ביקורות ספרים על הספר הענק הקבור - הספריה החדשה #

ספר ילדים מהסוג המשעמם. הראשון של אישיגורו שאני מנסה, כנראה יהיה גם האחרון.... המשך לקרוא

אחד

הספר הזה סקרן אותי מאוד. העטיפה המוזרה, זה שהוא סיפור פנטזיה וסיפור מסע (ז'אנרים אהובים) וכמובן הביקורת המקסימה של נצחיה שהציעה שאקרא ואחווה את דעתי. וכשנצחיה מציעה אני מבצעת. ובלי כל קשר החלטתי שאני מנצלת את חופשת הפסח הקצרה שלי לקריאה, וזאת אחרי חודש מטורף בעבודה שבשיא שלו עבדתי פאקינג 18 שעות ברציפות (!!) ולא קראתי כלום. (למרות שהעבודה הייתה לרוב מהבית לא הייתי רחוקה מלהפוך לזומבי ולהתחיל לאכול אנשים). וגם קחו בחשבון שא' תקוע עמוק במהתלה אינסופית הזה שלו ומתייחס אלי רק כשאני יוצאת מהמקלחת או מחזיקה אוכל ביד. (בחיים לא האמנתי שאהיה משנית לספר). (ועוד ס... המשך לקרוא

ערגה

אומרים כי משנה מקום משנה מזל, ואכן יש בזה משהו. האור עובר בצורה אחרת, כיווני האוויר, המסלולים האוטומטיים משתנים ואיתם לפעמים גם כיווני החשיבה. זיכרונות ישנים שוקעים, נשכחים, או מקבלים זווית שונה ומיסגור שונה, ויש הזדמנות להתחלה מחודשת של חיים. ואכן, הרבה עלילות ספרים מתרחשות בדרך כלשהי, משום שהמסע החיצוני מזמן לגיבור או לגיבורה גם מסע פנימי של חידוש והתחדשות. במקרה האישי שלנו מעבר הדירה שיפר ושדרג את חיינו מבחינות רבות, ובו בזמן הרחיק אותנו מהספרייה היישובית. הצעד ההגיוני אומר שמאחר ואנחנו ממילא צריכים לנסוע לספריה והיות ואת הספרייה המקומית מיצינ... המשך לקרוא

נצחיה

היום אולי כבר לא צריך שיהיה לך זכרון. איך שאתה פותח עיניים אם אתה נכנס לפייסבוק אתה ישר רואה מה נהיה איתך לפני שלוש שנים והוא שואל אותך אם להראות את זה לכולם. אם נגיד ההוא מפייסבוק לא חושב שקרה איתך משהו מעניין יבוא הזה מגוגל פוטו יביא לך אותה באלבום ספיישל של היום מלפני חמש שנים ושבע שנים ושתיים עשרה שנים יעני יש איתך כל מה שקרה איתך על היום הזה מיום שנולדת. אני חושב גם אם היית מנסה למחוק את הזכרון שלך מאיזה משהו שאתה כבר לא רוצה לזכור אותו לא היו מביאים לך את האפשרות. אתה כבר לקחו את התמונה שלך עם החיוך ובלי החיוך ועם החולצה שכבר לא איתך איזה עשר שנים ... המשך לקרוא

סימנטוב

אח, אילו ימים קשים עוברים על הארץ שלנו. מהומות, תגרות, אווירת מלחמה של ממש שוררת באוויר. הסקסונים נגד הבריטונים, הבריטונים נגד הסקסונים. אנדרלמוסיה גדולה. ואם זה לא מספיק, אז גם יש את הדרקונית קווריג המאיימת, שמפזרת את הערפל המאיים שלה לשטחי המדינה, ערפל שמדלל את זכרונותינו, ערפל שגורם לנו בין היתר לשכוח את מה שקרה בכל סופו של סבב מלחמה עד שמגיע הסבב הבא שתופס אותנו לא מוכנים, ואין פיתרון באופק כי הזיכרון דליל והוא גם רק לטווח קצר. תסלחו לי, אבל פשוט אירועי הספר והאירועים בחיים האישיים שלנו, בצירוף מקרים הזוי, השתלבו להם יחדיו אל תוך חיי. יש כאן סיפו... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

הענק הקבור הינו ספרו האחרון בינתיים מ-2015 שתורגם (עכשיו 2021) משל קזואו אישיגורו, זוכה פרס נובל לספרות. רבים מציינים בסקירותיהם עובדה חשובה זו, משום שמיד תבוא הקטילה. זאת יש לזכור בתחילה, שאישיגורו הוא סופר של ספר אחד נהדר, שארית היום. עוד יש לציין, שספרים שכותביהם זכו בנובל אינם טובים במיוחד, גם לא ספרים שכתוב על כריכתם הקדמית שהם ברשימת הניו-יורק טיימס או שהם קורעים מצחוק. ספרים כאלה יש להשיב למדף ולא להביט בכיוונם שוב. הספר נכתב בזמן לא ברור על ראשית המאה השישית, באנגליה הכפרית, בה נר המניס את החשכה נחשב לשוס גדול. ועל מה הסיפור העתיק? ביאטריס ואקְסְל,... המשך לקרוא

מורי

# מסע בארץ המסוכנת, המתאוששת ממלחמה בין סקסונים לבריטונים, במאה השישית לספירת הנוצרים, באנגליה המתחילה להגיח. זה אינו רק מסע הרפתקאות שבו אנשים צריכים להתגבר על מכשולים וסכנות כדי להגיע למחוז חפצם. המכשול הגדול ביותר עליו עליהם להתגבר הוא תעתועי הזיכרון. הזיכרון או היעדרו בסיפור הזה הוא גיבור נוסף, המתעתע בגיבורים. אנשים שוכחים, זיכרונותיהם נעלמים כמו חלומות. הם תוהים לגבי חוויות שהיו או לא היו, חסרי ביטחון לגבי המטרות שהם מציבים: האם מטרות ראויות? האם רצוי לבני האנוש ללכת בדרך זו או אחרת? המסע הזה אותו עורכים זוג זקנים בשילהי חייהם עם עוד כמה דמ... המשך לקרוא

yaelhar