ביקורות ספרים על הספר מנצחת - ספריה לעם #801

היה לי מאד קשה לקרוא את הספר הזה בימים אלו. על חלקים נרחבים, המפרטים את חינוך החיילים להיות חסינים ואפילו מכונת מלחמה, קראתי בריפרוף ואפילו דילגתי. חוץ מתאורים אלו הספר הוא רומן רומנטי שטוח ודל. אינני יודעת כמה החינוך לחסינות הלוחם במלחמה אמיתי ואולי הוא נדרש עקב הארועים הקשים אבל אני לא עמדתי בזה. זה הספר השני של שריד שקראתי הראשון היה לימסול אותו אהבתי.... המשך לקרוא

אסתר

אני לא אוהבת שגברים כותבים נשים. כלומר, יש ספרים כאלה שנהנתי מהם, יש כאלה שהצליחו ליצר מהלכי סיפור אמינים וראויים. אבל יש פה ושם ספרים כאלה, שזועק לי בהם עד שמים עד כמה זה גבר שמדברר אישה. אני בטוחה שאם תיזכרו אחורה באיזה ספר כזה שלא לגמרי התישב, תנצנץ אולי פתאום ההכרה הזו של זהות מגדרית אחרת. אבל עזבו, אולי זו רק אני רגישה, ובכל מקרה זו לא הסיבה העיקרית שבגללה היה לי קשה עם הספר הזה. והיה לי קשה איתו, ממש. בדרך כלל אני נוטה לאהוב ספרים ישראלים, ספרים שמתרחשים בכאן ובעכשיו שלנו, גם אם הוא לא מושלם. אבל הספר הזה היה פריזמה מאוד מרוכזת לכיוון הישראליות הצב... המשך לקרוא

בירה

קשה, קשה. עד היום קראתי ספר אחד של ישי שריד - לימסול והתאכזבתי. על הספר הזה "מנצחת" קראתי דברים טובים והחלטתי בכל זאת לנסות. קראתי - רגשות מעורבים מאוד: מה אין בספר הזה? פסיכולוגית צבאית שמנחילה לקורס מג"דים איך לדאוג לכך שהחיילים שלהם יהיו מסוגלים להרוג, היא אמו של חייל מיחסים עם מי שהוא היום הרמטכ"ל (הוא עצמו נשוי עם 2 בנות) - והקשר ביניהם חסוי "לכאורה". הוא (הרמטכ"ל) מזמין אותה מזמן לזמן על רקע מקצועי לתרום מהידע שלה מול מפקדי צה"ל. היא מטפלת בטייסת מסוקי קרב צעירה ויפה שרק בזכותה היא עברה ועדת הדחה בקורס טייס, היא מטפלת באמן מפורסם לשעבר "קילר" ביחידה מיוח... המשך לקרוא

רוני

מעורר מחשבה. אביגיל היא פסיכולוגית וקב"נית בכירה בוותק ודרגה. מקורבת מאד לרמטכ"ל רוזוליו אותו הכירה עשורים קודם כקצינה צעירה בתחילת דרכה ומג"ד המבוגר ממנה בשבע שנים. כעת אם יחידנית לשאולי המתגייס לצנחנים. אביה שחצה את גיל שמונים הינו מטפל נפשי מצטיין מהאסכולה הישנה המאמין בטיפול עומק ובז לטיפולי האינסטנט הנהוגים לעתים היום. יש לה קשר מיוחד עם נוגה, טייסת מסוק לה סייעה ומנדי, אמן הלום קרב שקרע נפער בינו לבתו אחרי שמבחינתה חצה את הגבול בין המותר לאסור. הסיפור האמיתי הוא תפקידה כמייעצת לאנשי צבא בהתמודדות עם אימי הקרב. את נסיונה רכשה גם בנוכחות הל... המשך לקרוא

