פדריקו גרסיה לורקה (1936 - 1898), גדול משוררי ספרד ומחזאיה במאה העשרים, שימש ועודו משמש מופת ליוצר, אשר כתביו קשורים קשר הדוק לנפתולי חייו ולאמת הפנימית שלו. לורקה הוא גם דוגמה מאלפת לאדם, ששילם בתייו על כתיבתו, על האמת שלו ועל צירוף הנסיבות של זמנו. המשורר אומר את האמת הנו מבחינות רבות מבוא, משלים ואחרית דבר למשררר בניו יורק, תרגומו הקודם של רמי סערי לקובץ משירי לורקה, שראה אור בהוצאת כרמל בשנת 1999. בספר המשורר אומר את האמת כלולות שש מיצירותיו החשובות ביותר של לורקה, כולן פרי כתיבתו במהלך תשע שנות הייו האתרונות: שירים בפרוזה (1928 - 1927), ארץ וירה (1930 - 1929), דיוואן התמרית (1934 - 1931), שישה שירים גלגיים (1934 - 1932), בכי על איגנאסיי סאנן'ס מחיאס (1934) וסונטות של האהבה החשוכה (1936 - 1935). קבצים אלה יוצרים תמונה ממצה, המשקפת את כתיבתו השירית הבוגרת של משורר, אשר השכיל להתמודד באומץ עם מיניותו ההומוסקסואלית, עם החברה שבה חי ועם הפער העצום בין מאווייו לבין המציאות, שנגזר עליו לחיות ולמות בה.