עולם הקבלה, שפירנס בגלוי ובסתר דורות רבים בישראל, מאז תקופת המשגה ועד תנועת החסידות מראשיתה ועד ימינו, היה עולם סגור ומסוגר בפני המחקר היהודי. `מדע היהדות, שטרח להכיר את מהותה הייחודית ואת תולדותיה של היהדות, את הפיזיונומיה ההיסטורית שלה, עבר עד לדורנו כמעט ללא הבנה על פני התעודות של הקבלה... המפתח להבנת יצירותיהם של המקובלים דומה היה שאבד. אובד עצות ונבוך עמד החוקר לפני עולם, שבו היה לו עסק בעיקר לא עם מושגים שעליו לבררם וללבנם, אלא עם סמלים מסוג מיוחד, הינו סמלים שבהם נסיונותיו הנפשיים של המיסטיקאי משתזרים כמעט ללא התרה עם התנסויותיו ההיסטוריות של כלל הציבור היהודי, ולמעשה מהווים אחדות רבת תעלומה` (מתוך פתח דבר). גרשם שלום פתח לראשונה את העולם הסגור והנטור הזה לפני המחקר הביקורתי. אורותיו ואותיותיו של עולם זה, סמליו ודימוייו, אמונותיו ודעותיו על אלוהים ואדם, על ישראל ותולדותיו נתפרשו בחיבוריו של ג. שלום על גלגוליהם ההיסטוריים, מבלי לעמם זוהרם המסתורי הבוקע ועולה ממעמקי הנפש של האומה ביחסה לאלוהיה ולגורלה, שהמקובל משים עצמו בית קיבול לה וכור מצרף כאחד. בספר זה כונסו מחקרים בסוגיות יסוד של הקבלה, רובם יסודות בהרצאות בפגישות ה`אראנוס` באסקונה, שוויץ, ומכאן הרצאת הדברים הבהירה והנהירה.