מתוך השוחות החפורות בחיפזון, מאחורי תלוליות חול המכסות טפח ומגלות טפחיים, נראית המלחמה אחרת לגמרי.
לא תנועת החטיבות והאוגדות, האסטרטגיות והטקטיקות, הן אלה שמעסיקות את מוחו של הלוחם בקו האש הראשון, אלא הדבקות במטרה ובחיים, העזרה לחבר תוך סיכון עצמו, המשפחה שנותרה מאחור ושאולי לא יזכה לראותה שוב.

בליל 17-16 באוקטובר 1973 יצאו לוחמי גדוד הצנחנים 890 מחטיבה 35 לקרב חייהם בחווה הסינית בסיני. טוראי מעוזיה סגל נותר מאחור לשמור על הציוד המחלקתי. כעבור יממה הגיעו ראשוני חבריו מהקרב, מאובקי מדים, טרוטי עיניים, משאירים מאחוריהם פצועים והרוגים רבים, רבים מדי.
מעוזיה סגל משרטט את מאבקן של ארבע פלוגות הגדוד מול כוחות מצריים עדיפים וערוכים היטב, רגע אחרי רגע, מלווה את פעולתם של כוחות החילוץ וההצלה ומעלה גם את קורותיהן של יחידות החטיבה שלא הגיעו לקרב בחווה הסינית.

"הרגשתי שבהחלטתי לכתוב ספר על גדוד 890 בחווה הסינית," כותב סגל, "נפלה בחלקי הזכות לשפוך אור על פועלם, על מחשבותיהם ועל רגשותיהם של לוחמי הגדוד ברגע קשה ומשמעותי בחייהם הצעירים, להביא את סיפורם ברבים, כשליח ציבור העומד בפני התיבה"

זהו ספרו השלישי של סגל שנפצע קשה מאוד ברמת הגולן ב-1 במאי 1974 מפגיעת פגז מרגמה סורי. הוא איבד את שתי רגליו, את ידו השמאלית, את התחושה בשלוש אצבעות יד ימין ואת הראייה בעין ימין.

מעוזיה סגל סיים את לימודי התואר השני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן ומשמש כיום כיועצו של ראש האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון.

שם הספר
להתחיל הכל מחדש - דרכו של צנחן מפציעה קשה לשיקום מלא
שמחה בלב