ראובן

"זה שילוב מסוכן וגרוע בין פסיכולוגיה לצבא, זה הניגוד הגדול ביותר שאני יכול להעלות על דעתי. הצבא הוא אחדות טוטאלית שמוחקת את היחיד, ואילו במקצוע שלנו את מטפלת רק באינדבידואל, והנאמנות שלך כלפיו היא מוחלטת". במהלך השירות הצבאי זכורות לי מספר פעמים בהן פניתי לקב"ן. במטרה לדבר לשתף, אולי לקבל ייעוץ או עזרה. כל מה שזכיתי לו היה יחס אדיש אל מול הבכי שלי שממש זעק מצוקה. אני לא מאשימה את הקב"ן הוא בוודאי התמודד עם עשרות כמוני כל יום. נכון, לא שירתי בקרבי. נכון, לא ביצעתי תפקיד שהרוב יגדיר אותו כ"משמעותי". אבל שנים אחרי השחרור עוד הייתי חולמת בלילה שאני מפספסת א... המשך לקרוא

בר

לישי שריד יש כתיבה נהדרת, רהוטה, מדויקת שמצליחה להעביר אמירה, ומציבה קונפליקטים מהרקמה האנושית שלעיתים קרובות נטמנת במצולות הנפש. הסוגיות המגוללות בספר זה מטרידות, מעוררות מחשבה ומציפות חולשות מול חזקות במקום מוסרי: צה"ל-צבא הגנה לישראל הידוע כצבא הכי מוסרי בעולם. העטיפה של הספר מסקרנת. אישה צבועה בצבעי מלחמה שמורחת שפתון מול מראה. למה היא מתחפשת ומדוע היא צבועה בצבעי מלחמה? הדמות המרכזית בסיפור הינה אביגיל. סגן אלוף במילואים, פסיכולוגית ששירתה שנים רבות בצבא ומתמקצעת בתורת הנפש של חיילים בקרב. היא לא ישבה על כיסא וראיינה חיילים, אלא הצטרפה לאי... המשך לקרוא

לי יניני

אמזונה ישראלית אולטימטיבית את ספרו של ישי שריד מפלצת הזיכון, העוסק בהיסטוריון חוקר שואה, אהבתי, וכשיצא סיפרו מנצחת, הוא מיד עורר בי עניין בקשר האפשרי בין שני הספרים. מפלצת הזיכרון, מתמודד עם זיכרון השואה, מערב רגשות של קורבן בטקסי חניכה ישראלים, באמצעותם אנחנו צוללים לליבת הזוועה והבושה, ונשבעים לא עוד, כלקח למיתוס ישראלי, המחייב אותנו להיות לוחמים נטולי פחדים, המסוגלים להרוג באפקטיביות קרה, בכדי לנצח אויב אכזר. את מיתוס הלוחם הישראלי, כביטוי לתקומה לאחר השואה, בוחן שריד, דרך גיבורת סיפרו אביגיל, פסיכולוגית שהשתחררה לא מזמן מקבע ומומחית בגיוס... המשך לקרוא

רץ

סופר מצוין. נושא מרתק. דמויות עמוקות. ובכל זאת משהו כאן לא עובד. איכשהו, למרות כל המרכיבים המעולים האלה, זה מרגיש יותר כמאמר פוליטי מאשר רומן. ובנוסף לכך, דומה שהסופר לא אוהב את הדמות הראשית שלו. וזה מחלחל את הקורא. חבל. ועם זאת, קריאה ראויה.... המשך לקרוא

רוני

כתוב נהדר, שוטף , עכשווי -(לא אוהב את המילה השחוקה "זורם") מהיר מציג אותנו בכמה רבדים -מומלץ!! ... המשך לקרוא

מגילה

בזמן אחרון נכנסתי כאילו חזרה לקריאה בגלל הסגר והחגים. לוקח לי הרבה זמן להחליט על משהו שידבר ללבי. בסוכן תרבות לפני כחודש או יותר ארחו את ישי שריד, הבן של יוסי שריד. שם דיברו על נושא הספר, קצינת קב"ן שמתמחה בתרבות ההרג. נראה לי מאד מעניין איך משכנעים את החיילים שמה שהם עושים זה ב ס ד ר... עוד לא גמרתי לקרוא אבל יש לי תחושה שהוא לא יורד לעומק עם הנושא, יותר עומד על האישיות של הגבורה, שהיא לא ממש גיבורה לדעתי. באמצע הקריאה אני שואלת את עצמי, מדוע הוא בחר דווקא באישה שתייצג את הנושא? הוא לא מספיק אמיץ? בכל מקרה זה לא עובר חזק לטעמי, עצם השאלה אומרת דרשני... ועוד ב... המשך לקרוא

