ביקורות ספרים על הספר תגידו לזאבים שחזרתי הביתה
האמת כשסגרתי את הספר לא ידעתי מה לחשוב עליו, לא ידעתי למקד את הרגשות שלי והמסקנות ובפעם הראשונה כדי לגבש את הדעה שלי פניתי לביקורות שעשו קצת סדר ועזרו לי לתת שמות למחשבות שלי. אולי ההרגשה שלי היא באמת בגלל שקהל היעד של הספר הוא נוער. הרבה מאוד אלמנטים בעלילה מוקצנים עד כדי לא אמינים, "אמריקאים" מידי, וכנראה זה מה שמפריע בהתרשמות הכללית של הסיפור. מצד שני הספר עוסק בנושאים עמוקים ורגישים כמו מה זה אהבה, סוגי אהבה, קנאה, הגדרה עצמית, איך אני רואה את הקשרים שלי עם אחרים לעומת איך אחרים רואים אותם, יחסים בתוך המשפחה ועוד.אני חושבת שמה שיפה בספר שאולי הוא לא... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
וואוווו....... איזה ספר..
לקח לי המון זמן לסיים אותו וזה בגלל שהייתי חייבת לעצור כל כמה פרקים.
הספר חזק וכתוב היטב. הוא עוסק בג'ון שוד של פין היה צייר חשוב ומפורסם. הוא מת מאיידס וג'ון מוצאת את עצמה מנהלת יחסי חברות וקירבה עם בן זוגו טובי.
הכל כתוב בעדינות אך האמיתות שעולות מהספר קשות.
הפחד מאיידס, החיים עם מחלה שכזאת, מה זה עושה לחולים ומה למשפחותיהם ואיך אפשר להמשיך הלאה אחרי טרגדיה.
יחסי אחיות, יחסי הורים וילדים.. הכל פרוש שם כמניפה...
היו בהחלט קטעים שקצת נמרחו לטעמי אבל הספר הולך איתי הלאה.
קשה ומומלץ.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
היו מספר יצירות מעטות שהצליחו לרגש אותי כמו הספר הזה.
בעייני הוא חובת קריאה, מצטרף לאותם ספרים שיש בהם מעט דמויות אבל כל דמות עמוקה מני ים.
קרול מתארת ביד אמן מערכות יחסים, פחדים וחרדות ששיש בכל קשר ובלבד שקיים בכל קשר.
לקח לי כמה ימים לחזור לעצמי לאחר שסיימתי אותו ולא כי הוא סוחט דמעות כי הוא הופך את הבטן ונוגע בנקודות מאוד אמיתיות וחזקות שקיימות בכל מערכת יחסים
מצאתי את עצמי שם בקלות וכאב.
והנה ציטוט שאהבתי במיוחד:
"עונת המס. בקרוב נגמור עוד שנה. תודה לאל"
"אבל זה לא כל כך נורא, נכון?
אבא שלי נעץ בי מבט של "את צוחקת עלי?"
"אז אם ככה, למה אתה עושה את ז... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר הזה מצטרף לרשימה הולכת וגדלה של ספרים שיצאו בשנים האחרונות, הפונים לקהל יעד שהוא נוער (אבל לא רק) שעוסקים בנושא שהיה קיים עליו טאבו. מוות.
קראתי את אשמת הכוכבים ואת לללכת בדרכך,ולא מזמן סיימתי את זה, שלטעמי הוא גם המוצלח מבין השלושה. ולמה? כי הוא לא לוחץ על בלוטת הדמעות ללא הפסקה. הוא כתוב בבהירות,הוא קריא, הוא לא מתחנף, לא שיפוטי, הוא מסופר טוב.
הסיפור מסופר מפי ג'ון בת ה-14, נערה רגישה, מסוגרת, סוג של עוף מוזר. נערה גותית,האוהבת להתבודד,ולחיות בתוך עולמה שלה,מעין בועה פרטית שלה.היחיד שמבין לליבה של ג'ון, הוא דודה, פין, אחיה של אמה, אליו קשורה ג'ון בעב... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
את הביקורת הזו אני כותבת בעקבות ביקורות הקודמות שנכתבו כאן.
