ביקורות ספרים על הספר חוף רפאים

ספר ארוך ומייגע. רק בעמ' ה 400 בערך הוא מתחיל להיות מעניין ובערך 20 עמודים אחרי כן הוא נגמר בצורה מעצבנת וקיטשית. טאנה פרנץ' מנסה לתת לנו מותחן פסיכולוגי ועל הדרך להאיר על נפשו של הבלש. התוצאה היא דרמה משפחתית קטנה ובלש שלוקח את דמות הבלש המיוסר צעד אחד רחוק מדיי. אילולא היה לי אוסידי קשה בחיים לא הייתי מסיימת אותו ולמרות שיש לי אוסידי קשה לקח לי שלושה חודשים לעשות את זה. שמרו נפשיכם... המשך לקרוא

אילת

אוהב את הספרים של טאנה פרנץ'. כותבת טוב, לגיבורים יש אופי וצבע והם טיפוסים מעניינים. הקונפליקט בין הבלש המוביל מייק קנדי לבין השותף הטירון שלו ריצ'י יוצר עניין מעבר לפתרון התעלומה ומראה את מה שצריך להיות בכל ניסיון לפתור תעלומה כזו - תמיד להיות ספקן ולא להיות בטוח במאה אחוז שהפתרון הנראה לעין הוא הנכון. הרקע של אירלנד תמיד מעניין אותי. מעבר לכך האורך של הספר קצת מפריע וגם הסיפור הדי הזוי על החיה שבקיר מוריד קצת מהאמינות של הסיפור. למרות כל זאת הספר הוא טוב, מותח, ברמה בהחלט טובה - לא אוסיף הרבה - קודמיי לביקורות כבר הרחיבו והרחיבו. בכל מקרה הספר הבא של ... המשך לקרוא

רוני

אז כתבתי פה מתישהו שאין את הספר האחרון של טאנה פראנץ' בספריה שלנו, ושאולי טוב שכך, כי מספר לספר נהנתי פחות. אז כתבתי. הספר הגיע לספריה ולא היססתי אפילו לשניה. איזה מזל. *** לטאנה פראנץ' יש שיטה: בכל ספר, היא לוקחת דמות משנה מהספר הקודם ומפתחת לה עלילה משלה. ב"דומות" זה היה קל: קאסי מדוקס היתה דמות מקסימה שלגמרי דרשה ספר משלה. ב"בית מספר שש עשרה" זה גם לא היה מסובך מדי. פרנק היה דמות מסתורית ומעניינת. ב"חוף רפאים" זה כבר מורכב יותר: מיק קנדי, "סקורצ'ר", מ"בית מספר שש עשרה" הוא, אין דרך יפה לומר את זה, פוץ. נודניק זחוח ומרובע. עכשיו לכו תכתבו עליו ספר. טאנה פר... המשך לקרוא

רויטל ק.

תחת מעטה של מותחן בחרה הסופרת טאנה פרנץ' לעסוק בכמה נושאים כבדי משקל: הצדק עפ"י החוק היבש מול הצדק במימד של אנושיות, התפרקות משפחות תחת משבר, השלכות הקפיטליזם החזירי על המעמד הבינוני והטרגדיה של משפחות הנאלצות להתמודד עם מחלות נפש של יקיריהן תוך לחץ לשדר כלפי חוץ שהכל בסדר. במובן הזה טאנה פרנץ' המשיכה במסורת של הספר הקודם שלה "בית מספר 16" שגם בו העלילה הבלשית הדי-טריוויאלית הייתה רק רקע לעיסוק ביחסים בין בני משפחה לא מתפקדת וסביבתם בשכונת עוני בדבלין שבה הממסד ושלוחותיו מוקצים מחמת מיאוס. יש קישור נוסף בין הספרים כשהסופרת לקחה דמות שולית מספרה "ב... המשך לקרוא

רונדו

פחות טוב מ"בלב היער", אך הצלחתי להעביר איתו שתי טיסות ארוכות...... המשך לקרוא

ריני

מממ....קצת התאכזבתי. קצת. אולי כי "בית מס' 16" שלה היה מאלף בעיניי. כאן סיפור קצת צפוי מדי לספר מתח וקצת ארוך מדי. משפחה נמצאת מתבוססת בדמה בביתה בשכונה מרוחקת באירלנד. אבא אמא ושני ילדים קטנים. הבלש קנדי שאליו התוודעתי ב"בית 16" הוא מקסים בעיניי. כל כך אמיתי, נטול פוזות. לוקח תחת חסותו בלש צעיר ויחד ניגשים לפענח את הפרשה. אוהבת את סגנון הכתיבה של הסופרת. הוא מתובל בהרבה תרבות מקומית ופילוסופיית חיים. מסתבר שבכל מקום על פני הכדור החלום ה"אמריקאי" לבית עם גינה וג'יפ בחניה משתלט על כל פינה טובה בחיינו, מכתיב את אופיים ואת קצבם ועד כמה רחוק נהיה מוכנים ללכת כ... המשך לקרוא

