הרומן "נשיקת מוות" מגולל את סיפורו המרתק של העיתונאי אלכסנדר דה לה פ', חובב אוכל ויין ומכור לניקוטין ולאדרנלין. לאחר שכיסה במשך שנים את כל המלחמות וידע תהילה, נקלע למבוי סתום בחייו. תפנית דרמטית במצבו חלה ביום הולדתו הארבעים, כאשר נשלח על - ידי העיתון למצוא את מילנה סולנו, מדענית צעירה שזכתה בפרס בינלאומי על מחקרה המהפכני. עקבותיה מובילים אותו לפרינטניה, עיר האביב הנצחי, אשר תתגלה כמלכודת מוות. רק עם הגיעו יגלה שנפל קורבן למזימה ושהוא משמש בעל כורחו גורמים יריבים המבקשים לחשוף באמצעותו את סודה של מילנה. מסע החיפושים ברחובותיה ההרוסים של עיר המבוך יהפוך עבורו למסע אל תוך עצמו, וממנו ישוב אחר משהיה. אך דווקא בפרינטניה, עיר ללא חוק, שבה רק החזק שורד, יגלה אלכסנדר את כוחה של האהבה. נשיקת המוות הוא רומן ייחודי, אפל ואופטימי כאחד, השואב ממקורות ספרות המתח, ההרפתקאות והרומנטיקה השחורה ומציג קליידוסקופ מסחרר של נופים ודמויות שטרם נראו כמותם בספרות העברית. הוא כתוב בהומור דק, ועלילתו הסוחפת מעמידה בסימן שאלה את הערכים המקובלים ביחסים שבין בני אדם. נשיקת מוות הוא הרומן הראשון של אורלי תורן, שביימה סרטים בגרמניה ופרסמה כתבות רבות בנושאי תרבות בעיתונות הישראלית.

הרומן "נשיקת מוות" מגולל את סיפורו המרתק של העיתונאי אלכסנדר דה לה פ', חובב אוכל ויין ומכור לניקוטין ולאדרנלין. לאחר שכיסה במשך שנים את כל המלחמות וידע תהילה, נקלע למבוי סתום בחייו. תפנית דרמטית במצבו חלה ביום הולדתו הארבעים, כאשר נשלח על - ידי העיתון למצוא את מילנה סולנו, מדענית צעירה שזכתה בפרס בינלאומי על מחקרה המהפכני. עקבותיה מובילים אותו לפרינטניה, עיר האביב הנצחי, אשר תתגלה כמלכודת מוות. רק עם הגיעו יגלה שנפל קורבן למזימה ושהוא משמש בעל כורחו גורמים יריבים המבקשים לחשוף באמצעותו את סודה של מילנה. מסע החיפושים ברחובותיה ההרוסים של עיר המבוך יהפוך עבורו למסע אל תוך עצמו, וממנו ישוב אחר משהיה. אך דווקא בפרינטניה, עיר ללא חוק, שבה רק החזק שורד, יגלה אלכסנדר את כוחה של האהבה. נשיקת המוות הוא רומן ייחודי, אפל ואופטימי כאחד, השואב ממקורות ספרות המתח, ההרפתקאות והרומנטיקה השחורה ומציג קליידוסקופ מסחרר של נופים ודמויות שטרם נראו כמותם בספרות העברית. הוא כתוב בהומור דק, ועלילתו הסוחפת מעמידה בסימן שאלה את הערכים המקובלים ביחסים שבין בני אדם. נשיקת מוות הוא הרומן הראשון של אורלי תורן, שביימה סרטים בגרמניה ופרסמה כתבות רבות בנושאי תרבות בעיתונות הישראלית.