קארי

זה עובד! לא, לא הספר, ועל זה אכתוב מייד. אבל אני חושב שפתרתי את בעיית ההספלרה. כלומר איך לכתוב ביקורת מפורטת ומנומקת בלי לפרט ולנמק. ממש תרתי דסתרי. כזכור, אני מתחבט בבעיה הזאת מאז שהתחלתי לפזר כאן את מרכולתי הדלה. מה לא ניסיתי : לכתוב לא לעניין - פטנט לא רע שעבד עד שעלה קול רטינה מהקוראים שקיוו לביקורת קונקרטית וקיבלו את קיצור תולדות הספרייה שבביתי. לקרוא שלושים עמודים ולכתוב ביקורת בטרם אוכל להסגיר פרטים בהיסח הדעת תוך אי הימנעות מלקיחת סיכון לא בלתי זניח שאין לי מושג על מה אני מדבר. לקרוא רק עמודים בלתי זוגיים או לכתוב ביקורת בשפת הסימנים. כל... המשך לקרוא

אבי

מבין הסופרים הישראלים הרבים שקראתי, תופס ישי שריד מקום בשורה הראשונה. הוא מצליח להעביר מסר בכתיבה קולחת, רהוטה ובעברית לא מתחכמת. הכתיבה עצמה ממוקדת ומצליחה להציף נושא שהמחבר מיעד לו ספר זה והוא, המעבר של חייל מאזרח בעל ערכים ללוחם, ממוקד מטרה. נושא זה נוגע לצבא ובמיוחד לצה"ל, האמצעי שבו היחיד משתמש, קל יותר לטייס, שריונאי, תותחן או איש חיל הים (לא שייטת), לירות, מאשר לרובאי שרואה את המטרה. הרובאי חשוף למודעות וסכנות של פגיעה אישית בו או ביריב מול האחרים שנמצאים במעטה או מסגרת מגינה. אחד התפקידים של פסיכולוג צבאי הוא לייעץ כיצד לשפר את המוטיבציה וה... המשך לקרוא

אורי רעננה

ראשית: ספר מעניין, וקולח, וזה אחד מיתרונותיו. מומלץ מאוד. ישי שריד מתאר בספרו את הדרך שעברנו: מאידאלים שהנחו אותנו בעבר לתועלתיות שהיא נר לרגלנו היום, בעיקר בתחום הצבאי. הדמות המרכזית היא פסיכולוגית העומדת לשרות הצבא לבנות דור חדש של לוחמים, שישרתו את צרכי הצבא. כל שאר הדמויות שבספר סובבות סביבה כלווינים. כל דמות בספר מייצגת אב-טיפוס, מעין דמות סטראוטיפית , וזוהי לדעתי , מגרעתו של הספר. ברשימת הדמויות: המאצ'ו הישראלי, המאצ'ו שנשבר, החייל המתמוטט, הפסיכולוג המשרת את רצון הצבא, הפסיכולוג הקלאסי, הקצינים הצעירים השואפים אלי קרב, הפמיניזם בדמותה של אב... המשך לקרוא

יוסי נינוה

מנצחת ישי שריד בספר מעולה זה יש אפקט חזק של מתח לצד רכות ועדינות. אביגיל פסיכולוגית ששירתה שנים רבות בצבא ופיתחה מומחיות במנגנון הנפשי של חיילים בקרב. אביגיל מצטרפת ללוחמים בשטח ונהנית לחוש מקרוב את הקרב ואת האימונים לקראת הקרב. הרמטכ"ל הוא חבר ותיק של אביגיל וברגעים קשים הוא קורה לה לייעץ לו. לפסיכולוגית הלוחמת יש מטופלים רבים חלקם נפגעי נפש וחלקם הלומי קרב. ישי שריד כתב בספר זה דמות של אישה חזקה שאוהבת לעבוד ולעזור לאנשים. לאביגיל יש אבא שגם הוא פסיכולוג. אביגיל היא אם יחידנית לבנה שאולי שמחליט להתגייס לצנחנים. לא ברור מי אביו של שאולי. לאבי... המשך לקרוא

rea