ביקורות ספרים על הספר מצעד האיוולת היהודי - איך הפקירו אבות היהודים את עתיד עמם
|
חשוב לי לומר שקראתי מהספר רק 20,30 עמודים.
אבל העובדה שהפסקתי לקרוא אחרי 20 עמודים מעידה על דעתי על הספר:
זבל. תעמולה שמאלנית במסווה של מחקר היסטורי.
מי שקרא ספרים של אלי עמיר ניתקל בסופר שמכניס תעמולה לספרו, אבל אלי עמיר הוא סופר. הוא יודע לשזור את התעמולה שלו בסיפור בצורה עדינה ככה שהיא מפריעה רק למי שמאד רגיש אליה.
בספר הזה בקושי נישזר משהו בתוך התעמולה, אז אחרי 20.עמודים נשברתי.
אני נותן לספר כוכב אחד, ולא - אפס, רק כדי שיהיה ברור שלא שכחתי לדרג אותו.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הגעתי עם ציפיות גבוהות - והתאכזבתי.
המחבר בונה על זה שהקורא הממוצע לא קרא מעולם את התנ"ך, לא בקיא בהיסטוריה היהודית-ישראלית, וממילא הוא יופתע מ'גילויים' חדשים על ההיסטוריה.
בפועל, אין כמעט שום חידוש בכתיבה של עשהאל. מה שיש זו קריאה סלקטיבית, ספקולטיבית, חד-צדדית, שלוקחת את סיפורי התנ"ך, ומסלפת אותם לטובת אג'נדה פוליטית די שטחית - פחות או יותר כמו סיפור ממוצע של יוכי ברנדס.
אז מה האג'נדה? מאוד פשוט: הדת היא הגורם המפלג של העם היהודי. עשהאל לא אומר זאת במפורש, כי הוא מנסה להעביר מסר פוליטי באופן מתוחכם, אבל הדבר עולה באופן פשוט משני כיוונים: 1 - התעלמות מוח... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עם הרעיון המוביל את הספר, אני הולך כבר שנים רבות, מרצה ומתריע בכל הזדמנות: האסונות שפקדו את העם היושב בציון נבעו בשל התנהגות פוליטית מוטעית של המנהיגות: כך היה בעת הכיבוש האשורי וההגליה של ישראל, בשל מרד כושל באשור. כך היה בימי חזקיהו אשר מרד באשור וסנחריב החריב את כל יהודה. כך היה בימי המרד הראשון בבבלים בימי יהויקים, ובשל כך הוגלו בין 8000-10000 לבבל. וכך היה בימי המרד של צדקיהו בבבל שסופו חורבן המקדש, חורבן ירושלים, וסופה של מלכות בית דוד. כך היו המרידות ברומאים שאחד מהם הסתיים בחורבן הבית השני, והשני -מרד בר כוכבא הסתיים באסון נוראי.
אבל, למרבה האיוולת,... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאוד מומלץ , מאוד מעורר מחשבה , מאוד מעורר.
אבל רק למי שמוכן לניפוץ רחב היקף של כל מה שחשב עלינו.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בכתיבה קולחת ורווייה בדימויים, מניח המחבר הנחות הראויות לפרשנים פוליטיים. הנחות אלה מביאות אותו לנתח את המציאות באופן צר, מבלי לתת את הדעת על הגורם שמעסיק את היהדות מאז ומעולם: המאבק של האדם מול יצריו הרעים. הקריאה בספר הסבה לי אי-נוחות רבה, בדומה למה שהייתה מעוררת בי צפייה באדם שעקרו לו עין. כי כך בדיוק נוהג המחבר בתולדות העם - הוא מתמקד במאקרו של יחסים מדיניים, ומתעלם לחלוטין מהמיקרו של התדרדרותו הרוחנית של העם.
