר הן בסך הכל תפאורה אליה, אבל איזו דמות נהדרת זו. אדי כתוב היטב, ועם כל שלב בספר לומדים עליו עוד ומוצאים דברים חדשים. דבר אחרון, וזה סיפור האהבה. כמו בסקירה שלי על איש ושמו אובה, גם פה אני חייב לציין את סיפור האהבה המרכזי של הספר. אותו סוג של סיפור אהבה, של אהבה מהחיים עצמם. לא משהו נחמד של דיסני שבו הסיפור נגמר בחתונה וזיקוקים, אלא גם בחיים שחיים אחר כך ביחד. בכל המתחים והחיכוכים והאהבה שמשאירה הכל ביחד. נ.ב. אל תשאילו את הספר הזה לאחיות הגדולות שלכן, כי היא לא תחזיר לכם אותו במשך שנה. מניסיון!”

“בסדר, למי שחושש מהמוות אל תחשוש, לפחות זה המסר שהרומן מנסה להעביר. ספר מעולה לטיסה ארוכה, לתור למנתח לפני ההרדמה מעבר לזה זה בסדר לא חוויה מרעישה.”

“אדי, איש תחזוקה קשיש בפארק שעשועים ובעברו לוחם, מאבד את חייו באירוע טראגי – דווקא ביום הולדתו ה־83. במסע שלאחר המוות הוא פוגש חמישה אנשים מעולמו, כאלה שהשפיעו עליו או שהוא השפיע עליהם – גם מבלי לדעת. כל מפגש הוא שיעור, ניסיון לסגור מעגל, להשלים עם כאב ישן או להבין את חייו מזווית אחרת. בכתיבה שמאזנת בין חמלה לפשטות, אלבום מושך את הקורא למסע של התבוננות, לא רק על אדי – אלא גם על עצמו. דוק של עצב שזור לאורך כל הסיפור, הטוויסט בסוף צובט את הלב, אבל הוא עטוף בתקווה, בסוג של נחמה שקטה והבטחה לסוף טוב לאדם וגם לסיפור. זהו ספר חביב, לעיתים מעט פלצפני מדי לטעמי, אבל בסופו של דבר הוא עושה את העבודה. ⅘ בסולם מאני”

“אחד ה-ספרים שהשפיעו רבות על חיי. גרם לי לתהות מי נם אותם אנשים אשר נגעו בי בדרכם המופלאה. להם מגיעה מתנה הספר הזה. יש כמה וכמה כאלה. גם ספר ההמשך שלו מעניין.”

“חמשת האנשים שתפגוש בגן עדן/ מיץ' אלבום את הספר הזה קניתי בטעות גמורה בעקבות שיחה עם מוכר ספרים נחמד מאוד בפתח תקווה, ואני מודה לו על כך מאוד. הספר מספר על אדי, לוחם לשעבר מבוגר וזועף שעובד למחייתו ובניגוד לרצונו בתור מתקן מתקנים בפארק שעשועים שנמצא על שפת האוקיינוס. הסיפור נפתח במותו של אדי, ומשם ממשיך ומתאר את חווית גן העדן שלו, שהיא אינה מה שרבים מאיתנו מדמיינים. במקום גן עדן פרחוני ויפה, הוא פוגש חמישה אנשים שונים. את חלקם הוא מכיר, בחלקם הוא מעולם לא פגש. מה משותף להם? במידה זו או אחרת, כולם השפיעו על חייו עמוקות בדרכים שונות, וכעת הם ילמדו אותו משהו על החיים עצמם. עכשיו, אחרי שקראתם את התקציר בטח עלו לכם כל מיני שמות תואר לסיפור שכזה. חינוכי? קלישאתי? רומנטי? ואני אומר, כןןןן תביאו לי עוד מזה בבקשה! מיץ' אלבום פה יצר ספר שהוא כל מה שאני רוצה מספר. מריר במידה, מצחיק במידה, ובעיקר מעורר רצון עז ללכת ולחבק את כל מי שאתה אוהב. הכתיבה של הספר מעולה לדעתי, ואמנם יש שם רק דמות אחת וכל השאר הן בסך הכל תפאורה אליה, אבל איזו דמות נהדרת זו. אדי כתוב היטב, ועם כל שלב בספר לומדים עליו עוד ומוצאים דברים חדשים. דבר אחרון, וזה סיפור האהבה. כמו בסקירה שלי על איש ושמו אובה, גם פה אני חייב לציין את סיפור האהבה המרכזי של הספר. אותו סוג של סיפור אהבה, של אהבה מהחיים עצמם. לא משהו נחמד של דיסני שבו הסיפור נגמר בחתונה וזיקוקים, אלא גם בחיים שחיים אחר כך ביחד. בכל המתחים והחיכוכים והאהבה שמשאירה הכל ביחד. נ.ב. אל תשאילו את הספר הזה לאחיות הגדולות שלכן, כי היא לא תחזיר לכם אותו במשך שנה. מניסיון!”

“בסדר, למי שחושש מהמוות אל תחשוש, לפחות זה המסר שהרומן מנסה להעביר. ספר מעולה לטיסה ארוכה, לתור למנתח לפני ההרדמה מעבר לזה זה בסדר לא חוויה מרעישה.”