ביקורות ספרים על הספר לכתוב כמו אלוהים
|
הייתי לפעמים קצת רוצה להיות אדיר הזה מהספר, שהוא אולי גם קצת אשר קרביץ במסווה, (ככה אמרו לי בסוד, אולי רק בשביל ללכלכך?) מה זה כזה? גבר, שנון, הגון מחוזר ומחזר, קצת אמן מיוסר אבל גם מספיק מצליח כדי לא להראות את זה, מביט במבט זעוף אבל משכיל ומהונהן ממרפסת הדירה השווה במערב ירושלים (אני לא בטוח איזו שכונה, אולי בית הכרם? ככל הנראה מהשכונות החילוניות האחרונות?)
למרות האישיות המעוררת קנאה של הגיבור, אני מודה שהסיפור מתחיל מצויין , ממשיך מעולה ואז לקראת הסוף פשוט נהרס, זה לא ספויילר נכון?
יכול להיות שמתוך מותחן ארס-פואטי מה שנותר זו רק השינונות החלקלקה, מעט מא... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
יש קטע ידוע של הסופר דייויד פוסטר וואלס על שני דגים צעירים שמטיילים בים, ופוגשים דג זקן. הדג שואל אותם איך המים והם לא מבינים את השאלה. הקטע הזה הוא סוג של משל, אלגוריה אם תרצו, לדרך שבה אנחנו לא מצליחים לשים לב לדברים הבסיסיים בחיים, בעיקר כשהם טובים. הם שקופים עבורנו.
לא קראתי במלואה אף יצירה של דיוויד פוסטר וואלאס, אבל את הקטע הזה אני מכירה. הוא קשור, ואני אחזור אליו בהמשך. כן קראתי מספיק מיצירותיו של אשר קרביץ כדי לדעת שיש לו ראש יצירתי ומקורי מאוד. במילים אחרות, הוא פסיכי, בקטע טוב. פסיכי עד כדי לכתוב קורות משפחה בשואה מנקודת המבט של הכלב שלה, ולקרו... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אשר קרביץ הוא וירטואוז אמיתי בכתיבה שלו. אני לא חושבת שנתקלתי לאחרונה בהרבה סופרים שיכולים לכתוב "אנפילאות" במקום "נעלי בית" וזה יראה לגמרי טבעי ומתאים בסיפור שהם מספרים.
הסיפור שקרביץ מספר הוא די פשוט: סופר של רבי מכר מקבל הזדמנות מדהימה לכתוב סיפור בהמשכים בעיתון נחשב במשך שנה (כמו שהיה פעם). אך אבוי! אין לו שום רעיון! לא נחה עליו המוזה. כשתאריך ההגשה מתקרב נופלת הזדמנות לחיקו: שכנו, הרופא, מבקש ממנו שיביע את דעתו על סיפור שכתב, והסיפור הזה מושלם! הסופר, ברגע של חוסר הגינות מנכס את הסיפור הזה לעצמו ומכאן העלילה מסתבכת.
הסיפור עצמו די פשוט, האמת שזה ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלושת הרומנים הקודמים של אשר קרביץ היו יותר טובים.
לא אכחיש שנהניתי. רציתי מאד לדעת איך נפתרות התעלומות (המרובות). גם היה לי איכפת על הדמויות, שפותחו ביד מיומנת. כל אלה, כמובן, תכונות של רומן טוב.
אבל היו דברים שהפריעו לי, וכמה שהפריעו לי מאד. הפריע לי שפה ושם קורים דברים בלתי סבירים. "חורים" הגיוניים בעלילה אינם רצוים באף ספר, על אחת כמה וכמה ברומן בלשי. אבל מה שהפריע לי יותר היה תפישה לגמרי מעוותת של מוסר. דמויות מובילות, המתוארות באופן חיובי, שהן אמורות להיות גיבורות הספר, מעוללות מעשים נוראים לאדם שמתואר, לגמרי שלא בצדק, כמעין שטן.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור מעניין, כתוב היטב.
סיפור בלשי שמעורבים בו גניבה ספרותית, מתח, נקמה של הטובים ברעים, וכמובן סוף טוב. הדבר היחידי שהיה חסר לי בספר הזה הוא המשפט בסוף הספר "וכולם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה".
זהו ספרו השני של אשר קרביץ אותו אני קורא. הראשון שקראתי בפורמט דיגיטלי דרך הטלפון.
וזה התקציר אותו לקחתי מ-"גב הספר" (איך קוראים לזה כשהספר הוא דיגיטלי?):
לסופר אדיר יודקביץ' ניתנת הזדמנות של פעם בחיים – מוצע לו לכתוב בעיתון רב-תפוצה סיפור בהמשכים. למרבה הצער אין לו רעיון. באותה עת, השכן מהקומה העליונה – רופא בדימוס, מבקש שאדיר יקרא ויחווה דעתו על פרקי... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין ספק שהכתיבה של אשר קרביץ הותירה בי רושם בעקבות הספר הראשון שקראתי של אשר קרביץ "הכלב היהודי".
משום מה, לא קראתי ספרים נוספים שלו, עד שהבחנתי בספר "לכתוב כמו אלוהים", ואם לסכם - העלילה כמובן מבחינתי על גבול הבדיונית, אך הכתיבה של אשר קרביץ הופכת כל עלילה, משונה ככל שתהיה, למהנה ומותחת. נהנתי מקריאת הספר ללא ספק, נשארתי במתח עד סופו, ואוסיף שישנם גם כמה עמודים בספר שהעלו בי מחשבות לגביי כקורא.
