"את שיעורו העצום של הסבל הזה יתאר עכשיו העט הזה - מציפורן אצבעו של אדם. ספר אם מישהו בעולם חווה את אשר נפל בחלקנו, וקרוב לוודאי שאיש לא כתב עד כה בציפורן שכזאת. הפילוסופים מעולם לא חלמו אפילו לא על האפשרות הראשונה ולא על השנייה... יישאו נא אפוא קרעי זיכרון אלה את האמת האותנטית של ייסורי המוות במלחמה על החיים".
את המילים האלה כתב ישראל (איגנאץ) צ´שנובסקי ברשימותיו. הרשימות רואות אור לראשונה בשלמותן בספר נכתב בציפורן האצבע. לאחר שנים רבות של מאמצים לזיהוי שמו של המחבר ולפענוח כתבי היד ששרדו. פרסום הרשימות הוא בבחינת תיקון סמלי לתהליך ההיסטורי שגרם למחיקת שמם של מיליוני יהודים באירופה.
ישראל (איגנאץ) צ´שנובסקי נולד ב-5 במאי 1912 בכפר ז´קי שבמחוז רדומסקו בפולין. סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הפולני ונפל בשבי הגרמנים. במרס 1940 שוחרר ושב לכפר הולדתו. בשנת 1942 נודע לבני המשפחה שהם מיועדים לגירוש לגטו רדומסקו, והם החליטו לחפש מסתור. בחדות וברגישות מתאר צ´שנובסקי את נתיב הבריחה והמאבק להישרדות: הגזרות והנדודים, הסכנה והאימה, הקור והרעב, ערעור האמונה, הכמיהה לחופש הרוח. הספר הוא עדות אותנטית על חיי היהודים באזורים הכפריים של פולין בימי הכיבוש הנאצי ועל יחסם האמביוולנטי של האיכרים הפולנים כלפי היהודים. לצד איכרים שהתנכלו ליהודים או הראו אדישות מוחלטת לגורלם מתוארים פולנים מעטים שסייעו ליהודים. עם פולנים אלה נמנה הנריק ורובלבסקי, לימים חסיד אומות העולם, אשר במסתור שהתקין הסתתרו צ´שנובסקי ומשפחתו.
באפריל 1949 עלה ישראל (איגנאץ) צ´שנובסקי לישראל, עם אשתו ובנו. הוא נפטר בשנת 1960, בלי שזכה לדעת שרשימותיו יתפרסמו בשלמותן בישראל.