ביקורות ספרים על הספר המתקפה על המאפייה - מהדורה מאויירת

אם אתם חושבים שלשדוד מאפייה, מעשה המתואר בספר הנ"ל, זה פשע כל כך נורא, חכו שתשמעו את זה: הספר הזה, המונה 56 עמודים בלבד, עולה בחנויות הספרים 84 שקלים. שקל וחצי בדיוק לכל עמוד! מדובר בשוד לאור יום, ממש כך! או שמא לא מדובר כאן בכמות אלא באיכות? ובכן, האיורים יפים, אומנותיים, לא ברורים לגמרי, איפשהו בין ריאליזם לפנטזיה. בערך כמו הספר עצמו. הבעיה היא שהספר הזה כל כך קצר, שאולי הוא קריא ואפשר לסיימו בקלות, אך הקורא נותר בהרגשה שהוא לא יודע כיצד ידרג אותו, מכיוון שבספר כה קצר קשה לגבש דעה ולספר על רגשות. רק מתחיל ו... הופ, נגמר. לכן אני בוחר להתייחס אליו כאל סיפור קצר... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

זוג חברים, מחליטים עם עצמם שהם- יהיה מה שיהיה, לא ילכו לעבוד. הופ הם נהיים רעבים, ותופסים שאין להם כל כסף, או חפץ חליפין שיוכלו לסחור איתו. אז הם ספק מתרצים את זה פילוסופית, וספק משלימים עם העובדה שהם הולכים לבצע פשע, והולכים להם אל המאפייה הבינונית שנמצאת מעבר לרחוב. חמושים בסכינים, ובתכנונים עם בוסר של מתחילים. ככה מתחיל הסיפור של מורקמי, ולא רחוק מזה הוא מסתיים. אני ממש אוהב את הרוקי מורקמי. את ''קורות הציפור המכנית'' קראתי לא מזמן, ועם כמה שרציתי לכתוב עליו ביקורת/סיכום הזמן והאנרגיה לא העלו בידי. אבל, המעיין שהספר ההוא גילה לי, עדיין נובע. אז מי ... המשך לקרוא

oziko

מעטים הסופרים שמצליחים לפתח סיפור בעל משמעות שישאר איתנו לאורך זמן, מבחינתי צוויג הוא מהבודדים שמצליח לרגש אותי באמת בנובלות הקצרות שלו. לספר הזה של מורקמי רבדים רבים והרבה עומק ואלגוריות שונות, לטעמי יותר מידי רעיונות בפחות מידי עמודים הופכים יצירה בעלת פוטנציאל גבוה לנובלה לא ממומשת. הנובלה מחולקת לשני פרקים עיקריים. הפרק הראשון מספר על שני חברים עניים הרעבים ללחם המחליטים לשדוד מאפייה על מנת להשביע את רעבונם, הם אינם חושקים בכסף רק במזון. תגובתו של בעל המאפייה במהלך השוד מפתיעה אותם ועל כך תקראו בסיפור. הפרק השני הוא למעשה תוצאה של הפרק הראש... המשך לקרוא

משה

אינני אוהב משלים אלגוריים שהדימויים והמטפורות צועקים מהם לשמיים. אני אוהב סיפורים שהרבדים הפנימיים שלהם הם באמת פנימיים, חבויים, נסתרים. אוי, כמה שהאלגוריה פה צורחת ובוקעת מכל שורה: המוזיקה של וגנר, רעב פיזי ונפשי, מקדונלדס ותרבות המערב, ריקנות חומרנית ורוחנית, אלימות ועוד כהנה וכהנה - הכל זועק מתוך העמודים ולא מותיר שום סיכוי לקורא ליהנות מהסיפור עצמו. ובכל זאת, יש קסם כלשהו בספר הזה, בעיקר בזכות ההומור הסוריאליסטי המושחז, השחור וההזוי. ויש גם המון משפטים חכמים. טעימה קטנה: "בחירות לא נכונות יכולות להביא לתוצאות נכונות, ולהפך. אני אישית אימצתי ... המשך לקרוא

יונתן בן

ילד קטן מדדה לעבר הדלפק, על פניו חיוך שיכול להפיק רק ילד בגילו. הצעירים יותר, אין להם יכולת לעבד את העולם ולהסיק מה גורם להם לאושר ומה לא. המבוגרים יותר נוטים לשכוח איך מחייכים, בשלב מסויים. גוו אינו ארוך די הצורך כדי להניף את ראשו אל מעל לשפת הדלפק, ועל כן המוכרת קופצת בבהלה למראה ספר קטן הנדחף לכיוונה בידי זוג ידיים קטנות נטולות גוף, מפוטמות בשומן ילדות. היא מציצה אל מעבר לדלפק ומסתנוורת לנוכח אותו חיוך של אושר שאין לו לא גבול ולא אופק. "כמה זה?" הוא מצייץ, מנסה לשוות לקולו - שההתרגשות שבקניית ספר חדש מדקקת אף יותר מהרגיל - טון עמוק, כמו של אבא, שכן כעת... המשך לקרוא

Ortash

בזבוז של חצי שעה מהחיים. ספר חסר פואנטה, לא מצחיק, עלילה דבילית ועטיפה נוראית. סגנון אתגר קרת, רק MADE IN JAPAN. לאוהבי הז'אנר בלבד. אבל אני בכל זאת רוצה לקרוא את הספר שלו 1Q84.... המשך לקרוא