ממליץ בעיקר בגלל הכתיבה. עלילה דומה מסופר שונה, כנראה שלא הייתי נהנה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רק היום, רק היום!
במחיר ספר אחד זכינו כאן לשניים, אולי אפילו שלושה סיפורים קלילים, שזורים זה בזה.
הראשון הוא סיפור מסגרת המתאר סופר מתוסכל שנופל קורבן ללחץ מקצועי והשניים האחרים, הם סיפורים מתגלגלים בסגנון מתח למתחילים.
בקיצור או שלא, מדובר בהכול מהכול ומכאן כבר ברור ש'לכתוב כמו אלוהים', מתנהל כמו יצירה מפותלת, שמשתמשת בין היתר בעקרונות הסיפור הבלשי.
מי אתה אדיר יודקביץ'?
או שמא נשאל 'מי אתה אשר קרביץ'?
כי תחושת ההזדהות מרחפת באויר.
"כיצד חש סופר כאשר הוא מוצא עצמו מככב בעלילה?"
מדובר בדמות ראשית חריפה וחדה, שמספקת ציניות איכותית בליטרים, אך מש... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארבעה כוכבים על העלילה.
חמישה כוכבים על הכתיבה.
אשר קרביץ סופר בחסד. כותב בגובה העיניים, אוהב משחקי מילים ומתחכם, בעל שפה עשירה ורהוטה.
העלילה הנוכחית קופצת בכל מימד אפשרי, משחקת עם הקורא, עם הסופר , עם כוכב הספר ועם אלוהים.
כתבו כבר שעטיפת הספר מזכירה קצת ציור של אשר הצייר ההולנדי שבו היד מציירת את עצמה (או באופן כללי אצל אשר, לא ברורים הסוף, ההתחלה, מה קדם למה ומה השפיע על מה ואיך). כך גם העלילה.
בספר נכתבים סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור בתוך... לא ברור איזה סיפור השפיע על איזה ומה הוביל למה - במובן הטוב של הביקורת.
קראתי גם את רוב ספריו האחרים של ק... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
העלילה קצת, בוא נאמר, מופרכת.
אבל אין ספק שקרביץ יודע לכתוב.
הקריאה בספרים שלו היא חוויה. נהניתי מכל שורה.
הוא יודע להצחיק, לרגש, ובעיקר לרתק. הוא נוגע בסוגיות כבדות, אבל עושה את זה בצורה קלילה.
ממליץ בחום!... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מאוד מהספר הזה, והוא הגיע אלי לידיים בזמן מתאים.
יש בכתיבה של אשר קרביץ הרבה שמחה, על אף עיסוק (עדין) ברוע, התנכלות וניצול.
העלילה עצמה, מעין חדר בריחה על כ-300 עמודים, היא המרכיב העיקרי בכתיבה, והיא עשויה היטב, מפתיעה ומעניינת (לא הרביתי, אגב, לקרוא ספרי בלשים). מעבר לזה, הכתיבה מצטיינת בעברית (וגם ארמית) יפה ומלוטשת, שלא מפחדת לסירוגין לקפוץ לשפה יומיומית דוגרית. יש בכתיבה הרבה הומור, משחקי לשון, ועולם דימויים ואסוציאציות עשיר ומצחיק. באופן כללי, יש לפעמים הרגשה של התפזרות יתר, אבל ככל שהקריאה נמשכת, מתגלה הסגנון האישי של אשר קרביץ כמקורי, צבעוני,... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לסגור עלילה מורכבת. אשר קרביץ עושה זאת באומנות.
ספר קליל ועם זאת מתוחכם, נבון, מעניין ומהנה.
זה הספר הראשון של קרביץ שאני קורא ובכוונתי לקרוא את יתר הספרים.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מספרים במשקל נוצה יש לי רק דרישה אחת עיקרית: שלא יפגעו באינטליגנציה שלי. הספר הזה, לכתוב כמו אלוהים, עמד בכך לא רע, בטח מבחינת השפה. אשר קרביץ יודע לכתוב, עולם הדימויים שלו עשיר ומעלה חיוך, וזה כלל לא מובן מאליו.
השימוש בסיפור בתוך סיפור אינו טכניקה חדשה או נדירה. אוסטר עשה בזה שימוש, אם לחשוב על חשוד מרכזי אחד. והנה קרביץ עושה זאת, אבל כפול: קרביץ משתמש בסיפורו של אדיר יוקביץ', סופר, המקבל הצעה חלומית מעורכת העיתון רב-תפוצה לפרסם סיפור בהמשכים במוסף סוף השבוע, במשך שנה. סופרים מפורסמים מן העבר נהגו לפרסם כך וזו לא פרקטיקה חדשה, אבל מתחדשת. אדיר שמח על הה... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מענג וקולח, מצליח להיות משעשע ומותח כאחת. הספר כולל גם כמה סיפורים צדדים המשתלבים יפה בסיפור המרכזי. בספר דמות מרכזית ומספר רב של דמוית משנה, אשר גם אם תפקידן קצר, הן מתוארות בבהירות וכל אחת מהן מרעננת את הסיפור בדרכה. בנוסף, מספק הספר הצצה אל מאחורי הקלעים של מקצוע הסופר ומקצועות הרפואה. אהבתי גם ספרים קודמים של אשר קרביץ.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
