ביקורות ספרים על הספר עיר הדובים - עיר הדובים #01

עיר הדובים/ פרדריק בקמן. בדרך כלל, כשעל כריכה כלשהי כתוב בגדול שאת הספר הזה כתב 'מחבר רב המכר!' אני לא אקנה. אני רוצה לקרוא את הספר בזכות עצמו, ולא כי לסופר יצא עוד ספר מוצלח. (אהמ אהמ ג'ון גרין) אבל במקרה הזה, הייתי חייב. עוד ספר של מי שכתב את איש ושמו אובה? אני חייב כזה. אז לכל מי שאהב את איש ושמו אובה- אלו פשוט ספרים שונים לגמרי. ושניהם מדהימים. עיר הדובים מספר את סיפורה של עיירה קטנה בצפון הרחוק, איפה שהשלג והקור שולטים. כשמאורע נורא מתרחש שם, המון חברויות, קשרים ומחויבויות עומדים למבחן. * למה אהבתי את הספר? כי האנושיות שלו. הוא ללא ספק ספר קשה מאוד, ש... המשך לקרוא

יהונה

נתחיל מכך שזה הספר הראשון שאני קוראת מאת הסופר. נמשיך לזה שמאוד נהניתי ממנו, דווקא כי הוא שונה מרוב הספרים שאני בדרך כלל קוראת. יש כל כך הרבה דמויות, ואני לא רגילה לקרוא ספרים שלא כתובים בגוף ראשון מנקודת מבט של הדמות הראשית. הוקי קרח הוא אמונה בעיירה הזאת, ואיכשהו החיים של כולם סובבים סביב המשחק הזה, אפילו החיים של אלו שבכלל לא אוהבים הוקי קרח. זו עיירה קטנה ומתקשה, שרוצה להצליח בגדול ולהיראות, וכולם סוג של מפילים את זה על ההוקי וממש זקוקים לכך שנבחרת הנוער תנצח בגמר. הספר כתוב כל כך טוב. באמת, כאילו, הסוף איכשהו נורא מספק, אבל בו זמנית הוא גם עושה ... המשך לקרוא

סייג'

אם תחפשו ביוטיוב את השיר "Across the universe" של הביטלס, בתוצאות החיפוש תווכחו לגלות שלקורט קוביין יש ביצוע לשיר. אני התרגשתי. אני אהבתי. מאוד. לפני כשבועיים אח שלי מודיע לי שלא קורט קוביין שר את השיר, אלא להקה בשם "Seether". לא ברור מי התחיל עם הזיוף הזה. לא האמנתי לו. אז הקשבנו. הפעם הקשבתי בחשדנות, בהאזנה ממוקדת. זה לא קורט! זה באמת לא הוא. הביצוע יפה, עדיין, אבל ידיעת הזיוף השאירה לי טעם מר. *** ב"איש ושמו אובה" התאהבתי, ב"סבתא שלי מוסרת דרישת שלום וסליחה" התפעלתי, ו"בריט-מארי היתה כאן" נגע בי עמוק בלב. ורציתי שזה יצליח גם עם "עיר הדובים". כי למרות ההתחכמויות והמטאפו... המשך לקרוא

מעין

אני בת שש בערך ויושבת על הטריבונה, לא רחוק מהזכוכית שמקיפה את הזירה. יש אווירה מחשמלת באוויר, האוהדים מעודדים ואני נוגסת בשמחה במאפה שאבא קנה לי ולפתע אני רואה פרצוף נמעך על קיר הזכוכית, הקסדה עפה אחורנית וזרם של דם משפריץ לו ומתחיל לנזול על הזכוכית מולי. שם תם הרומן שלי עם הוקי קרח. לא עזר לאבא שלי, ששיחק הוקי קרח בעבר ומאוהב במשחק, לא נתתי סיכוי לשום שכנוע ועל אף שעוד מדי פעם ראיתי איתו משחקים בטלוויזיה, לזירת ההחלקה לא הייתי מוכנה לחזור. ב"עיר הדובים", עיירה שכוחת אל, אי שם בחור הכי נידח בשבדיה כל החיים סובבים סביב הוקי קרח. אם אתה לא בעניין, אתה נשאר ... המשך לקרוא

נתי ק.

התחחלתי לקרוא ואני ממשיכה בכח... רק כי זה פרדיק בקמן שאני מאוד אוהבת. מישהו כבר קרא? יכולים להגיד לי להמשיך או להפסיק?... המשך לקרוא

דנה