ביקורות ספרים על הספר גחליליות - פרוזה #
|
מעניין לראות עד כמה הביקורות אינן אחידות ואני לגמרי מבינה.
הספר מצד אחד קריא ויש רצון לדעת מה יקרה בסוף מצד שני הדרך שבה המחברת כותבת יש בה משהו מרגיז.
קשה לי, באופן אישי, עם סופרים מתחכמים. כאלו שהם תורמים מבלי שנתבקשו מחוכמתם מתפלספים ממציאים מילים.
זה גורם לי לרצות לטרוק את הספר ולהניח בפינה חשוכה.
פשוט תספרי את הסיפור אני אומרת לסופרת, בלי פלצנות מיותרת (סליחה על המילה).
אין לי יותר מה להוסיף.
ספר שהוא לא רע אבל מרגיז ומיותר נראה לי כבר עדיף לכתוב ספר רע.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
10 ביקורות:
שלל יפה לספר פשוט, אני נהנתי לקרוא על מגזר שטרם קראתי עליו, רומן עלילתי, דרמה, מעניינת, על חיים שמובאים בפשטותם ככה ממש בהחלט. דווקא שתי הביקורות האחרונות מצאו חן בעיני יותר מהביקורות שצברו מלא לייקים, אלו שכתבו על הספר בפשטות. לדעתי, לעניות, זה מעניין לקרוא על האנשים האלו ששונים ממני, וקצת רכילות וסיפור פשוט על החיים שהם בעצם לא כול כך פשוטים זה נחמד מעניין ומרתק, אז נגמר מהר הספר הזה, אז זה בסדר ממש. יש פה המון סיפור על מה אנחנו חושבים מספרים לעצמנו הסרטים שאנחנו מסריטים ובעצם אין בהם מאום והם רק בדמיון ובראש ובמחשבה שלנו ואינם באמת במציאו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על גילית חומסקי יצא לי לשמוע הרבה מהפייסבוק, הרבה מעיתונים וגם כי חיפשתי מקום ללימודים לספרות יהודית באונברסיטת בר אילן ושם נתקלתי בשם שלה, הבנתי שהיא משוררת, אך גיליתי במהרה שהיא גם סופרת לא רק של ספר אחד בשם ''גחליליות'' לעוד הרבה. . העלילה מגוללת את סיפורה של יפעת בעלת טור בעיתון בשם ''איזבלה מבשלת'' כותבת על אוכל, איפייה ועוד. מוציאה ספר בישול ופותחת קייטרינג, והכול משתנה ברגע שהיא זוכה להשתתף בכנס אןכל באיטליה היא מגלה שגם חברתה הטובה ביותר נמצאת שם, חברות שנפרדו דרכם.התחלת הספר הייתה קשה גם כי לא היה ראשי פרקים, לא היה מיספור, לפעמים לא מצאתי את ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפעמים לקרוא ספר ללא עלילה זה גם בסדר, אבל כמה תנאים צריכים להתקיים. כתיבה מופתית, מיקום מרתק, אינפורמציה חדשה, דמויות בעלות עומק.
כאן אין לא מזה, לא מזה ולא מזה. הכתיבה בסדר, המיקום אפרורי ודמויות (חוץ מהדמות הראשית) חסרות עומק ותכלית. יש אמנם אינפורמציה חדשה מבחינתי, על גווניה השונים של הדתיים הלאומיים, תהליכי התחרדות מול חילון וכו', אבל הספר כל כך מבולגן שקשה לעקוב אחרי הפרטים.
יפעת ושני אחיה הקטנים מתייתמים מהורים שנהרגים בתאונה. שלושת האחים נלקחים לדודה ודוד מבוגרים בעיר (העיר לא מוזכרת בשם, אך נראה לי שמדובר בבני ברק), משפחה דתית שחיה בסביבה שרו... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נראה לי שזה יכול לקרות רק לבנות. שנים הייתן חברות. כבר בבית הספר אי אפשר היה להפריד ביניכן. קראתן את אותם ספרים יכולת לצטט תחילת משפט מספר אהוב והשנייה ידעה בדיוק למה התכוונת. דמיינתן ביחד עתיד עם משפחה וילדים, ומובן שתכננתן לגור בשכנות ושגם הילדים שלכן יהיו חברים. פתאום את מתעוררת אחרי שנים ומגלה שהקשר נותק. זה התחיל מהתרחקות גאוגרפית, המשיך באיזו אי-הבנה נשכחת ובכעס, ובינתיים הכול נפרם. רק דרישות שלום רחוקות של מכרים משותפים ושאלות סקרניות צובטות את הלב.
