מציאויות פנטסטיות מתקיימות בעולמות שאינם נראים לעין. ״המעוף המופלא״ מאת ג'ובנה ג׳ורדנו הוא אחת מאותן יצירות שגורמות לנו לחוש ברי מזל עם גילויין.

שנות ה-30, מלחמה באפריקה. אמא אדמה עוטה על עצמה גלימת אגדה ומספרת על מסעו של ג׳וליו, טייס סיציליאני שנשלח לאביסיניה למשימה סודית. בצילם של תכתיבים קולוניאליים נצלניים ואלימים, הוא הופך לדוור אווירי שחוצה את השמיים על כנפי ברזל, נושא עימו דברי מלחמה ושלום, חבילות, ממתקים ומכתבי אהבה.

הנופים הבראשיתיים של ״המעוף המופלא״ ממחישים את עוצמתו של הטבע ואת אפסותו של האדם אל מולו. על רקע קליידוסקופ של צבעים ודמויות מתגלה עולם שבו החיות חכמות מהאדם, העבדים חופשיים יותר מאדוניהם ונערים משמשים מורי דרך למבוגרים. כל דמות אוחזת בתורת חיים משלה, וכך הדוור השמימי, הנושא בשורות ונכנס לנעלי הנביא, הופך גם לתלמיד. כמוהו, גם הקוראים זוכים בשיעור חיים מתמשך: כיצד עדיף לחיות, לחבק את המוות ולראות במלחמה ושלום שני צידיו של אותו המטבע.