ביקורת ספרותית על הענק הקבור - הספריה החדשה # מאת קאזוּאוֹ אישיגוּרוֹ
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 17 במרץ, 2021
ע"י מורי


הענק הקבור הינו ספרו האחרון בינתיים מ-2015 שתורגם (עכשיו 2021) משל קזואו אישיגורו, זוכה פרס נובל לספרות. רבים מציינים בסקירותיהם עובדה חשובה זו, משום שמיד תבוא הקטילה. זאת יש לזכור בתחילה, שאישיגורו הוא סופר של ספר אחד נהדר, שארית היום. עוד יש לציין, שספרים שכותביהם זכו בנובל אינם טובים במיוחד, גם לא ספרים שכתוב על כריכתם הקדמית שהם ברשימת הניו-יורק טיימס או שהם קורעים מצחוק. ספרים כאלה יש להשיב למדף ולא להביט בכיוונם שוב.
הספר נכתב בזמן לא ברור על ראשית המאה השישית, באנגליה הכפרית, בה נר המניס את החשכה נחשב לשוס גדול. ועל מה הסיפור העתיק?
ביאטריס ואקְסְל, זוג ותיק מכפר בריטוני כלשהו, חושקים פתאום לבקר את בנם בכפר אחר מהלך כמה ימי הליכה. הם זקנים ומהלך כמה ימים אינו דבר של מה בכך. מה גם, שבעקבות כאבי גיל, ביאטריס חפצה לבקר אצל מרפא זה או אחר. היא מבקרת. הדרך אינה פשוטה וכבר בכפר הראשון בו הם מבקרים יש איום של פלישת מבקרים לא רצויים. נער נחטף, אדווין שמו. הוא ניצל ע"י ויסטאן, לוחם אמיץ. אדווין נפצע פצע קל בבטנו ובשל החשש הפרימיטיבי שאף הוא יהפוך לדרקון, עליו לעזוב את הכפר עם ביאטריס, אקסל וויסטאן.
הרביעיה ממשיכה הלאה למרפא נוסף בדרך לא קלה. בדרך הם חוששים להתקל בדרקונית, מתלוננים על הערפל הלא נעים ונתקלים באביר-לוחם גאווין, ידידותי בסה"כ.
עכשיו כבר עמוד 300, העלילה חלקה כמו נייר זכוכית גס, שום דבר לא מובן, וגרוע מכך, לא מעניין כלל ולא מוביל לשום מקום.
הזכרתי בהתחלה כי אישיגורו זכה בפרס תנחומים, הלא הוא פרס נובל, פרס הניתן לכותבים כושלים, להם ספר אחד מוצלח, ההופך אותם לסופרים של ספר אחד. על ההשג אישיגורו לא חזר וכבר לא יחזור. הבריטי הזה כבר לא ילד. סופרים אמיתיים, אוסטר, מורקמי, לא זוכים בנובל. הם זוכים להערכת הקהל ולמעותיו.
האם הזוג הזקן, הילד והלוחם הגיעו לאנשהו ועשו משהו עם חייהם המיותרים? לא. הגיע הזוג לבנם? לא. האם ברור מיהו הענק הקבור? אולי זהו מין שלום קר, שלאחריו יהיה סכסוך ותהיה מלחמה בין הבריטונים לסכסונים. פוליטיקה? ממש לא.
אז מה כן? פשוט שום כלום. ספר מיותר.
45 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אריאלה (לפני 10 חודשים)
למורי מאד מעריכה את הביקורת שכתבת מאחר ולפעמים סופרים טובים מוכרזים ככאלה בעקבות ספר ספיציפי ואז הקוראים מתייחסים בעדינות מירבית לשאר הספרים שלהם כאילו עכשיו כל מה שיוצא מתחת ידם הוא בהכרח מוצלח כי כך הוכרז על ידי המבקרים. זה מעוות את היכולת שלנו הקוראים לחשוב באופן עצמאי.
מורי (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
ולכן הוא לא מקבל.
מוריה בצלאל (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
למורקמי לא מגיע גם פרס תנחומים.
מורי (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
אבד עליו כלח בהחלט על הפכסם הזה.
חני (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
לי אישית יש מעט מאוד מאוד קטילות אני מניחה שלכל ספר יש את הקצב שלו
לא תמיד הקצב של הקורא והספר נושקים
אחד לשני.
אולי בזמן אחר מורי
אלא אם כן הוא יבש כמו צנים מעופש
שאבד עליו הכלח.
מורי (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
זק, אתה נוטה רק לדיונים אקדמיים בני השוואה ושעברו בדיקה סטטיסטית? יבש אתה.
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
אני אומר שגם אם אתה צודק בקשר לאישיגורו אתה נוטה להכללות מובהקות
אגב, מה טעם יש להשוות בינו לבין שאר הסופרים שציינת, שאינם ברי השוואה גם בינם לבין עצמם? זה שהם לא זכו בנובל? המון לא זכו והם סופרים גדולים, אז מה? לכתוב נשפט כמו זה שנובל הוא "פרס הניתן לכותבים כושלים" זה רציני? זו לא הכללה?
מורי (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
אז מה אתה בעצם אומר, זק? אישיגורו הוא סופר גרוע מאוד לטעמי. יש לו בקושי ספר אדיר אחד ושני חצאים. בזה זה מסתכם. הוא לא אוסטר ולא מורקמי, לא שלו ולא אפלפלד.
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
מורי, הנטיה שלך להכללות היא מהמפורסמות..
נכון שחלוקת פרסים זה עניין שתמיד נגוע בפוליטיקה כזו או אחרת ובמקרים רבים הענקת הפרס גוררת סערה גדולה (ע"ע בוב דילן). אבל מכאן ועד למסקנה הנחרצת שלך, לגבי היחס ההפוך בין הענקת פרס נובל (ואחרים) לבין איכות ספריהם של מקבלי הפרס, המרחק רב.זה אגב מזכיר לי את הכללת ההכללות שלך אודות הספרות הרוסית...