גילת

הרוקי מורקמי , לא מאכזב. שני סיפורים קצרים שקשורים אחד לשני , כתובים בצורה כזו ריאליסטית. בלי יותר מדי סיפורים מסביב ותיאורי נוף , רק הסיפור עצמו. חבל שכזה קצר.... המשך לקרוא

עדי

בעייניי כתיבה מבריקה ואותי מהנה מאד. תאור מינימליסטי ומדוייק להביך של התנהלות אנושית. חייכתי בהנאה רוב מחצית השעה של הקריאה, והתמוגגתי מהאיורים... המשך לקרוא

ורד

**זהירות! ספויילרים!** כאשר הסיפור קצר וקולח, כתוב בצורה משעשעת ומלווה באיורים, רובנו נתייחס אליו בצורה לא-רצינית, ובוודאי שלא נטרח לחפש בו משמעות. זו טעות. הספר המתקפה על המאפייה הוא ספר קצר ומשעשע אבל המשמעות מסתתרת, שרירה וקיימת, אי שם בין השורות. מורקמי אינו סופר שכותב סתם, בשביל הכיף, ואכן ניתן למצוא בספרו הקטן אמירה חזקה מאוד. הספר המתקפה על המאפייה מחולק לשניים. בחלק הראשון רעב פתאומי תוקף שני חברים שאין בידיהם האמצעים לקנות אוכל, והם מחליטים לשדוד מאפייה. השניים מביעים בפני האופה את רצונם והאופה מציע להם עסקת חליפין: האזינו עימי ליצירה טריס... המשך לקרוא

אלינור

ספר קצר,קליל לכאורה, הומוריסטי,פילוסופי ומעורר המון מחשבה. הסיפור ( בחלקו) הוא על זוג חברים רעבים בצורה קיצונית שמחליטים לשדוד לחם ממאפייה. המשך העלילה והניואנסים שלה כדאי לקרוא לבד ואני בטוח שתהנו מכך. בצד הסיפור הפשוט ,הצעת בעל המאפיה המיוחדת במינה והשפעתה על גיבורנו (המספר), יש המון רבדים. מהו פשע? מה מטביע הפשע, או כאילו פשע על העבריין, הגלים שזה יוצר על סביבתו והדרך להשתחרר ממועקה, ואפקטים פסיכולוגיים פנימיים. היות ומדובר בכותב גאון, הרי לא נפקדות סיטואציות מצחיקות , קומיות . אחת למשל: ה"שודדים" נכנסים למאפייה ומחכים לגברת אחת שתסיים את בחירת... המשך לקרוא

אורי רעננה

לכאורה הייתי אמור להרגיש מאוכזב. אמרו ספר חדש של מורקמי, רצתי לקנות, דוחק את כל הספרים בתור לקריאה מקום אחד אחורה, מתנצל בפניהם בנימוס ומתיישב לקרוא. הייתי אמור להרגיש מאוכזב לא בגלל רוחב היריעה, אין מדובר בנובלה או רומן, מדובר בסיפור קצר אשר נכרך לספר בפני עצמו הודות לאיורים מרובים ודפי כרומו עבים, שתי כריכות קשות, והנה קיבלתם סיפור קצר על פני 56 עמודים, מתנה אידיאלית לחג הפועלים. כאמור לא בגלל רוחב היריעה הייתי אמור להתאכזב... פשוט, אין מדובר בסיפור חדש, תחושת ה "אנחנו לא מכירים מאיפה שהוא?" לא הניחה לי. אבל סיפוריו הקצרים של מורקמי די דומים, בדקתי ב"ע... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

סיפור של הרוקי מורקמי, המוכר בזכות סיגנונו הביזארי משהו, לשם שינוי מדובר בסיפור קצרצר חד וחלק של לא יותר מ-54 עמודים - רובם גם מאויירים כך שהספר לא לוקח יותר ממחצית השעה. הסיפור מתאר את רעבונם הגדול של 2 גברים שרוצים לתקוף מאפייה (מקום שבו אופים..., להבדיל ממאפיה - מאפיה נפוליטנית/סיציליאנית) על מנת להשביע את רעבונם, מה קורה להם כשהם פונים לבעל המאפייה הקומוניסט ומספרים לו על כוונתם לתקוף בסכינים את המאפייה - מה הוא מציע להם, וכיצד זה ישליך על המשך חייו של אחד מהם. ספר מוזר (כבר אמרתי..) אבל גם מיוחד ומעורר מחשבה ... המשך לקרוא

עופר

איזה כיף, מורקמי חדש ולא סתם עוד אחד אלא אחד טוב. נובלה קצרה ומבריקה שנראה כי אי אפשר לקשור אותה לאף סופר אחר, זה פשוט מורקמי במיטבו. זוג חברים מרוששים ורעבים יוצאים למסע בעקבות הרעב, המביא אותם למאפייה, אלו מתכננים תקיפה בעוד לבעל המאפייה תוכניות שונות, איך כל זה ישפיע על עתידם, מה יעשו? מה יחליטו, האם יקוללו ע"י הזקן בעל המאפייה? ומה הקשר של וגנר לכל זה? הנאה צרופה.... המשך לקרוא

scoe