» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (21):
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
ספרים חתומים - אספנות ,
A33,
ספרי עיון ,
A1A,
ספרי עיון בנושא יהדות ישראל וציונות,
אספנות - ספרים עם חתימת המחבר ,
ספרי עיון בנושא סיפורי חיים וביוגרפיות,
ספרי עיון בנושא צבא ובטחון,
בקרוב...,
ספרים לקניה בעדיפות ראשונה,
ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה למכירה,
רוצה לקרוא,
רוצה לקרוא,
מדף ההיסטוריה שלי,
רוצה לקרא,
אורית,
ביבליוגרפיה - צליחה,
מלחמת יום הכיפורים,
צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה,
תומחר ,
עוד ...
|
|
1.
|
|
מתוך השוחות החפורות בחיפזון, מאחורי תלוליות חול המכסות טפח ומגלות טפחיים, נראית המלחמה אחרת לגמרי.
לא תנועת החטיבות והאוגדות, האסטרטגיות והטקטיקות, הן אלה שמעסיקות את מוחו של הלוחם בקו האש הראשון, אלא הדבקות במטרה ובחיים, העזרה לחבר תוך סיכון עצמו, המשפחה שנותרה מאחור ושאולי לא יזכה לראותה שוב.
בליל 17-16 באוקטובר 1973 יצאו לוחמי גדוד הצנחנים 890 מחטיבה 35 לקרב חייהם בחווה הסינית בסיני. טוראי מעוזיה סגל נותר מאחור לשמור על הציוד המחלקתי. כעבור יממה הגיעו ראשוני חבריו מהקרב, מאובקי מדים, טרוטי עיניים, משאירים מאחוריהם פצועים והרוגים רבים, רבים מדי.
מעוזיה סגל משרטט את מאבקן של ארבע פלוגות הגדוד מול כוחות מצריים עדיפים וערוכים היטב, רגע אחרי רגע, מלווה את פעולתם של כוחות החילוץ וההצלה ומעלה גם את קורותיהן של יחידות החטיבה שלא הגיעו לקרב בחווה הסינית.
"הרגשתי שבהחלטתי לכתוב ספר על גדוד 890 בחווה הסינית," כותב סגל, "נפלה בחלקי הזכות לשפוך אור על פועלם, על מחשבותיהם ועל רגשותיהם של לוחמי הגדוד ברגע קשה ומשמעותי בחייהם הצעירים, להביא את סיפורם ברבים, כשליח ציבור העומד בפני התיבה"
זהו ספרו השלישי של סגל שנפצע קשה מאוד ברמת הגולן ב-1 במאי 1974 מפגיעת פגז מרגמה סורי. הוא איבד את שתי רגליו, את ידו השמאלית, את התחושה בשלוש אצבעות יד ימין ואת הראייה בעין ימין.
מעוזיה סגל סיים את לימודי התואר השני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן ומשמש כיום כיועצו של ראש האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון.
...
|
|
2.
|
|
עמדתי ליד קברו של האיש הגדול הזה, תלולית עפר תחוח הפרידה ביני לבין דממת הנצח שנכפתה על "אבי הפצועים", שמחה הולצברג. נפרדתי בפעם האחרונה ממי ששימש לי ולרבים מחבריי, נכי מלחמות ישראל, ולא רק להם, כאב, כחבר וכמורה דרך בנבכי תורת הנתינה. חייו של שמחה נעו בין המציאות היומיומית שיצר לבין המחשבות שהחזירו אותו לוורשה. הנתינה היתה דרך ההישרדות שלו לאורך כל תקופת השואה, וכשם שלא נפרד מעולם מוורשה, לא נפרד מעולם הנתינה. הנתינה היתה בשבילו המציאות שחיברה את עולם העבר אל עולם ההווה. בדיוק שנה לפני מותו התחלתי, על פי בקשתו, לראיין אותו במטרה לכתוב ספר על חייו. שם, ליד קברו הטרי, הפכה בקשתו לצוואה....
|
|
