ביקורות ספרים על הספר סיפורי הופמן (2018) - מפרשים #
|
בסיפור "קדירת הזהב", הארוך מבין חמשת הסיפורים שבקובץ, מסודרים הפרקים לפי 12 משמרות לילה. ב"משמרת הרביעית" פונה פתאום הופמן אל "הקורא הנלבב" ושואל כך:
"הרשאי אני לשאול אותך - דווקא אותך, קורא נלבב - אם היו לך בחייך שעות, ואפילו שבועות וימים, שכל מעשיך ועיסוקיך הרגילים עוררו בך מיאוס ושאט־נפש, וכל מה שהיה חשוב ורב־ערך בעיניך, כל מה שנשאת בלבך ובמחשבותיך תמיד, נראה לך פתאום תפל ועלוב?"
הרמתי את מבטי מתוך דפי הספר וחיפשתי מסביבי "קורא נלבב". זה רק אני ברכב, בקצה הפארק התעשייתי. מנצל כמה דקות לקריאה באור האחרון של היום בזמן שהתפנה בין העבודה למטלה מסוימת לפ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
מאוד נהנתי מקובץ הסיפורים הכלולים בספר. הסיפורים בספר נכתבו בשנים 1814-1816, לפני יותר מ-200 שנים. הם עדיין חיים, מעניינים ועמוקים.
הכתיבה רעננה, קצת מורכבת לעיתים, אך בתרגומה המופתי של נילי מירסקי הקריאה שוטפת ומהירה.
סיפוריו של הופמן מאופיינים בערבוב של המציאות עם הדמיון. חלקם עוסקים בעניינים יום יומיים מציאותיים ובחלקם עוברים למימד פנטסטי דמיוני.
הופמן מנגן בהרמוניה בין מציאות לדמיון. כתיבתו חדה, ברורה ועניינית.
הופמן נחשב לאחד הסופרים הרומנטיקנים הגדולים של גרמניה. קל לראות את ההשפעה שלו על סופרים גרמנים ואוסטרים מתקופות מאוחרות יותר. למרות ש... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
כשהייתי כבת 14 ראיתי לראשונה אופרה: זה היה "סיפורי הופמן" של אופנבאך. באותו גיל לא יכולתי להתפעל במיוחד מהאופרה, למרות שהיא נחשבת קלילה: הז'אנר לא היה מוכר לי, האורך העיק עלי, לא הצלחתי להבין את סיפור העלילה וכמו שהבנתם - זו לא היתה אהבה ממבט ראשון, אף לא שני. גם היום, כשהתאהבתי בחלק ניכר מהקטעים המוסיקליים באופרות, אני מסתפקת בהאזנה להם ולא מנסה לראות על הבמה.
אחרי שקראתי את הספר צפיתי בקטע של שירת הבובה אולימפיה בסיפורי הופמן. זה קטע פרוע ומצחיק, שאופנבאך לקח לכיוון הומוריסטי וגרוטסקי, בניגוד להופמן כבד-הראש שהתייחס ברצינות תהומית לסיפורו, שיועד ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יד אומן נדירה, כישרון ספרותי גדול וכושר דימיון פנטסטי ובלתי רגיל באים לידי ביטוי בספר זה, המאגד בתוכו את מיטב סיפוריו של הסופר הגרמני, את"א הופמן.
חמישה סיפורים, כל אחד מהם בעל ייחוד וניצוץ משלו, ובראשם "איש החול" המשובח הפותח את הספר. באגדה זו מתאר אדם צעיר כיצד דמות מיסתורית מילדותו רודפת אותו ככל הנראה עד היום, וחברו הטוב נופל קורבן למעלליו של בונה-בובות בעוד מציאות מתערבבת עם בדיה, אמת עם הזיה, ולבסוף בא פתרון ומזור לכל.
הסיפור האחרון, "דון ג'ובאני", הנו מין שיר הלל ליצירתו המפורסמת של מוצארט. הופמן העריץ את המלחין הנודע, וחיבה זו פורצת מכל מילה ב... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
