ביקורות ספרים על הספר אם רק היית זוכרת
|
בשנה האחרונה יצא לי לקרוא שלושה ספרים שמתארים היטב את מחלת האלצהיימר הקשה וחשוכת המרפא. הטוב ביותר מבין שלושתם היה "עדיין אליס".
הספר "אליזבת איננה" היה סביר, ואילו הספר הנוכחי: "אם רק היית זוכרת", הוא הגרוע מכולם.
הוא מעצבן, משעמם וארוך מידי. יש בו קפיצות רבות בזמנים שמבלבלות ולא מעניינות את הקורא.
אין בו כלל מתח אלא רק דברים רבים בלתי הגיוניים. לדוגמא- חוקרת משטרה שחוקרת ללא סוף את גיבורת הספר, למרות שידוע לה שעדות הנחקרת הינה בלתי אמינה ובלתי קבילה. דוגמא נוספת: חולת האלצהיימר נכנסת למירפאה שבה עבדה בעבר בתור רופאה, ומתחילה לטפל בחולים, ואף אחד מהצו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם היא רק היתה זוכרת מן הסתם הספר הזה לא היה נכתב.
ד"ר ג'ניפר וייט-שבעברה היתה אורתופדית כירוגית בכירה,מומחית לכף היד,היא הגיבורה הראשית העומדת במרכז הספר הנהדר הזה,הצובט את הלב כל כך.
כשחברתה הטובה ביותר של ג'ניפר ,אמנדה,נרצחת,וכשגופתה נמצאת,וכמה מאצבעות כף ידה חסרות-ג'ניפר וייט הופכת לחשודה העיקרית ברצח.
אבל תסלח לי אמנדה,ותנוח על משכבה בשלום,הרצח פה הוא לא ה-סיפור,וגם זהות הרוצח לא כל כך מעניינת,כי בסופו של דבר הסיפור הזה הוא יותר מהכל על ג'ניפר.
ג'ניפר סובלת משיטיון,והסיפור נע על ציר השיטיון הנוראי הזה,על רגעיו הצלולים ובעיקר על אלו הפחות צלולי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שיטיון , איבוד זיכרון אלצהיימר, אלו מחלות נוראיות האדם מאבד אחיזה במציאות שוכח מי הוא מי אהוביו ומה היה פועלו, רופאה מוערכת מואשמת ברצח חברתה הטובה ביותר, בת מוצלחת בן קצת פחות ומטפלת צמודה , כל זאת כתוב ממוחה הקודח של ג'ניפר הרופאה שכבר זכרונה בגד בה , כל התופעות הרגשות והפעולות הפחות נעימות מובאות בתוך שרעפיה של החולה ברגעי הזחיחות העירות ומה שכתוב בספר ברגעי השכחה , פחות זרם לי , איפה שהוא נשברתי. אולי בפעם אחרת ...טוב אז אחרי שחמתי לקתה באותו שטיון זכרתי את הספר שנטשתי אז בזמנו ועכשיו נקודת המבט שלי שונה.
דפוסי התנהגות זהים זיהיתי ועכשיו אני מגיע ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לטעמי, ספר נפלא.
הגדרתו כספר מתח ממעיטה בערכו.
זהו ספר על אהבה ובגידה של בני משפחה וחברים, ולמרות זאת אהבה למשפחה ולחברים, ולעולם.
ספר על זכרון ושכחה, על בגידת המוח והגוף, על ימים טובים וימים רעים.
כרופאת משפחה, התיאור של התנודות בתפיסת המציאות מרתק.
ממליצה בכל לב.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אם רק היית זוכרת מתאר את אחת המחלות האיומות , המפחידות הקימות. מחלה חשוכת מרפא- מחלת השיטיון.
במחלת השיטיון (אלצהיימר) החולה מאבד את הזיכרון בשלבים, לכאורה הכי קל שלשכוח, אך יש כאלו שהדבר מפחיד אותם -כל שינוי יוצר אצלהם פחד (עמ' 18). אדם שסובל משיטיון ישכח את אוהביו ,אך תמיד יזכור את מי הוא שונא (עמוד 36). עמוד 45 מזכיר את 10 הסימנים למחלה.
יותר משהספר הוא ספר מתח הוא כאמור מתאר בשלבים את המחלה.
ג'ניפר וייט -אורתפדית כירוגית מצליחה בעברה סובלת, היא נעזרת במטפלת , מגדלנה, אישה עם עבר בעייתי.
ילדיה: מארק -עו"ד עם נטייה לשימוש בסמים ונטייה של נרקמון לגנוב מאמו כ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו לא ספר מתח מורט עצבים בו הגיבורה מגלה בשלבים ורמזים את מעשיה והתנהלותה אז לא לצפות יותר מידי.
ספר חביב אפילו מסורבל להעביר את הזמן ולא יותר. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי שעוקב אחרי כבר וודאי יודע שאינני קוראת כמעט ספרי מתח, היות שהזמן קצר והמלאכה מרובה, ואני לא רוצה לבזבז את זמני על ספרים נוסחתיים וצפויים.
אולם בחרתי לקרוא את "אם רק היית זוכרת" מפני שתקציר העלילה הבטיח ספר מתח שונה. הפעם הסיפור מסופר מנקודת מבטה של רופאה לשעבר, חולת אלצהיימר, הנחשדת ברצח שכנתה, שהיא גם חברתה הטובה ביותר.
זווית ראייה מיוחדת זו חושפת אותנו לתהליך ההתפרקות וההתפוררות של מוח חד ומבריק. אנו חווים את גילוי המחלה, תחושות האובדן ותגובות הסביבה ובני המשפחה.
למעשה, עלילת הרצח היא משנית למדי ומהווה לא יותר מחוט מקשר לסיפור המרכזי, שהוא ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
