ביקורות ספרים על הספר תיקון אחר חצות - הוצאה מחודשת
|
חמישה חושים ניתנו לאדם להכיר באמצעותם את הבריאה – ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש – ורק חוש אחד, חוש החופש, ניתן לבריאה להכיר את האדם.
איך מסכמים ספר כזה, נפלא כל כך שאפילו קנאת סופרים לא התעוררה בי כשקראתי אותו, כי מה לי ולכתיבה יפיפייה כל כך, מלוטשת כל כך, שממוקמת כל כך הרבה מעל ליכולות שלי.
בשביל הפרטים היבשים אתם לא צריכים אותי, גב הכריכה מוסר את תקציר העלילה בתמציתיות מופתית: השנה היא 1894 ופאני קייזמן יוצאת למסע ברחבי האימפריה הרוסית, בעקבות הבעל שנטש את אחותה הבכורה. אם לא תגרור אותו באוזנו לאשתו ולילדיו – לפחות תחתים אותו על גט.
ועכשי... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
רוסיה הלבנה, שנת 1894. זו בערך היתה השנה שבה ביילא הצעירה, בת למשפחת רבנים נודעים, התחתנה "כלפי מטה" עם שלמה אלחנן גורדון כלשהו. יהודי כשר, בוודאי אבל לא משכיל, לא תלמיד חכם, עובד אדמה המתפרנס בדוחק, ומתגורר בעיירונת קטנטונת שבה היו עוד עשר משפחות יהודיות וקומץ משפחות גויות. ביילא גרה שם, ילדה וגידלה עשרה ילדים, הצעירה שבהם נקראה רוחל, ואז התאלמנה כי בעלה דרך על מסמר ברזל גדול ובעידן טרום אנטיביוטיקה המשמעות היתה הרעלת דם ומוות. אני לא יודעת הרבה על ביילא זאת, אימה של סבתי רחל, אבל היא היתה צדקת גדולה, שהתפללה שלוש תפילות ביום בבית הכנסת וסיימה מדי שבת את ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו ספר שהכריחו אותנו לקרוא בתיכון. בזה אני מתכוונת גם למחמאה כי זה כאילו שם אותו ביחד עם עגנון וביאליק כלומר ספרים שבהתנדבות לא היינו קוראים. כתיבה מדהימה אין ספק אבל קשה להגיד שניהנתי. הכרחתי את עצמי לסיים כי אחרת מה המורה לספרות תגיד?
ספר שאני לא אשכח, זו כבר מחמאה גדולה.
לא ממש יודעת למה הוא גרם לי לכל כך הרבה כעס.
אבל היי! סיימתי, רק על זה מגיע לי ציון עובר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני תשע שנים, טסנו לארה"ב לחודש, לבקר את ההורים של בעלי.
מי שיגלול מספיק אחורה בדף שלי פה בסימניה יגלה כמה וכמה ביקורות שבהן הזכרתי את הקושי שלי עם ספרי קריאה לנסיעה הזאת: איזה וכמה ספרים לקחת לחודש בשביל להעסיק את עצמי ואת הילדים (הגדולים סיימו אז כיתות א ו-ב) בהנחה שכולנו קוראים המון, שיש מגבלת משקל שנוכל לקחת איתנו במזוודה ומגבלה על כמות הספרים שאפשר לשאול בספרייה.
באותה תקופה, טסנו כמעט כל שנה, אבל מאז ההורים של בעלי יצאו לפנסיה והתחילו לטוס בעצמם אלינו, לבקר אותנו ואנחנו הסתפקנו במפגשים האלה.
