ביקורות ספרים על הספר אל תחזור - (אין דרך חזרה) - ג'ק ריצ'ר #17
אני באמת מחזיקה את עצמי שלא להתפוצץ פה. מה ביקשתי בסך הכל? ספר מתח טוב? ליהנות מעוד יצירה של אחד מסופרי המתח הטובים בעולם?
וואו. מאיפה בכלל להתחיל? אולי מהסוף. אני בטוחה במאת האחוזים שאם המוניטין של צ'יילד לא היה הולך לפניו, אם הוא לא היה תותח ואם הוא לא היה לי צ'יילד, זה היה כנראה הספר האחרון שהייתי קוראת מפרי עטו של הסופר הזה.
אז ג'ק ריצ'ר, שהוא גיבור כל ספריו של צ'יילד, חוזר אלינו שוב לאחר מסע קשוח שהחל בדקוטה הדרומית וכעת מגיע לסיומו סופסוף בוירג'ינייה. הוא מגיע אל בניין היחידה הקודמת שלו שעליה פיקד; יחידה 110, הדבר הכי קרוב לבית שהיה לו. הוא מצפה למצו... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אם רוצים להעביר את הזמן זה בסדר אבל אם מחפשים ספר טוב זו לא הכתובת.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר משעשע.
קראתי את כל הסדרה, תותח על שכמוני.
כל הספרים טובים.
הספר הזה מהטובים שבהם.
ריצר ריצר, הייתי כל כך שמח להשיכר את שירותיך מידי פעם.
נשלח אותך לסגור כמה פינות עם השכנים המופרעים
ולכסח את הדשא
ואת הבוס
ואת החמות
ואת הפוליטיקאי הברברן ההוא
ואת כל שונאיי
ואויביי...
ריצר ריצר, איך משיגים אחד כמוך, לשימוש מידי פעם?... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אמרו לריצ'ר "אל תחזור".
לא חזר?
חזר.
הוא תמיד חוזר, שלא יהיה לכם ספק.
הוא גם לא אוהב לעשות מה שאומרים לו.
למה לו? אם הייתם בגובה שלו ובכושר שלו, ככה, בלי להתאמן, הייתם נותנים למישהו להגיד לכם מה לעשות?
"מי יתחרט על כך שחזר? הוא, או מישהו אחר?" תוהה הכריכה.
טוב, אתם יודעים את התשובה.
התשובה היא: אנחנו.
הקהל ביציע.
אמרו לו "אל תחזור", חזר. מה יצא מזה?
ספר בינוני.
זה מה שיצא.
לא רע, אתם יודעים, אבל בינוני כזה.
מצ'יילד אנחנו מצפים ליותר.
ותכלס, מה היה דחוף לו כל כך לחזור?
היה יכול ללכת לכל מקום אחר.
מקום חדש.
ריצ'ר, אתם מכירים אותו, הרפתקאות נופלות עליו מהשמים לאן... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
כמה חסרת יצירתיות ופתטית את יכולה להיות, עד כדי לצטט את עצמך? אני מתארת לעצמי שמאוד. ובכל זאת אני אצטט את עצמי. ככה כתבתי בתחילת הסקירה של הספר "61 שעות": "רבות דובר על ג'ק ריצ'ר, האיש והאגדה. מה לא נאמר עליו כאן? שנורא נוח שגיבור פותר תעלומות נמצא משכמו ומעלה מרוב היריבים שלו, בגובה של כמעט שני מטרים עם מאה ומשהו ק"ג של שרירים. דובר על סגנון החיים שבחר לעצמו, נווד חסר רכוש הנע ממקום למקום ובאורח פלא נקלע תמיד להרפתקאות ומציל את המצב. סגנון החיים שלו מעלה גם שאלות אמינות בסיפור, שכן האיש נמצא תמיד בכושר מעולה, אבל לא ברור מתי הוא בדיוק מתחזק אותו. בפרט אין שו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר מותח שתופס אותך ולא נותן לך להניח אותו מהיד !! מה שבעצם כל קורא מחפש בספר מתח נהדר...... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
"קניתם פעם מכשיר חשמלי?" שאל ריצ'ר.
"מה זה קשור בכלל?"
"ראיתי פעם אחד, בחנות. היתה לו מדבקה צהובה מאחור. היה כתוב שם שאם אתה מתעסק איתו, אתה מסתכן במוות או בפגיעה חמורה."
"אז?"
"תדמיינו שיש לי מדבקה כזאת"
(עמוד 10).
