"אנחנו במלחמה מפני שאתם צידדתם בחייזרים. נגד טבור הארץ. אפילו שהחייזרים לא היו מוכנים להתחלק במה שהיה להם מהירח ההוא. אני לא זוכר איך קוראים לירח". "קינילאי - נה, בשפה שלי. פלימות', בשפה שלכם". "כן. פלימות'. אנחנו היינו צריכים את הדברים האלה והם לא היו מוכנים לסחור ולא שום דבר. אתם עזרתם לחייזרים להרוג בני אדם ולגנוב ספינות וטכנולוגיה של הטבור כדי להגן על הירח, ואתם בני אדם. אז אתם בוגדים". "הוא אומר לך את זה, הפיראט". משכתי בכתפיי. "כולם יודעים". "תמיד יש זווית ראייה רחבה יותר", האיש הזה אמר. ואז הוא פשוט הלך. דרך סיפור חייו של ג'וס מוסי אנו נחשפים לצדדיו האפלים של כיבוש החלל. המוקודורי, החללית שבה גדל ג'וס, פעלה באזור החיץ שבין כוכב הבית של החייזרים לבין כדור הארץ כאשר הותקפה על ידי פיראטים. כל המבוגרים שעל החללית נרצחו והילדים נחטפו כדי להימכר לעבדות. ג'וס בן השמונה נותר בחללית הפיראטים כ"חיית המחמד" של הקפטן האנושי שלה, ונאבק לשרוד ולהישאר שפוי. במהלך גלגוליו נתקל ג'וס ב"נער - מלחמה" מטיל האימה, המפקד האנושי - למחצה של צי החייזרים, בקפטן אזרקון - מפקדה של אחת מספינות הלוחמים האנושיות ובפלקון - הפיראט האכזר הנלחם בבני האדם ובחייזרים כאחד. כל אחד מהשלושה בתורו מנסה להכשיר את הילד היתום בהתאם למטרותיו ולתפישת עולמו - כלוחם, כמרגל, כעבד. ג'וס מגלה כי הצדק והאמת הם בעיני המתבונן, וכי הוא בלבד יוכל לקבוע מי הוא ולהיכן הוא שייך - לחברות ולנאמנות שמצא בקרב בני האדם, לתרבות העשירה והשלווה של החייזרים או לשנאה, לחשדנות ולאלימות המצויות בשני הצדדים. ככל שהעלילה מתפתחת, ג'וס נאלץ לבחור בין הזהויות הרבות שהוקנו לו בחייו הקצרים, ואלה מתנגשות זו בזו ומגיעות לשיא עוצר נשימה. ילד מלחמה הוא ספר מדע בדיוני צבאי וחברתי. העולם שהוא מציג עומד בפני עצמו, אמין ועשיר. הדמויות והדילמות העולות ממנו נותרות עם הקורא גם לאחר שהניח מידיו את הספר. קארין לוואצ'י היא מהקולות המבטיחים במדע הבדיוני העכשווי. הסופר עטור הפרסים טים פאוורס גילה אותה כשהעניק לה את הפרס הראשון בתחרות שערכה הוצאת Warnet Aspect ומאז הייתה מועמדת לפרסים נוספים: פרס ג'ון וו. קמבל ליוצר החדש ופרס ע"ש פיליפ ק. דיקל. לוואצ'י נולדה בגואינה שבדרום אמריקה מחזיקה בתואר בכתיבה יוצרת ובספרות אנגלית ומתגוררת כיום בטורנטו, קנדה.