אמילי דיקינסון נולדה באמהרסט, מסצ'וסטס, ב - 10.12.1830, ומתה ב - 15.5.1886, בבית שבו חיה את רוב חייה. שנים רבות היתה ידועת חולי, ובמחצית חייה השניה הסתגרה כמעט לחלוטין בבית הוריה, לבושת לובן, כשאת קשריה עם העולם החיצון היא מקיימת בהתכתבות ענפה. שירתה משופעת בדימויי בית וטבע, אולם עיקרה תהייה על מהות האל והאמונה. חרף דמותה הויקטוריאנית לכאורה, ורווקותה, שירתה מקרינה רגש ארוטי חריף. למרות שאין בשירה איזכור למלחמת האזרחים, תקופה שהיתה הפוריה בחיי יצירתה, ניכרת השפעת המאורעות על דימויי כלי הנשק, הקרבות, הווי הצבא, ובעיקר על נושאי המוות והנצח. השירים בולטים בצמצומם ובהידוקם. רב בהם הגיוון הריתמי והשימוש הנועז בניבים ובביטויים חריגים. מבין היוצרים בתקופתה ניכרת בשיריה השפעתם של ו.ר. אמרסון ואמילי ברונטה בלבד. אמילי דיקינסון פרסמה בחייה שבעה שירים ביוזמתה. אחותה לוויניה, שמצאה בעיזבון בתיבה 1775 שירים, סדורים בקפידה בקונטרסים קשורים בסרטים, מסרה לפרסום שירים אחדים, ובכך סללה את דרכה של אמילי דיקינסון אל הנצח. שולמית ווכטר - קיין (אוניברסיטת דרקסלר)