"אל תחזור" (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, שנת 2015) הוא הספר השמונה-עשר בסדרת ספרים מאת הסופר הבריטי לי צ'יילד, אודות ג'ק ריצ'ר, החייל לשעבר, החוקר פרטי והמקבילה הספרותית לקלינט איסטווד, המנהל חיי נווד, בלי התקשרויות ומחויבויות וללא עבודה קבועה, אשר מתקיים מן הפנסיה הצבאית שלו. ריצ'ר הוא איש פעולה ובשעת הצורך אף איש אגרוף, אך בעל לשון שנונה. הוא אינו חושש לי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
עוד ג'ק ריצ'ר מצויין, או שאולי יותר נכון לומר עוד לי צ'יילד מצויין. שניהם שמות נרדפים לסדרת ספרים מצויינת, שכל אחד מהם טוב בפני עצמו, ובכל פעם מצליח צ'יילד לבנות עלילה מעניינת מותחת מסקרנת וגם מפתיעה. מחכה כבר לספר הבא וסקרן לקרוא לאן יוליכו נדודיו של ריצ'ר הפעם.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
נכנסתי למסעדה ברחוב העתיק שרוב הבתים בו נבנו בתקופה העותמנית. קירות האבן העבים נבנו כדי לשרוד, וזה בדיוק מה שהם עשו. עכשיו המבנה היה מסעדה אופנתית. השעה, שעת ביניים, כבר כולם סיימו לאכול צהריים והמקדימים לאכול ארוחת ערב טרם נכנסו. העברתי את מבטי על פני המרחב המעוצב בסגנון רטרו. שני זוגות, אב ובן כנראה, הבן בסביבות ה 40 מבנה גוף צנום שער קצוץ, תספורת צבאית קצוצה מאוד, שבאה להסתיר התקרחות מתקדמת. מולו כנראה אביו, גרסא בוגרת לבנת שיער, התמודדות אחרת עם קו השיער הנסוג, הלוואה וכיסוי. הזוג השני היו בגיל האב אולי קצת צעירים ממנו, ועל פי הגינונים, כנראה לא היו ז... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
עוד ספר לי צ'יילדי טיפוסי.
שזה אומר הרבה אקשן, הרבה סוכני ביון אמריקאיים שחוטפים מכות מג'ק ריצ'ר, שיטוטים ברחבי ארה"ב (והפעם גם LA אותה אני מכיר מקרוב) ועלילה בלתי אמינה בעליל.
אבל זה חלק מהכיף (:
מבחינת הסיפור עצמו- הוא חובה לכל מכורי הסדרה- ריצ'ר חוזר ליחידה עליה פיקד במשטרה הצבאית- יחידה 110.
100 העמודים האחרונים טיפה מייגעים ובשלב הזה כבר רציתי שהספר יגמר. ולכן הפעם רק 3 כוכבים.
אני גם חושב שטיפה העסק הזה מתחיל למצות את עצמו, ואם לי צ'יילד (או בשמו האמיתי ג'ים גרנט) לא ימציא את עצמו מחדש בספרים הבאים- זו כנראה תהיה סופה של סדרת המופת הזאת.
את הספר הבא ב... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
נתחיל בטוב: קראתי את הספר עד הסוף, וזו בהחלט מחמאה, כי שקלתי כמה פעמים להפסיק ולעבור לספר אחר.
ומה לא טוב?
יש פה גיבור-על אמריקאי הכי קלאסי שיכול להיות (ג'ק ריצ'ר): הוא חתיך, חכם, בעל חוש הומור, עדין, רגיש, לוחם ללא חת לטובת האנושות בכלל ואמריקה בפרט. לגיבורנו המושלם מצטרפת (כמובן) יפיפייה שהופכת גם לשותפה למיטה (סוזן טרנר). גם היא חתיכה, בעלת חוש הומור, לוחמת למען אמריקה וכו' וכו'. ביחד הם יגברו על כל הרשעים, חלקם טיפשים יותר (הצבא האמריקני, ה-FBI ועוד כל מיני סוכנויות אמריקניות) וחלקם טיפשים פחות (הנוכלים שמנסים לפגוע בג'ק ובסוזן). העלילה סבירה ומתגלגלת, אבל ה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
באמת ? זה מה שלי צ'יילד נותן לנו ?
אכזבה קשה למי שרק 2 ספרים אחורה החליט שהוא מחובבי ג'ק ריצ'ר ולא הארי הולה.
אז עכשיו המשבצת הבלש האהוד על יניש נפתחת מחדש.
כנראה שאאלץ להישאר עם הגיבורים האמיתים- צ'ארלס ברונסון וצ'אק נוריס.
ומכיוון שאני ממש מרוצה מהבדיחה שכתבתי ביקורת אחת אחורה על יו נסבו, מצורפת שוב:
ג'ק ריצ'ר, הארי הולה וצ'אק נוריס נכנסים לפאב. משום מה הם מגיעים להחלטה שהם צריכים להוציא מה שיש להם בכיס האחורי, ולפי זה הם יכתירו מי הגבר האולטימטיבי. ריצ'ר מוציא מברשת שיניים חבוטה, הולה מוציא טלפון נייד, וצ'אק נוריס מוציא מצית.
"אני לא צריך שום דבר יותר ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אל תחזור/לי צ'יילד
Never Go Back/Lee Child
מאנגלית: איה מלמד.
הוצאות: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2015
413 עמ'.
ג'ק ריצ'ר מגיע לווירג'יניה אחרי מסע קשוח מדקוטה הדרומית.
היעד שלו הוא להגיע למפקדה של היחידה הישנה שלו, מ"צ 110. בניין אבן במרחק נסיעה קצרה מוושינגטון, היה הדבר הקרוב ביותר לבית שאי-פעם היה לו.
המטרה היא לפגוש את מפקדת היחידה החדשה, רב-סרן סוזן טרנר. הקול שלה בטלפון מצא חן בעיניו. אבל מאחורי השולחן הישן שלו יושב גבר. לאיפה נעלמה סוזן טרנר?
אך זה לא הבעיה היחידה שלו, כאשר הוא שומע את המילים שהוא לא ציפה לשמוע: "אתה חזרה בצבא, רב-סרן. והתחת שלך בידיים שלי."
הבעיות ר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|