הזמן לעומת זאת לא מפסיק לטוס וכשהתחלנו לחשוב על לטו... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הומור ועצב שזורים בסיפור כפי שהם שזורים בחיי היהודים בגולה. סיפור מרתק, סוחף, מלא הפתעות והרפתקאות הכתוב בצורה מהנה ומשעשעת. שילוב של אירועים היסטוריים עם אירועים דמיוניים שיוצר קומדיה של טעויות וגם טרגדיה. ספר מומלץ. חווית קריאה.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר הרפתקאות הזוי מרתק, שונה בשל בחירת המקומות והגיבורים מפתיע מצחיק לפעמים. נהניתי לקרא בו למרות קטעים של "חפירה" שדילגתי עליהם. עצם הדילוג על דפים בספר לא הפריע לי להבין ואפילו להתפעל בהמשך הקריאה. יניב איצקוביץ' בחר את גיבוריו מתוך העיירה היהודית ברוסיה הלבנה.גיבורה ראשית, אישה נשואה ואם שחיה בכפר מעורב עם כפריים רוסיים.אוהבת את משפחתה ואיכפתית, ומתוך רצון לגאול את אחותה מעגינותה ודכאונה יוצאת למסע מסוכן עם רוח קרבית למצא את הבעל הסורר ולהשיג ממנו גט.אישה זו, פאני שמה, הייתה גם אלופה בסכין שחיטה כשרה קטנה שקבלה מתנה מאביה שהיה שוחט במקצועו. פאני... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה. כתיבה, לדעתי, וירטואוזית, מהנה, עלילה סוחפת ודמויות מרתקות. השליטה והידע של הסופר בדקויות של העיירה היהודית באוקראינה של המאה ה-19 ושל שכניהם הגויים - מפליאה בעיני ומאפשרת לי, הקורא, ללמוד - גם אם מדובר בהפרזות ובבידיון ללמוד רבות על התקופה והחיים בה. לא מעט דמויות קריקטוריסטיות - בעיקר של אנשי הצבא, אנשי מנגנוני הבטחון האוקראיינים וגם של דמויות היהודים. הספר סובל בין השאר גם מאריכות יתר, בעיקר הקטע בו מספר הצייר-החייל לפאניה קייזמן את סיפורו של "האבא" - שם ממש חיכיתי שיסיים כבר. הדמות שהכי מצאה חן בעיני באפיון שלה ובטקסט שלה הייתה הסבתא רבק... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יום אחד התעורר יניב איצקוביץ', ששם משפחתו מעיד עליו שהוא מגיע מהתפוצה של העיירה מוטלה, ארז לעצמו מזוודה ישנה מקרטון עם זוויות מברזל. צרור קטן של בגדים הוא לקח, כי במוטלה של 1894 אנשים החליפו בגדים פעם בחודש או פעמיים בחודשיים, בין אם צריך ובין אם לאו.
ואז עלה יניב איצקוביץ' על רכבת הזמן. מנהרת הזמן הומצאה רק שנים לאחר מכן, ורכבת הזמן הייתה יעילה למדי, והגיעה בדיוק של יממה או שתיים, אלא אם השתטח איזה נווד בגילופין על הפסים ועצר את התנועה ברחבי האימפריה הרוסית הגדולה.
יניב איצקוביץ' ירד מהרכבת ושם משפחתו, כאמור, תואם לכל הברקוביצ'ים והשפייזמנים והקיי... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק, הספר מזכיר את סיגנון הכתיבה של טוביה החולב/שלום עליכם וגם הרקע לסיפור הוא בעיירות נידחות במזרח אירופה.
הסיפור מתרחש בתפר בין היהודים במזרח אירופה והגויים בסוף המאה ה-19,
סוג של מתח והומור ששזורים לכל אורך הספר.
שווה, שווה קריאה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סופר, יכתוב על מה שיכתוב, כך או אחרת יכתוב אודות עצמו. גם כאשר הוא כותב אודות אישה, או כאשר הוא מקים לתחייה עיירה יהודית שהיתה ואיננה, וגם כאשר יכתוב על חיילים בצבא הצאר, גם אז הוא כותב אודות עצמו.
ראשיתו של הספר באישה עגונה, שאחותה, פאני, יוצאת לתור אחר בעלה כדי להתיר את נישואיה. ההתחלה היתה מבטיחה, כתובה נהדר. חשבתי: הנה סופר שיודע את מלאכתו. הוא מספר סיפור בצורה מופלאה. עם זאת,סמוך להתחלה מצאתי קושי בהנמקה לקו העלילתי שמניע את הסיפור כולו: מדוע אישה יהודייה, בעלת בית, אם לחמישה ילדים, עם בעל שהיא אוהבת, תקום באישון לילה ותצא לחפש את גיסה. מה גם שבין הא... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תיקון עצמי
עוז'לה, כך קראה לי אמי (כמו יוס'לה), וכל כך התביישתי בצליל המתיילד והגלותי בו היא הגתה את כינוי החיבה שלי. אף שגדלתי ובגרתי היא המשיכה בכך, למרות שהפצרתי בה לחדול, אתה תמיד תהייה הילד שלי אמרה. כינוי החיבה שלי, היה שיבוש לשם אותנו העניקה לי אמי כשנולדתי, עוזי, כטעות מביכה, משום שחשבה שהשם הזה, הוא תרגום עברי לאיז'יק, (יצחק) שם אביה שנספה בשואה. גם בכך התביישתי בהיותי תזכורת חייה לאביה המת, אדם השייך לגולה.
עברו שנים רבות, והתחלתי להתגעגע לקולה של אמי ולכינוי עוז'לה, שצלילו הזכיר לאמי את ילדותה הדלה והמאושרת בגולה. היא ניסתה לא פעם לשתף אותי ב... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
