“חוליו לימסארס פותח בפני הקורא אלבום תמונות – כל פרק בספר הוא תמונה מאלבום הילדות של ילד הגדל בכפר כורים בספרד בשנות שלטון פרנקו.
כל פרק בספר הוא תמונה המתעוררת לחיים, או אם תרצו זיכרון הכלוא בפיסת נייר. הוא נוגע בדברים הקטנים ובגדולים החל באהבה ראשונה, המפגש עם המוות, החיים הקשים במכרה, פרנקו – החלום ושברו, הגעת הטלויזיה הראשונה, והנחיתה על הירח. אבל יותר מכל הוא עוסק בזיכרון: איך הזכרון מתעתע בנו, איך תמונה מהעבר יכולה להקים לתחייה אדם שנשכח, ומנגד – החור השחור שיוצרת תמונה שלא אומרת לנו כלום. הוא אמן של תיאורי טבע וצבעים המשתלבים באופן הטבעי ביותר בנפשו של המספר ושל הקורא.
הייתי מוסיף לכתוב אבל גם כך היצירה קצרצרה – צריך להשאיר משהו בשביל מי שיבחר לקרוא.
בעיסוק בזיכרון ובאסוציאציות לימסארס מתחבר אצלי לפרוסט ולמורקמי. אלה נושאים שנוגעים בי מאד (אולי בפעם אחרת ארחיב על כך).
מקסים.”