ביקורות ספרים על הספר כל המקומות המוארים
|
|
אני רץ
אני חייב להספיק כל עוד שאני מגיע
כל זמן שאני מזיע
וזה לא מפריע וממסטל אותי
ויש אצלך אור אני בטח עוד אחזור
אני יודע אני זז וזה פוגע
בלב שלי יש חור
שאי אפשר לסגור
ואני רץ
אני רץ/ דודו טסה
הספר הזה היה קשה . כי הוא מצד אחד מכניס אותנו לעולם של מישהו עם מאניה דיפרסיה.
ומצד שני גרם לי לתהות על חיי והאופן בו אני רואה אותם. האופן בו אני מתמודדת עם קשיים בחיים.
מסתבר שמאניה דיפרסיה מגיע אליך כשאתה צעיר, ותוקף אותך בגיל שהוא גם ככה מאוד התחלתי ולא ברור.
ובתור נער לא תמיד אפשר להבחין בסערת רגשות כזו ולהבין שהיא מה שהיא.
עוד דבר שמאפיין אנשים שלוק... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לא אשכח את הרגע בו הבת שלי נתנה לי את הספר אשמת הכוכבים לפני כמה שנים ואמרה " אף פעם לא צחקתי ובכיתי בו זמנית מספר"
כמובן שקראתי, בכיתי צחקתי בדיוק כפי שהבטיחה לי.
כאשר נתקלתי בספר הזה עם הכותרת המאירה "מתגעגעים לאשמת הכוכבים?" קחו את הספר הזה - אז לקחתי.
הספר מתחיל בסיטואציה קצת מלחיצה של שני בני נוער העומדים בראש מגדל פסע מקפיצה - התאבדות - כן זו המילה!!!
שם נפגשו ויאולט ופינץ, ושם נרקם קשר מקסים בין בני נוער חכמים, מבריקים, מהירי מחשבה אבל תכונות אילו גם מובילות אותם
לרהיטות מחשבה ולהירהורים.
ויאולט חוותה טרגדיה נוראה בו איבדה את אחותה הקרובה בת... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אני לא זוכרת באיזו אחת מהביקורות שלי דיברתי על מוות, אבל דיברתי על זה. דיברתי על למה הכאב הזה יותר כואב מכל כאב אחר שקיים. ואני אסביר למה. מוות הוא נצחי, ואם אתה מאבד מישהו לנצחיות של המוות - הוא לא יחזור. תמשיך לחפש אותו, תמשיך לבכות על הכאב שנגרם עקב המוות, תמשיך לראות אותו בכל מקום… זה נגמר. נקודה. וזו הסיבה שמוות הוא כואב, כי אי אפשר להחזיר את הבן אדם לחיים. החלק בחיים שלנו שאומר, אני אגיע לזה, אני אצליח לתקן את זה, הוא שגוי כשמוות חלק מהמשוואה.
הרבה סופרים משתמשים במוות בשביל לגרום לאחת הדמויות להרגיש כאב, אבל אני לא חושבת שאפשר לתאר את הכאב של איבוד ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|
יאיי, ביקורת ראשונה שלי!
(למעשה אני רשומה כבר שנה ומשהו באתר אבל לא ביקרתי/כתבתי/אפילו קראתי בו...{וואו, ממש לא נוח לכתוב פה...})
אז למה עכשיו..?
-כי ככהx)
ולמה דוקא על הספר הזה?
-0.0 כי ככה.
טוווב.
אז הספר הזה לא היה ממש בחירה ראשונה שלי... מהעובדה הפשוטה שאני לא אוהבת ספרים "מהסוג הזה".
מהסוג שמיועד לבני/(ובעיקר)ות נוער שמחכים להתרגש בספר ולהוזיל דמעות/בכי פורץ סכרים...
ספרים על חולים סופניים, על קשיים מכוערים בחיים שכל המטרה שלהם היא למצוץ סימפתיה מהקוראים..
מצטערת, לא מתכוונת להעליב, יש אנשים שממש אוהבים את הדברים האלה,(אחותי כזאת) והם נהנים לקרוא ספרים... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
וואו ספר כלבבי. היה לי קשה להפסיק לחשוב עליו הרבה זמן אחרי שכבר סיימתי אותו. לכאורה הוא נראה כמו ספר נוער המתיימר להיות כמו רבים לפניו, אך זה לא נכון. עם כל עמוד שהתקדמתי ובעיקר אחרי שסיימתי הבנתי כמה הוא גאוני. הוא גורם לי להרהר על כמה שבטח קשה ומסובך לכתוב ספר. (כן כן, עם קצת רצון וקצת יכולת הכל אפשרי...) בקיצור, כל פרק מסופר מנקודת מבט אחרת, אחת של פינץ'-נער מתוסבך ודכאוני, המלא בחיים וציניות וביקורת על החברה ובעל אישיות עמוקה מלאת רבדים שהוא בעצמו לא יודע מי להיות, ואחת של ויולט- נערה יפה ושקטה, מאוד פופולרית אבל לא רדודה, אשר מתאבלת על אחותה שהייתה לה ג... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
זה ללא כל ספק הספר האהוב עליי.
אני קוראת המון ספרים וחיפשתי משהו קצת שונה ולשמחתי מצאתי את הספר הזה.
לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו. קראתי אותו בכל מקום והמלצתי עליו לכל אדם שאני מכירה.