בעיני הספר אינו עוסק בקנאה, אלא בסוגי אהבה.
באחת הדפים אומרת ג'ון שיכולה למנות לפחות 10 סוגי אהבה: אהבת אם, אהבה לבן זוג, אהבה לחיית מחמד,
גלידת שוקולד, בית ספר, אחות, בן הדודועוד...
הספר עוסק לא רק בסוגי אהבה, אלא גם מעלה שאלה האם יש אהבה אסורה, שאינה ראויה כי תתקיים.
אהבה רומנטית כלפי דוד, למשל? או אהבה בין שני גברים.
הנושא השני אותו מעלה הספר - הוא ההזדמנויות הנקרות בחיינו. האם רצוי וצריך לנצל את ההזדמנויות הנקרות
בחיינו? האם מה שהאחרים רואים בו הזדמנות חד פעמית היא אחת הזדמנות (הרצויה/הטובה ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר מסופר מנקודת מבטה של נערה שאהבה את דודה אהבת נפש ואף הייתה מאוהבת בו. מדובר על שנות ה-80 והדוד ההומו נפטר מאיידס. הקשר ביניהם היה מאוד מיוחד. לאחר מותו היא מגלה שהיה לו בן זוג שמעולם לא הכירה וההכירות עמו מהווה בעצם איזשהו תחליף לקשר עם הדוד. מסביב יש את ההורים ואת הקשר עם אחותה.
הספר זורם ונעים לקריאה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שם נפלא ומסקרן יש לספר. איזה זאבים? למה שיהיה איכפת להם אם חזרתי הביתה? שם עם סיפור. אבל לא הסיפור הזה.
על הכריכה האחורית של הספר כתוב שהוא נבחר ב 2012 לאחד הרומנים הטובים בארצות הברית. מאד מעניין אותי מי הגוף הבוחר. כי אני אף פעם לא יכולה להגיד שספר טוב מסויים הוא טוב יותר מספר טוב אחר. ברור לי שמאז הספורט והתחרות נכנסו לכל תחום בחיינו כל דבר נמצא באיזה רשימה עם ערך לפניו. ועדיין הייתי רוצה שמישהו יסביר לי איך מחליטים ש"והיום אינו כלה" טוב יותר מ"מות הזמיר", נניח. איך אפשר להשוות? שלא לדבר שאם לא אהבתי ספר הנמצא במקום הראשון, מגיעות לי שריקות בוז ותואר רשמי... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מלכוד האמינות של ספרים למבוגרים שמסופרים בקולם של בני נוער הוא בעיה ידועה, כל כך ידועה שאני מתפלאת שסופרים שוב ושוב נופלים בה. מצד אחד, קולם של רוב הנערים והנערות הוא ילדותי ושטחי מכדי שיעניין את המבוגר הממוצע וייצור עומק מספיק לספר. מצד שני, אם הנער או הנערה המספרים יקבלו ביטוי מורכב ומעמיק יותר, הרי שהאמינות שלהם כמספרים תתמסמס. הפתרון הוא כמובן לוותר על לספר סיפור למבוגרים דרך זווית הראייה של אדם לא בוגר, או להיות מוכשרים באופן יוצא דופן שיצליח להיחלץ מהמלכוד (להיות מוכשרים במיוחד זאת המלצה באופן כללי).
וכל זה כהקדמה לבעיה שהייתה לי עם הספר הזה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מקסים, עדין ורגיש.
שווה, שווה לקרוא.
כפי שכתוב על הכריכה האחורית: מהפנט, רגיש ומרגש.
