ביקורות ספרים על הספר אי הבנה במוסקבה
|
פשוט.
זאת ההגדרה של הסיפור במבט מלמעלה.
פשוט, ועם זאת כאילו לקחו אדם מיומן, פתחו פתחים בעלילה של הסיפור ותחבו לשם בטעם טוב מיני תפניות, נושאים עיוניים בקצה המזלג, וכל מה שצריך בעצם כדי לגרום לכם לקרוא דווקא את הסיפור הפשוט הזה, ולא פשוטים אחרים.
וזה הספר הזה.
יש לי תחביב לקרוא ספרים דקיקים, בגלל המהירות שבה הכל קורה.
בספר הזה נתקלתי בהרבה עצירות של חשיבה, תהיות, וגם קצת התפעמות, וכל זה עם זרימה כיפית של הסיפור.
נהנתי מאוד, אבל אציין שזה עדיין סיפור פשוט. ולשיקולכם.
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
"אי הבנה במוסקבה" הוא רומן קצר על מערכת יחסים שבו מככבים בני זוג בשנות השישים לחייהם. היא– מורה שזה עתה יצאה לגמלאות, והוא היסטוריון עצל וגם בגמלאות ש"איבד את הניצוץ".
בובואר, סופרת ופילוסופית, פמיניסטית, הייתה אחת הנשים החשובות והמפורסמות במאה העשרים, שחברה לימים לסופר והפילוסוף האקזיסטנציאליסט ז'אן פול סארטר, וביחד (ולחוד) היו צמד האינטלקטואלים המפורסם ביותר בתקופתם.
קשה מאוד להפריד את בובואר מיצירתה כי חייה שלובים כמעט בכל רומן שכתבה, והנושאים שבהם עסקה בחייה נתנו ביטוי ביצירותיה: אפשרויות ההגשמה העצמית של האישה בעולם הגברי ובתוך מערכת יחס... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הביקורות שנכתבו לפני ממש שיבחו ספר זה. אני קצת מסתכן ונותן 3 כוכבים בלבד.
הספר כתוב היטב ומהוקצע, התרגום מצוין, אך העלילה משעממת. מצאתי את עצמי פעמים רבות לא מרוכז בכתוב.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מוסקבה אשמה.
לא, זה לא שם של סרט, אבל זה יכול להיות המצב כאן בספר המשובח הזה של סימון דה בובואר.
ניקול ואנדרה (מישל מורגן כניקול ואנתוני הופקינס כאנדרה ב"סרט" אותו אני מדמיין) נוסעים למוסקבה באמצע שנות השישים של המאה הקודמת. ניקול בת 60 וזו הזדמנות לנסיעה כשהיא כבר מורה גמלאית. הם עוזבים את פריז לביקור של כחודש במוסקבה וערים נוספות, ובעיקר לבקר את מאשה, בתו מנישואיו הקודמים של אנדרה.
זמנם בידם. מאשה מארגנת הכל והם מגיעים למעוז הסוציאליזם פעם שניה לאחר שלוש שנים. עתה הם רואים את הפיתוח, אבל גם התורים בכל מקום, את איסורי הכניסה למקומות שונים לתיירים והצו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זוג קשישים, נשואים זה לזו שנים רבות החיים בפאריז, נוסעים לחופשה במוסקבה באמצע שנות השישים של המאה הקודמת. זו אינה נסיעתם הראשונה לעיר, בה הם מבקרים בערך אחת לשלוש שנים. לאנדרה, הבעל יש שם בת מנישואים ראשונים שלא מכבר חזרה לחייו, והוא מתאווה לבקרה. ניקול, האשה, פרשה לגימלאות מתפקידה כמורה בתיכון. בני הזוג שייכים למעמד המשכילים בפאריז וכמשכילים צרפתיים הם, כמובן, קומוניסטים. הם אוהבים זה את זו ומצפים שהמצב הזה יימשך, למרות הזיקנה האורבת בפתח ואי הבנות המשבשות את הזוגיות.
סימון דה בובואר היתה סמל "האשה החדשה": היא הפכה אתאיסטית ומרדה בחינוך הדתי שאמה ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
