ביקורות ספרים על הספר הכל בגלל רוזי - דון טילמן #3

ספר ההמשך השני ל"אפקט רוזי" מגיע, ואתו הפתעה. משחר נעוריי היה לי ברור לגמרי שכאשר יוצא ספר שנועד להיקרא בפני עצמו, ויש לו איכות מסוימת, איכות ספר המשך שייכתב לאחר מכן תהיה נמוכה יותר. וכך עם כל ספר המשך נוסף, האיכות מדרדרת עד לאסימפטוטה היכן שY=0, כיוון שאיכות ספר לא יכולה להיות שלילית (חוץ מאצל הספר "בתו של סתת האבן"). זאת אמור עבור רוב ספרי העולם, מלבד- מסתבר- הספר הזה, שאמנם הוא ספר שלישי אך מוצלח יותר מהספר השני. "הכל בגלל רוזי" הוא ספר המשך ל"אפקט רוזי", והוא מתרחש בערך עשור מאוחר יותר. האדסון, שלידתו מתוארת בסוף "אפקט רוזי", הוא כבר ילד בן אחת עשרה שחווה ... המשך לקרוא

מרים

הספר הראשון היה ספר גימיק חביב למדי. האוטיזם של דון הוצג כספק מקור לקומדיה משעשעת ספק כוח על שאיפשר לדון ללמוד מגוון של תחומים ויכולות בקלות ובמהירות. הספר השני כבר לגמרי היה קומדיה מלווה בתחושה שהגימיק מיצה את עצמו. לשלישי לא חשבתי להמשיך, עד הביקורת של נצחיה ששכנעה אותי (תודה:)). הספר עוסק במגוון נושאים אבל מעל כולם - הקשר בין הורים לילדים.  בעידן השפע שאנו חיים בו יש גם שפע של אבחונים ותסמונות שלא היו מוכרים בעבר.  נראה לי שלא מעט הורים יכולים למצוא את עצמם בדילמות של דון ורוזי, גם אם לא בכיוון של אוטיזם דווקא: האם לאבחן או לא לאבחן? לאבחן ולקבל א... המשך לקרוא

רויטל ק.

"נחכה עד שהפסיכולוג יבוא", אמרה היועצת. "כן, כדאי שנחכה לפסיכולוג", אמרה המחנכת. וכך ישבנו בחדר היועצת וחיכינו לו. לפסיכולוג בית הספר. ואז הוא נכנס לחדר, ואני נכנסתי להלם קצר. אין שום חוק שאוסר על לבקנים להיות כל מה שהם רוצים. אין שום דבר בתפקיד הפסיכולוג שמונע מלבקן לבצע אותו כנדרש. חוץ מלקות הראייה, אבל איתה הוא צריך להתמודד ולא אני. ובכל זאת כשפסיכולוג בית הספר נכנס לחדר וגיליתי שהוא לבקן הייתי מופתעת. אולי היה עוזר לי לו היועצת והמחנכת היו מכינות אותי לחריגות במראה. לו היו עושות את זה אולי לא הייתי פוגעת בפסיכולוג במבט משתאה שלא הצלחתי לרסן בשנייה ... המשך לקרוא

נצחיה

סיפורו של דון טילמן הוא סיפור חיים. בן אדם מחפש בת זוג, מוצא אותה, מבלה בחברתה, בת הזוג נכנסת להיריון, תינוק נולד, התינוק הופך לילד, הילד הופך לנער, הנער הופך לגבר, הגבר מחפש בת זוג, מוצא אותה, מבלה בחברתה, בת הזוג נכנסת להיריון, תינוק נולד, התינוק הופך לילד, הילד הופך לנער, הנער הופך לגבר, הגבר מחפש בת זוג, מוצא אותה... טוב, טוב, הבנתם את העיקרון, נכון? זה יכול להימשך ככה נצח נצחים. זהו מעגל החיים. אבל האם המעגל הזה באמת נחוץ בשביל חומר לספר? לא יודע. מה שאני כן יודע, הוא, שהספר הזה נחמד בסך הכל. אין בו את הקסם של הראשון, והשנינות של דון טילמן כבר לא עושה ל... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

ולפעמים הקסם נגמר ולפעמים הדמות המרכזית נהרסת ולפעמים אתה שואל את עצמך למה למה לכתוב חלק שלישי כה גרוע שהורס את הדמויות האהובות ונמרח בלי טעם ובלי מטרה ... המשך לקרוא

קורא כרוני

זהו הספר השלישי והאחרון (אני מקווה) בקורותיו של דון טילמן. בספר הזה אנו פוגשים את דון ורוזי שעברו לאוסטרליה בעקבות הצעת עבודה לרוזי. בנם האדסון הוא בן 11 וקצת מתקשה להשתלב חברתית בבית הספר. דון, שעובד כמרצה באוניברסיטה, בדיוק הסתבך באיזו תקרית, וכפתרון למצב המורכב אליו נקלעה המשפחה הוא מכין רשימות של צרכים ופתרונות אפשריים, בסגנונו המיוחד. בספר מתמודדים בני משפחת טילמון עם ילד שונה, עם המתח בין עבודה ואימהות, עם התמודדות עם סטיגמות ועם גזענות. השאלה בנוגע לאוטיזם של האדסון ושך דון חוזרת בכמה אופנים, ומשאירה את הקורא עם כמה סימני שאלה בנוגע לפסיכו... המשך לקרוא

תמר-מילים

לא תמצאו פה לא קומדיה ולא רומנטיקה. אם אתם זוכרים, בפרויקט רוזי היה בדיוק את שני אלה. ספר מקסים שלא לוחץ מדיי על הקורא, הכל כתוב בקלילות ובחן. ואז הגיע אפקט רוזי, בו הרגשתי שהכל השתנה. ספר שאני בקושי צולחת אותו, נאבקת בעור שיניי לסיימו, וגם אחרי שסיימתי לא הבנתי ממה הייתי אמורה להתלהב, וכנראה מדובר בסתם עוד גימיק זול של ספר המשך. הספר השלישי והאחרון שיצא בעברית לאחרונה, הצליח לעניין אותי. הוא לא בשביל אלה שמחפשים את מה שמצאו בספר הראשון. ממש לא. הוא מבחינתי סאגה נפרדת שמספרת על הורים שמתמודדים עם ילד ש(אולי) נמצא על הרצף האוטיסטי. מסופר על דון ורוזי, ש... המשך לקרוא

חיפושית