ביקורות ספרים על הספר אהוב המוות - פרשה נוסח דיקנס - תיבת פנדורין #9

פוטין לא אוהב את בוריס אקונין. ברור למדי למה. אקונין כותב את רוסיה הצאריסטית, הדקדנטית, הגדושה, המיופייפת, המפוארת, התרבותית, הקלאסית, רוסיה עילית ורוסיה תחתית. אקונין הוא איש מוכשר להפליא, יפנולוג, איש תרבות וספר, אדם ששוחה בהיסטוריה המפוארת של רוסיה כדג במים. אקונין הוא כל מה שפוטין הוא לא. גם ביום בינוני (או בתקופה בינונית) אקונין מפיק יצירות זוהרות, צבעוניות, דשנות, ללקק אצבעות. אהוב המוות הוא ספר פחות טוב מספריו האחרים, אבל מה זה חשוב, אקונין נהדר בכל מקרה. סנקה גיבורו, הוא נער שגודל במשפחה זרה, סוג של משפחה אומנת, שהפיקה ממנו כל מה שאפשר לנ... המשך לקרוא

אפרתי

ספר בינוני בעיני, במיוחד ביחס לאחרים בסדרה. הרקע ההיסטורי מוקפד, כרגיל, הדמויות מעניינות וססגוניות אך לא שלמות במיוחד אלא סטריאוטיפיות, והסיום די צפוי. ... המשך לקרוא

קואלה

שלום לך אראסט יקירי. שמחה שסוף סוף נשמעת לקולי ועזבת את הנערות לנפשן. לא שחלילה הפעם מצאת מישהי בגילך, אבל בכל זאת שיפור ניכר... והיא אפילו לא בת עשירים מפונקת או נסיכה בראשית דרכה. כמו בספריו האחרונים בסדרה, אקונין בוחר גם הפעם להזיז את פנדורין לרקע ולהתמקד בגיבור ראשי אחר. סנקה, יתום, בעל לב טוב ומח יצירתי, שמתגורר בחוטורבקה, שכונת הפשע של מוסקבה, נמצא הפעם בלב הסערה. סנקה זה מסתבך עם טיפוסים שגדולים עליו בכמה מידות ובדיוק בזמן הנכון אראסט פטרוביץ', שהפך לפרסונה נון גרטה במוסקבה, וחוקר את הפרשה הנוכחית יותר כתחביב ופחות כמקצוע, בא לעזרתו ובא לציון ג... המשך לקרוא

נתי ק.

**** לאראסט פנדורין יש משהו שאין לאף גיבור אחר של סדרת ספרים אחרת. יש לו סטייל. כן, סטייל. תועפות של סטייל. תכונה חמקמקה קצת, זניחה, כזו שנחבאת בקלות בצלן של תכונות "בלשיות" זוהרות יותר שמקשטות גיבורים של ספרים אחרים, כמו נטיה לטיפה המרה, אופי מיוסר ומחוספס או אפילו שכל חד. הוא לא שרלוק הולמס ולא הארי הולה, הוא מגמגם ואיטי לפעמים והוא ביישן, אבל הוא אוכל סושי ועושה מדיטציה, מתלהב מטכנולוגיה חדשנית (טוב, חדשנית לשנת 1900) ואני מניח שכל היפסטר לונדוני היה מוכן להעניק בשמחה את כלייתו עבור מערכת הבגדים שפנדורין מסתובב איתה, מאה שנה לפני שהמציאו את ההי... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

לפני כמה שנים, לא הרבה, הקונגלומרט הזמין אותי. לא רק אותי. היינו קבוצה קטנה שטסה אל הקונגלומרט. אני מעיז להמר, אחד לעשר, שאין כאן הרבה שיזהו במה שאני קורא "טיסה" את החוויה המוכרת להם ממטוס זה או מחברה זו. כי כשהקונגלומרט מזמין, הוא מנפק כרטיס של מחלקה ראשונה בבריטיש איירוויז. 9700 דולר אז. לכיוון. אה, הקונגלומרט גר בארצות הברית. לכן, לא אלאה אתכם בתיאור של 11 שעות במחלקה ראשונה בבריטיש איירוייז. בדיילת האישית, במיטה שאין לאף אחד בבית, במקלחות, בויסקי בן 25 וסטייק "קובה". כשבאים לקונגלומרט, רואים דברים מדהימים, על גבול הדמיון והבדיון. הקונגלומרט עושה קסמ... המשך לקרוא

ליאור

הבלש והיועץ לשעבר, אראסט פטרוביץ' פנדורין, שב למוסקבה עם משרתו היפני מאסה, ונקלע לרצף מזעזע של פשעים ורציחות חסרי רחמים. באותו זמן פושע צעיר, יתום שברח מבית דודו הנצלן, מתקרב לאחת מכנופיות הפשע ברובע חיטרובקה, התחתית של עולם הפשע המוסקבאי. מתברר לו שהחיים כפושע לא פשוטים ואולי לא מתאימים לכל אחד. פרשיית פשע נוספת שפנדורין (ומשרתו) פותרים באמנות, ובעזרת עוזר לא צפוי.... המשך לקרוא

אבי

לא הספר הכי טוב של אקונין, אבל עדיין מהנה ביותר, כמו כל ספריו בסדרה. למכורים בלבד...... המשך לקרוא

פשוט

אקדים ואומר שמחבר הספר, בוריס אקונין, יודע לכתוב, והוא מוכיח את זה בפעם התשיעית. זהו הספר התשיעי בסידרה בלשית שהמשותף לה הוא האיש שמפענח את החידה: פנדורין. מזל שהכרתי את אקונין מספריו הקודמים, ביחוד 'עזאזל' - שמציג את גיבור הסידרה, ו'מות אכילס' שהוא הספר שמצא חן בעיני יותר מהאחרים. אילו 'אהוב המוות' היה הספר הראשון שהייתי קורא, אני לא בטוח שהייתי טורח לחפש את השאר, וההפסד היה שלי. מי שמכיר את חיי הרחוב ברוסיה ואת הספרות הרוסית, מן הסתם ייהנה יותר מהספר הזה שכתוב בשפת הרחוב מצד אחד, ומלא ציטטות מהשירה הרוסית מצד שני. בשבילי, שאיני מכיר לא את אלה ולא את זו, ... המשך לקרוא

חנן

לכבוד ולעונג הוא לי להיות ראשונת הכותבות על ספרו הטוב ביותר של אקונין! נכנסתי לסיפריה, בכך כמובן אין חדש.. ובטי הנהדרת חייכה אלי: "אני יודעת שאת אוהבת את בוריס אקונין, קבלנו את ספרו החדש", היא הנמיכה את קולה "הוא עדיין לא הגיע למדפים, שמרתי לך אותו!" לא מפתיע כלל שבטי יודעת על אהבתי לבוריס אקונין, היא היתה זו אשר המליצה לי לקראו.. בניגוד לכמה בנות חביבות וחכמות בסימניה (בלי להזכיר שמות) אני לא מאוהבת ביפיוף בעל הרקות הכסופות. חיבתי נתונה לכתיבתו הנפלאה של אקונין. כתבתי ואכתוב שנית זהו, לטעמי, היהלום בכתרה של סידרת פנדורין, לא בגלל ארסט פטרוביץ השרמנטי... המשך לקרוא

טופי