למרות שמסופר ע"י נערה בת 14 זהו ממש אינו ספר נוער.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ג’ון וגרטה הן אחיות. האב והאם יועצי מס. רוב הסיפור מתרחש ב”עונת המס”, התקופה הכי עמוסה מקצועית עבור הורי הבנות. בתקופה זו, גרטה הבכורה נדרשת להשגיח על אחותה הצעירה ממנה עד השעות המאוחרות של הערב. זה עובד היטב כשהן צעירות, אבל כשהסיפור מתחיל, גרטה מתנכרת לג’ון והחברות עמה היא נחלת העבר.
אף אחד לא באמת מבין את ג’ון הגיקית שמדמיינת שהיא חיה בימי הביניים מלבד הדוד פין – הסנדק שלה. פין הוא גם צייר ידוע וחולה במחלה מסתורית שאסור לדבר עליה. גרטה וג’ון מדגמנות לציור שהוא מצייר בימיו האחרונים. כל הסיפור נוגע-לא נוגע בציור הזה.
כמו שאסור לדבר על מחלת הד... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
סיפור מאוד עדין וכתוב יפה על נערה צעירה שמעבר לכל הבעיות והרגשות העזים שמגיעים עם גיל ההתבגרות היא גם חווה את הכאב בפעם הראשונה של אובדן אדם קרוב. הדוד האהוב שלה נפטר מאיידס. מדובר בשנות ה -80 , המחלה היא בעיקר משהו שלא מדברים עליו ולא יודעים יותר מידי עליה.
ג'ון הנערה הצעירה מתמודדת עם האבל בפעם הראשונה והיא סקרנית לגבי חייו של הדוד האהוב שלה. כך שהיא בעצם נחשפת רק אז בפעם הראשונה לטובי - בן הזוג של דודה שנשאר בודד לאחר המוות של אהובו.
הקשר הסודי בניהם שדרכו כל אחד מהם לומד על האדם האהוב שאיבדו דרך עיניו של האחר הוא בעצם תמצית הספר.
חברות אמת, התבגרות,... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מכירים את המצב של ספר קריא שמתקדמים איתו ואחרי ה-100 עמודים הראשונים עולה השאלה האם זה לא בזבוז זמן? זה מה שעברתי עם הספר הזה.
הוא כתוב בקולה של ג'ו∙ן , נערה בת 14 שגרה בפרבר של ניור יורק, עם אחותה הגדולה ממנה בשנה והוריה שרוב זמן אינם בבית. לג'ו∙ן אין חברים רגילים, היא אחרת, מתעניינת בימי הביניים ובונה לה עולם דמיוני משלה. היא היתה קשורה מאד לדוד שלה "פין" שמת ממחלת האיידס ומוצאת עצמה מחלקת את האובדן עם חברו "טובי", אשר הוכרז ע"י המשפחה כאשם במה שקרה לפין.
תאור הקשר שנוצר בין ג'ו∙ן לטובי הוא נוגע ללב, אבל לצערי אין הרבה מעבר לכך. מערכות היחסים האחרות מוצגו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
רומן מרגש עד דמעות, ממליצה ממליצה ממליצה!
זהו סיפור התבגרות של ילדה מופנמת בת 14 ושמה ג'ון. הסיפור מתרחש בשנת 1986. דודה של ג'ון, פין, גוסס מאיידס. הוא צייר ידוע שגר בניו יורק והוא החבר הכי טוב של ג'ון.
הוריה של ג'ון עובדים מאד קשה ואת רוב זמנה היא מבלה עם דןדה האהוב. פין הוא גם הסנדק שלה והיא לאט לאט מבינה שהיא פשוט מאוהבת בו.
פין שוקד על ציור דיוקן של ג'ון ואחותה שהיו חברות טובות והתרחקו לאט וכל מטרתו הוא לאחד את השתיים כי אין כמו משפחה. ג'ון תבין זאת מאוחר יותר.
ג'ון מבלה עם פין את ימי ראשון עד שהוא נפטר וג'ון הרוסה מכאב. בלוויה שלו היא מבחינה באדם שמסתכל ע... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|