לדעתי עשו טעות כשהשוו אותו לאשמת הכוכבים,הספר הזה לטעמי האישי הרבה יותר טוב מאשמת הכוכבים.
הסוף ריגש אותי ברמות ובכיתי כל כך הרבה במשך הרבה זמן.
ללא כל ספק הבחירה הכי טובה לספר שעשיתי אי פעם,
מומלץ בחום!
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
-העולם שובר את כולם, ולאחר מכם, הרבה חזקים במקומות שבורים (ארנסט המינגווי)
(מכין ספויילרים למרות האזהרה המסכנה שלי...)
סוף סוף, חיכיתי כל כך הרבה זמן שיתרגמו את הספר הזה, אבל הבעיה היא שנשברתי וקראתי את הגרסה המקורית לפניי שנה וחודשיים, אבל למרות הזמן הרב דבר אחד אני זוכרת מהספר הזה - כאב.
רק להזכר בכל המאורעות מדמיע אותי, שלא לדבר כשמצאתי את השיר המלא באינטרנט.
ביקורת מלפני שנה, די עלובה וגוססת:
כבר עבר הרבה זמן מאז שקראתי ספר נוער רגיל שבכיתי מימנו, ושנהנתי מימנו.
כל כך, כל כך הרבה זמן.
לצערי, אני לא יכולה לתאר ממש איך היה לקרוא את הספר הזה, אבל במיל... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
רק רוצה להגיד שסיימתי את הספר בחמש שעות, הוא ממש יפה אבל ממש עצוב. בשעה האחרונה של הקריאה, בסוף של הספר, פשוט לא הפסקתי לבכות. לדעתי הספר קצת קשה אבל הוא מציאותי ולא כל סוף חייב להיות סוף טוב וזה מה שגרם לי לאהוב את הספר יותר. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
זה
פשוט
הספר
הכי
עצוב
בעולם.
לדעתי.
הוא מקסים, והוא יפהפה, והוא ממש נהדר. ממש כדאי לקרוא אותו. אבל הוא כל כך - כל כך - עצוב. אני יודע שזה נשמע נורא בטח, אבל ניסיתי ממש למרר בבכי כשקראתי אותו, ולא הצלחתי. אבל עדיין כל פעם שאני נזכר בו מתחשק לי לפרוץ בבכי. לא יודע, אני מניח שהוא מן הסתם לא הספר הכי עצוב בעולם, אבל הכי עצוב שקראתי (שזה גם לא... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לאחרונה פילוח הגילאים של ספרי הקריאה עברו מתיחה והתגמשות, והרבה ספרים שהיו מפולחים בעבר לנוער, עשו קפיצת מדרגה, ועברו לשחק במגרש של "הגדולים". והספר הזה המשתייך לסוגה הזו-Young Adults- הוא אחד היפים והמרגשים שקראתי.
ויולט ופינץ' הם שמיניסטים הלומדים באותו תיכון. היא איבדה את אחותה הגדולה בתאונת דרכים, ולא ממש מתאוששת מזה, והוא האאוטסיידר של השכבה, ולא חף מבעיות משלו. השניים נפגשים במקום הכי לא שגרתי-על מעקה בגובה שש קומות. כל אחד מהם עלה לשם מסיבותיו שלו, וזוהי ההתחלה.
לא אוסיף עוד על העלילה שלא אגלוש לספויילרים, אומר רק שהספר הזה מעך לי את הלב. לאט, אבל... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לא היו צריכים להקביל את הספר לאשמת הכוכבים.
לדעתי הספר הרבה יותר טוב מאשמת הכוכבים.
בעיניי לאשמת הכוכבים הוציאו שם יותר טוב ממה שהוא באמת,
ו"כל המקומות המוארים" היה מקסים הרבה יותר.
יש ספרים שפשוט גורמים לי להרגיש- 'עכשיו אני יודעת קצת יותר'.
הספר הזה הוא מסוג הספרים שגורמים לי להרגיש ככה.
הסוף לא שמח. ציפיתי לסוף טוב.
רציתי שהם יתחתנו ויחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
בסוף הספר מופיעים מספרי טלפון של מרכזי תמיכה באינטרנט, שזה בין הספרים היחיד שקראתי שיש בו דבר כזה.
אני די מוציאה דברים מהקשרם, אבל אתם חייבים להבין שהרגע סיימתי לקרוא את הספר ואני ב... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ויולט מקובלת, בית הספר לא היה בעיה מבחינתה, עד שאחותה נהרגה בתאונת דרכים.
עכשיו היא הולכת ליועצת, דבר שלא ממש עוזר.
פינץ' תמיד היה מוזר, וכועס, ולא צפוי. מופרע כזה שתמיד רב ומסתכסך ומושך אש.
מצבי הרוח השחורים שלו מושכים אותו למטה והוא נמחק ושוקע באפלה.
אז זה לא מפתיע ששניהם נפגשים על גג בבית הספר.
אבל מי רוצה באמת לקפוץ? ומי הציל את מי?
הספר מורכב ומעניין, והדמויות- ובמיוחד פינץ'- מושכות.
ספוילר:
לקראת הסוף הצטערתי והתקוממתי.
אבל המציאות לא ורודה והאהבה לא מרפאת הכל.
מומלץ לקריאה לא קלה.... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|