שהרי, כיצד ניתן לפרש את כל ההיסטוריה כסך ההחלטות המדיניות של המנהיגים, ולהתעלם ממשתנים קריטיים אחרים במשוואה, כהשחתה מוסרית ופריקת עול? ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר עלה על צפיותי, אבל אודה שציפיותי ההתחלתיות היו נמוכות. הרי מה זה להאשים מנהיגים מן העבר הרחוק ב"איוולת"? שלא כסופר בן זמננו שיודע את העתיד של העבר, מנהיגים מהעבר פעלו בזמן אמת , בידע חלקי, תחת לחץ, ותוך מגבלות מעשיות שהן כבר לא ידועות לנו. איוולת? יותר נכון יוהרה!
זה מה שחשבתי לפני. עכשיו, אחרי, אני אשמח לדווח שעשהאל מתאפק מהאשמות סרק; איוולת הגיעה לכותרת אולי לצורכי שיווק (כולל לתפוש טרמפ על ברברה טוכמן).
זה נשאר ספר דעתני למדי. והדעה הרווחת בו, היא שהאסונות הגדולים שפקדו את עמנו — מחורבן ממלכת ישראל, והלאה דרך חורבן שני בתי המקדש — באו עלינו ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טענתו של המחבר היא שההיסטוריה היהודית היא סיפור מתמשך של מחדלים וטעויות בתחום המדיני, שלא רק שדנו את גורלו של העם לאסונות מיותרים אלא גרמו לייאוש לאומי ול'קבלת הדין' כאילו אין לעם היהודי תקווה לתחייה לאומית. עד שבאה התנועה הציונית ואמרה אחרת. הספר מקיף ביותר, מבוסס על המקורות המסורתיים ואינו מנסה להתעמת איתם, ולכן מדובר בקריאה אחרת של אותו הסיפור, הפעם תוך ניסיון להבחין בצללים שברקע התמונה. בגלל שמדובר בכותב מחונן ובעל עומק וידע רחב, אנו יכולים לראות כיצד ניתן לראות תמונה שונה מזו שעליה התחנכנו מבלי לחרוג מהסיפור המקראי ופרשנותו הקיימת. כשרואים א... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר אדיר של מחבר מבריק.
יש כאן חיבור של "מצעד האיוולת" של ברברה טוכמן להיסטוריה היהודית, מתובל ב"איך הומצא העם היהןדי". הרבה ביקורת עצמית משולבת באומץ מחקרי וביכולת לקבל ביקורת עצמית.
הספר הזה מטלטל את כל מה שהאמנו בו בתור ילדים - בין אם גדלת על ברכי התנועה הקיבוצית ובין אם בילית את שנות ילדותך בזרמי החינוך הדתי קיצוני. הדמויות שאותן לימדו אותנו להעריץ מבר כוכבא ועד למשפחת החשמונאים, מדוד המלך ועד לשלומציון - כולם לפתע נראים באור אחר. גם הדמות כשלעצמה וגם מיקומה בהיסטוריה. פתאום "הטובים" התגלו כפנאטים קיצוניים שהחישו את החורבן. הגיבורים הגדולים התגל... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראי רחוק מהעבר
ברברה טוכמן, פורצת דרך בכתיבת היסטוריה כסיפור מרתק, גישה אותה היא הביאה לביטוי בספרה מצעד האיוולת, בו היא המחישה כיצד חוסר ההיגיון ומגבלת היכולת האנושית, הם גורמים משמעותיים בעיצוב פניה של ההיסטוריה האנושית.
לא רק רעיון מבריק וכתיבה קולחת ומרתקת, מאפיינים את טוכמן כהיסטוריונית, אלא גם השליחות שהיא מבקשת למלא באמצעות כתיבתה, להראות את האופן בו ההיסטוריה היא ראי רחוק מהעבר, באמצעותה אנחנו יכולים להפיק תובנות להווה שלנו המלא באי וודאות ובסכנות.
השבוע הרציתי על הביטוי "הלנצח תאכל חרב", (שמואל ב ב כו), ועל האופן בו הטקסט הקדום מתכתב ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