יכול מאד להיות שאתה צודק ומדובר בספר גרוע שלו אבל לתת לו כוכב אחד? בעיני זו הקצנה ששמורה לסופרים גרועים במיוחד, כאלו שאינם ראויים להיקרא סופרים.

כבר כתבתי לך לא פעם שאני אוהב לקרוא את הסקירות שלך אבל ממש לא מושפע מחלק ניכר מהקטילות שלך. בלי קשר לקטילה שלך, אין בכוונתי לקרוא את הספר הזה.
מורי (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
גם מסע אין. סתם הליכה מייסרת.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
אישיגורו כתב גם את "האמן של העולם הצף", ספר מעניין ומיוחד בסגנונו.
לפי מה שאתה כותב נשמע שהעיקר בספר הוא המסע עצמו ולא תכליתו.
מורי (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
סקאוט, תהני. פאלפ, רוב ספריו של סאראמאגו רחוקים מפנינים.
סקאוט (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
הספר אצלי בבית, מורי, מקווה שאוהב אותו ואת לעולם אל תיתן לי ללכת יותר ממך.
Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תודה על האזהרה. סראמאגו זכה בנובל וכל ספר שלו הוא פנינה.
rea (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
אישגורו כתב שני ספרים טובים: כשהיינו יתומים ואמן העולם הצף
מורי (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
זש''י, אתה תתעב את הספר. אין בו שום דבר לאהוב.
מורי (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
פרפר, אתה מצליח לקרוא את עגנון?
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
בנוגע לדעתך על פרס נובל לספרות, אולי הוא לא מבטיח איכות אך גם לא שולל אותה.
כידוע לך, עגנון זכה בפרס נובל.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
שיעשעת אותי בפתיחת הביקורת משום מה, אפילו שזה מיחזור של דברים שנאמרו על ידי אחרים וגם על ידך בעבר.
קצת דילגתי על החלק בו אתה מספר על העלילה כי לא רוצה שתדחוף לי ספויילר בטענה שזה ספר גרוע אז ספויילר לא יהרוס כי למה לקרוא.
לי יש תחושה שאני יאהב את הספר והוא מחכה לי על המדף בבית.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