"עונה בגיהנום" היא אחת מיצירות המופת בשירה המודרנית. זהו וידויו המיוסר של אדם, מאמין קתולי ביסודו, המדבר אלינו מתוך אשי התופת הפרטית שלו. לעוצמה השירית, המלווה בגילוי לב נדיר ובראייה חזונית של עולם עתידי וחסר תקווה, אין אח ורע. זו שירה חדשנית, הפורצת את כל גבולות הפרוזודיה המקובלת, המפתיעה בדימוייה הנועזים שעל גבול הסוריאליזם, ועם זאת כנה, אישית ואינטימית. ארתור רמבו (1854 - 1891), יליד שארלוויל שבצרפת, החל לכתוב בגיל 14 והפסיק בגיל 19, לאחר פרידתו מן הספרות ביצירתו השירית הגדולה "עונה בגיהנום". שיריו המוקדמים, השירה בפרוזה שבספרו "הארות" ופרקי "עונה בגיהנום" מרדו בכל מסורות השירה הצרפתית. הוא ראה את המשורר כ"חוזה" והטיל על שיריו את התפקיד הבלתי - אפשרי לשנות את העולם. כשהתאכזב מיכולתן המגית של המלים, פנה אל חיי - מעשה של סוחר בארצות נידחות, בהותירו אחריו מהפכה שירית גאונית שהיוותה את תחילתה של השירה האירופית המודרנית. אורי ברנשטיין, מן הבולטים שביוצרי השירה העברית החדשה, תירגם מיצירותיהם של ו. ב. ייטס, ת. ס. אליוט, א. מונטלה ואחרים.

שם הספר
שירים פרוזה מכתבים
שירים פרוזה מכתבים (קשב)