ביקורות ספרים על הספר הרוחות של בלפסט

עוד ספר מפרוייקט צימצום רשימת ה"רוצה לקרוא" שלי! למרבה הצער, גם הוא לא ממש מצדיק את הפרוייקט או את הרשימה או את הזמן שלי, בקושי את הזמן שייקח לכם לקרוא את הביקורת. מספיק גוגל מהיר כדי להבין למה הספר נכנס לרשימה מלכתחילה, הוא קיבל ביקורות חיוביות מאוד. הוא מותחן אבל עם ערך מוסף, לא איזה ג'ק ריצ'ר שנלחם למען הצדק ומפוצץ לרעים את הצורה, לא. נטען שהוא מטלטל, מותח, מטריד, מחכים, מציג עמימות מוסרית וגיבורים שאפשר להזדהות איתם. למען האמת לא נעים לי לכתוב ביקורת פושרת אחרי כל הסופרלטיבים שקראתי עליו. אם כל כך הרבה אנשים היללו אותו, חוסר ההתלהבות שלי כנראה מעיד... המשך לקרוא

רויטל ק.

סכסוך עקוב מדם בין בני שתי דתות החיים על אותה אדמה, פיגועי טרור, אלפי הרוגים ופצועים, שלטון מעורער ופוליטיקאים מושחתים – לא... זו לא ישראל (למרות הדמיוןׂ), זו אירלנד הצפונית. את איש ה-IRA ג'רי פיגאן רודפות הרוחות של 12 האנשים שהרג. חלקם אנשי צבא ומשטרה, חלקם אזרחים תמימים וחלקם סתם בריוני צעצוע. הרוחות לא נותנות לו לישון, ועם הזמן מתברר לו שחלק מהרציחות לא היו הכרחיות והן שימשו ככלי-משחק במאבקי הכבוד והאינטרסים בין ראשי ה-IRA. פינאן רוצה לישון, מאד רוצה לישון בלי שיצטרך להשתכר, הוא לאט-לאט מאבד את שפיות דעתו ומדבר עם הרוחות ואלו דורשות שכדי שהן ייעלמו הוא ... המשך לקרוא

רונדו

ביום העצמאות נסענו לסופ”ש אצל חברה שלי שגרה על ההר שבצפון. לקחתי איתי את הרוחות של בלפאסט אותו התחלתי עוד לפני הנסיעה. עכשיו שערו בנפשכם: יום שישי הצמוד ליום העצמאות היה גם ה 13 בחודש. הגינה בבית בו שהינו מוקפת בחורש חשוך משלושת צידיה (חבל שלא צילמתי להמחשה). השעה 1 בלילה, כולם פרשו לחדרים לישון, אני יושבת עם הגב לבית מלבד מנורה אחת דולקת מאחורי שמאפשרת לי לקרוא ואני? אני מלווה את את ג’רי פיגאן רוצח שכיר של ה- IRA, משוגע ו 12 הרוחות שמלוות אותו לאורך הספר. לקח לי יותר משעה של קריאה להבין בעצמי את הסיטואציה ולברוח לקרוא במיטה עם אור מלא בחדר כשבן זוגי לידי ... המשך לקרוא

סיגלית

ספר מעולה. כמי שקורא כמעט כל ספר שיוצא בנושא הסכסוך האירי והתרבות של ארץ זו, שקעתי וצללתי בתוך הספר הזה מרותק. מותח, מסופר היטב, דמויות מאופיינות ע"י מי שכנראה באמת מכיר את הנושא מקרוב ואולי אפילו חווה את תקופת "הצרות". מקווה לקרוא עוד מפרי עטו של סטיוארט נוויל במיוחד על הנושאים האלו. אהבתי מאוד ולא יכולתי לשים את הספר בצד ולמרות עוביו סיימתי אותו תוך מספר ימים.... המשך לקרוא

רוני

״במוקדם או במאוחר, כולם משלמים״ - לאחר שנאמר המשפט הזה לג׳רי פיגאן הוא מרגיש שהוא חייב להיפטר מהצללים שרודפים אותו, מאותן רוחות מעברו של אנשים שרצח. שניים עשר במספר, שניים עשר קורבנות של מלחמה פוליטית עקובה מדם שכבשה את צפון אירלנד במשך שנים רבות. רצח של שניים עשר אנשים שעליהם ג׳רי פיגאן ישב בכלא ובשל כך גם התמכר לטיפה המרה וכעת הוא מרגיש שיצר הנקמה בו והרצון להיפטר מאותן הרוחות גובר על הרצון שלו להישאר באותה שלווה מזויפת שעטפה אותו. אז הוא מחליט לצאת למין מסע נקמה בכל מי שבגללו הוא רצח אדם חף מפשע וגורר אחריו לא מעט בעיות נוספות שאף מאיימות לער... המשך לקרוא

ראיה

הספר ראוי לציון גבוה יותר ולא רק בגלל תוכנו, אלא המחשבות הנילוות למתואר בו בצורה כישרונית , מיוחדת ומסקרנת. נתחיל מהפשט. ג'רי פיגאן, הוא "לוחם חופש" של המחתרת בבלפסט. ליתר דיוק רוצח, שמקבל את יעדיו מבוס אחד או שניים. אין לו זכות לשאול על המניע לפעולה, או דיון מוסרי כלשהו, גם אם זו אם ובתה התינוקת, שני עוברי אורח תמימים ועוד. השינוי חל בו עם "פריצת השלום" האירלנדי. אימו מתה ואומרת לו שאינה גאה בו ובמעשיו. הנרצחים מלווים אותו בכל מעשים וימיו, תוך דרישה אילמת כי ינקום בשולחיו. ההמשך הוא סיפור מתח, כתוב היטב עם תפניות ועלילה מרתקת. ונעבור ישר לדרש. הרבה מ... המשך לקרוא

אורי רעננה

זוכרים את הסכסוך באירלנד? פעם השוו אותו לסכסוך "שלנו" הישראלי-פלסטיני. רק ששם הסכסוך נגמר בהסכמים מדיניים כאלה או אחרים. על הימים האלה נרקמת העלילה בספר "הרוחות של בלפסט" שכתב סיוטארט נוויל, בהוצאת תמיר-סנדיק. זהו ספר מתח שכמקובל בז'אנר מתחיל עם גופה אחת וממשיך בעוד רציחות והקצב עולה ככל שהסיפור מתקדם. כמקובל בז'אנר יש גם בחורה יפה שמתקרבת בשלב מסויים אל גיבור העלילה, וכמקובל בז'אנר, לא אגלה לכם מי ניצח בסוף. אומר רק שנגע לליבי התסכול של החיילים הפשוטים הניעו את גלגלי המרד, שמילאו פקודות ורצחו וגם ישבו בכלא, וביום שאחרי הסכם השלום נותרו מובטלים מתעסו... המשך לקרוא

תמר-מילים