בספר הזה אין עלילה מרתקת. היו שתי חברות. משהו קרה וניתק הקשר, ולאחר שנים שתיהן מתחרות על מועמ... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור של צעירה דתית וחייה בעיר הנעה בין חרדים לדתיים לאומיים (בין "דוסים" ל "מזרוחניקים"). יפעת עוברת עם אחותה ואחיה לגור בבית הדודים בעיר, יחסי הגומלין עם השכנים מקבוצות שונות, חברות הילדות, הקהילות השונות, האולפנה והחיים אחרי סיום התיכון, כולם נפרשים ומתוארים בסיפור.
שלושת הילדים גדלים ומתפתחים לכיוונים שונים ויפעת שבמוקד הסיפור מתעסקת בתחום האוכל, כותבת טור אוכל בעיתון, שותפה בקייטרינג מיוחד ומועמדת לתפקיד מעניין ומיוחד אף הוא בתחום האוכל.
הספר מציג דקויות רגשות ותובנות של צעירה ביחס לסביבתה, רק חבל שיש בו קטעים חובבנים ולא מתאימים למה שהוא מת... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הגיבורה בעלת זוית ראיה רעננה על החיים, ולמרות שהחיים שגרתיים מחשבותיה הם מספיק מעניינות. נמצא על התפר בית דת לחול, מאוד ישראלי ועדיין מאוד אישי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש ספרים שכאשר אני קוראת אותם הם תופסים אותי מייד בגרון ולא מרפים. יש ספרים שמצריכים יותר סבלנות, כאלה שמתגנבים ללב בזהירות, כמעט בהחבא, ודווקא כשאני חושבת שזה לא בדיוק זה אני מגלה ששבו את ליבי. "גחליליות" הוא ספר מהסוג השני.
להתחלה שלו לא התחברתי. הדימויים לא דיברו אלי, הגיבורה, אישה צעירה שמנהלת חברת קייטרינג, נראתה לי חיוורת ודהוייה, והכתיבה של הסופרת על אוכל לא אמינה. ובכלל, משהו בכתיבה היה תקוע ולא קולח. למזלי אני לא עוזבת ספרים באמצע, והפעם זה השתלם במיוחד. פתאום, אחרי כמה וכמה פרקים הייתי מרותקת. מן ערגה עטפה אותי וגעגוע.
בשפתה המיוחדת, בעדינ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גחליליות הוא רומן עדין שלא מיועד לכל קורא, אלא נדרש לו קורא רגיש לשינויים הדקים. ברומן, אנו מצטרפים אל יפעת וכל ההרגשות אותן היא חווה בפרק הזמן לאחר הצעת העבודה שהיא מקבלת. אנחנו עדים לתחושות, למחשבות ולמפגשים שלה עם הסביבה הקרובה והרחוקה יותר.
גחיליליות לא מאפשר לבלוע את הספר כולו בבת אחת, אלא רק לקחת ממנו מנות קטנות בכל פעם, כמו נימים עדינים על פרח צעיר.
יכולת הביטוי של גילית חומסקי עוצמתית, חדה ותופסת את הנשימה. הציטוט הבא ליווה אותי לאורך ימים שלמים:
"זה לא יהיה שקר- נופים לעולם אינם מוחלטים. הם נמהלים בטעמים ובריחות ובאופיו של הרגע. זו אמת באות... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר על מיפגשים: בין תרבויות,חילוני מול דתי, "מיזרוחניק"(מפדל של פעם) לחרדים, מיפגשים של ערכים ורגשות פנימייםפ עם מנגנונים של בית הספר, מבחינה ערכית והחלטות.
לכאורה העלילה יכלה להיות טראומה נוסח דיקנס, שלשה יתומים להורים דתיים של "הפועל המזרחי" שנספו בתאונה מועברים לבית הדודה (אחות האם) בבני ברק, גדלים ומתפתחים.שם הם נתקלים המיפגשי התרבות ושם הם מתפתחים, כל אחד לדרכו.
גיבורת הסיפור,הופכת למומחית לבישול , מפרסמת טורים בעיתון ומנהלת קייטרינג שמעסיק גם נוער עזוב.
יש כאן תיאור חיים מילדות מוקדמת ועד להריון ראשון.
בעצם הספר מציג ניגוד של "גחליליות" המסו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
