" כשישבתי אותו בוקר בהיר, משתומם למראה הכוח הרב שחלף לעיני. מבולבל מסאון מטס ציפורי-הפלדה, מרעש רכב- הברזל שחרש את הכביש, ומשתאה על הארגון המופלא, שלכד את שורות הצועדים והפכן לחומת-אדם רבת עוצמה, חלף הרהור חרישי בליבי:
כיצד הגענו לכך? כיצד החזיקו מעמד הדורות הראשונים ללא " ווטורים" ו" מיסטרים", ללא תותחנים מתניעים וכלי- רכב משורינים? הלא בודדים ומעטים היו ונשקם העיקרי- ולפעמים- גם היחיד- אומץ לב,

אני נענית בשמחה להצעתו של טוביה לסקר ספרי ילדות ונעורים שנשארו בזיכרוננו ומה הם עשו לנו כאנשים וכקוראים .


את הספר הזה אני חושבת שקראתי בגיל שמונה או תשע ,כמובן שהוא היה של ספריית סולל -בונה .הספר מספר על אודות המתיישבים הראשונים בהתיישבות העברית בארץ ישראל.

אני זוכרת שריחו ,טעמו וקסמו של "המזרח " שבה את לבי ודמיוני כילדה :שודדים ,סוסים ,ערבים .איני זוכרת את השפעת הסיפורים אודות המתייש