חגית

כן, נתתי ארבעה כוכבים לרומן ששמו חוף רפאים. שלושה כוכבים לספר המתח ששמו חוף רפאים, ושני כוכבים לפתרון ולפענוח שהוא צפוי, ארוך, הזוי במקצת, מופרך למשעי, לא מפתיע, מאכזב, ואיך להגיד: קצת מעצבן. אל טאנה פרנץ התוודעתי בזכות הביקורות הטובות של yaelhar ושל נצחיה, שעליהן אני סומכת בעיניים עצומות (נו, טוב, אני בכל זאת פוקחת עיניים וקוראת בעצמי) ויש להגיד שהספר לא זכה לפופולאריות מרובה בסימניה, לא בשדה הכוכבים אלא במספר הביקורות. הסיפור מתרחש באירלנד ונע על הציר שבין דבלין לעיירת חוף שבו בוצע פשע מחריד. בחוף ברוקן הרבור הקימו יזמים שכונת מגורים יומרנית בהשקעה מ... המשך לקרוא

אפרתי

השוטר קנדי הוא כבר די ותיק בעבודה (20 שנה בתפקיד) הוא מקבל שותף חדש רי'צי. ביחד הם חוקרים פרשת רצח בה משפחה שמונה 4 נפשות ,זוג הורים בת ובן נמצאים ללא רוח חיים. קנדי די בטוח שהוא מצא את החשוד ואילו שותפו הטירון קצת מהסס. עד כאן העלילה בקצרה, מי ששרד עד כאן יוכל לנשום לרווחה הוא לא חייב לקרוא 496 עמודים. המחברת טאנה פרנץ שכבר כתבה כמה ספרים טובים ,שכחה כנראה שאת הקוראים לא מעניין כל נשימה של גבורי הספר. היא מתארת כל דבר בפירוט מעצבן. הצצתי בקריאה האחורית ושם נכתב: "טאנה פרנץ מפתיעה בכל תפנית בעלילה". לצערי התפניות בעלילה כל כך מעטות וניתן לזהות אותן בקל... המשך לקרוא

הנסיך הקטן

תחילתה של הסקירה הזאת בבאסה גדולה. התחלתי לכתוב אותה, ואז כבה לי המחשב, והסקירה נמחקה. נכון שהיה נכון יותר לכתוב קודם כל על קובץ של מעבד תמלילים סביר, שגם יוצר גיבוי אוטומטי למקרים כאלה, אבל לא עשיתי את זה. הכלל שלי במקרים כאלה, של מחיקת דברים שהתחלתי לכתוב ולא שלחתי, הוא להבין שכנראה הדברים לא היו אמורים להיכתב, ולעזוב את הנושא. זה כלל חשוב, והוא עזר לי בהרבה מלחמות שותתות דם בפורומים החברתיים למיניהם. אבל הספר הזה גרם לי לשבור את הכלל שלי. למרות זאת היה מעצבן לכתוב הכל מהתחלה, אז כתבתי בצורה אחרת ממה שהתכוונתי, והשתמשתי בציטוטים מהספר כדי שיכוונו אות... המשך לקרוא

נצחיה

קוי דמיון מובהקים יש בין אירלנד לישראל. סכסוך עקוב מדם בין שתי אוכלוסיות החיות באותה טריטוריה. היסטוריה קשה וארוכת שנים של כיבוש ודלות, מצב דמוגרפי בו על 4 מיליון אירים החיים באירלנד יש 30 מליון צאצאי אירים החיים מחוצה לה. לשתי המדינות קטנות האוכלוסיה יש עבר של חיי דלות עד עוני, עד שהגיעה גאות כלכלית, שהצמיחה דור הצמא להוכחת עושרו: תרבות ה"יש לי" הכוללת מותגים, ריהוט "כמו בז'ורנלים", רכבי שטח ענקיים ובולטים וכל מה שכסף יכול לקנות, ואחרים יכולים לראות. דור הזקוק לעיני הזולת כדי להרגיש שהוא חי את החיים הטובים, הוא כבר לא עני ועלוב כמו שהיה בצעירותו. ובמקרה... המשך לקרוא

yaelhar