ביקורות ספרים על הספר מלכוד 22 [מהדורה חדשה]

לא יאומן איך ספר אדיד שפורסם בשנת 1961 על ידי סופר יהודי גדול, ג'וזף הלר, על המלחמה של טייסים אמריקאים שטסו במטוסי B-25 בסוף מלחמת העולם השניה והפציצו את צפון איטליה שנשלטה ע"י גרמניה הנאצית, כל כך רלוונטי למלחמה שחיילינו נלחמים על הקרקע ברצועת עזה כבר קרוב לשנתיים ? על זה נאמר – סדנא דארעא חד הוא – שבתרגום מושאל פירושו – טבע האדם במלחמה אחד הוא, ולא משנה מהי המלחמה. שתי המלחמות כמובן צודקות – המלחמה בנאצים והמלחמה בחמאס, אבל ללוחמים קשה מאד. הם רואים מראות קשים מאד של פצועים והרוגים, יוצאים למשימות שלא בטוח שיחזרו מהם בשלום, נמצאים תחת לחץ תמידי, לא ... המשך לקרוא

עקיבא

הספר האהוב עלי בעולם. מצחיק עד כאב וכואב עד דמעות, חסר היגיון כמו גיבוריו ועם זאת ברור להפליא. מלא בשלל דמויות ססגוניות ומטורפות שלכולן קול ברור. שייסקופף, אור, נייטלי, מיילו, הזקן מבית הבושת, הכומר הצבאי, הפצוע שמגובס כולו חוץ מחור לפה ולצינורית השתן וכמובן יוסריאן. יוסריאן הגיבור, הפחדן, המשוגע, השפוי היחיד בעולם המטורף של מלחמת העולם השניה. מומלץ לכל מי שמוכן לחוויה מופרעת ומטלטלת, קצת כמו טיסות ההפצצה המתוארות בספר. אש נ"מ ממלאת את השמיים, המטוס מיטלטל בפראות ואתה צריך להחליט האם להפציץ את היעד או לברוח הכי מהר שאפשר. ... המשך לקרוא

נפתול

כשקראתי את משפט הפתיחה של הספר "זו הייתה אהבה ממבט ראשון" חייכתי כי ידעתי מראש שלספר הזה אין קשר לאהבה והוא בעצם סאטירה נגד מלחמות ונגד בירוקרטיה. מה שלא ידעתי לפני זה שמדובר בספר מאוד מאוד ציני ולמרות שציניות לא זרה לי היה לי קשה עם הציניות הזאת. כי לדעתי כשמעמיסים יותר מדיי מדבר אחד המסר מאבד מהמשמעות שלו. אבל זה לא אומר שלא אהבתי את הספר. הוא בסדר. הסיפור טוב ומצחיק לפעמים והסופר מצליח ליצור מלא כשלים לוגים כדי להמחיש את המלכוד שהחיילים נמצאים בו. יוסריאן הוא טייס (שטוען שהוא אשורי) שמוצב באיזה אי באזור איטליה. באופן תיאורטי הטייסים אמורים לבצע ... המשך לקרוא

ערגה

ספר שפחות התחברתי אליו. נשמע מבטיח, בייחוד לאור ההייפ שיש סביבו. אבל כולו מלא אבסורדים מעצבנים, ובעיקר עלילה שלא ממש מתקדמת. ... המשך לקרוא

הקוראת

אל תחששו להיעזר ברשימת הדמויות בתחילת הספר - הלר לא חוסך ביצירת אינספור דמויות. לוקח זמן להתרגל לציר הזמן - כן אני יודע הוא לא הגיוני - זה חלק מהקסם. ספר מצחיק מהול ביגון שנשען על ציניות אינסופית. ביקורת גדולה ונוקבת על המלחמה הקרה, מקארתיזם וההיררכיה הצבאית. ומה שהיה נכון באי איטלקי ב1942, היה עדיין נכון בעת פרסום הספר ב1961. ולצערנו, גם היום... המשך לקרוא

נועם נועם

האם הספר על עוצמה מלחמתית, קרבות אויר הירואיים וגאוות יחידה? ההפף על רצון האדם בחיים ושלווה - מלכוד 22. הסיפור על החייל היחיד ורצונו לשרוד את המחלמה. מלחמה למעון ארצו או לתפארת מפקדיו? - מלכוד 22. יסוריאן מהספר, החייל האמיץ שוויק, דון קישוט גם אחרים רוצים להגיע הביתה בשלום. ... המשך לקרוא

moshef

הסדרה החדשה על-פיו תכף מתחילה, אז מיהרתי לקרוא את המהדורה החדשה של "מלכוד 22", ספרו האלמותי של ג'וזף הלר (הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2008), שכתב לאחר שלחם במלחמת העולם השנייה, כמטילן פצצות בזרוע האוויר של צבא ארצות הברית. גיבור הספר, קפטן ג'ון יוסריאן, מטילן בטייסת הפצצה אמריקנית במלחה"ע 2, רק רוצה לחיות. לא משימה פשוטה בהתחשב בכך שהוא מוצב בחזית האיטלקית כמטילן בטייסת מפציצי B-25. אגב טעות נפוצה היא שיוסריאן אינו רוצה להילחם. אין זה נכון. יוסריאן נלחם, בכל מי שמסכן אותו, בין שיהיה זה מפקד הלהק, קולונל קתקארט (שמעלה את מספר המשימות הנדרשות בהתמדה) או ... המשך לקרוא

פרל

אוי לא! זה פשוט חסר כל פואנטה וחבל על הזמן היקר שלכם. פשוט תקראו מה זה מלכוד 22 בויקיפדיה, תשננו כמה משפטים משעשעים מהספר וזהו זה בהחלט מספיק כדי להבין את הרעיון. אין שום סיבה לקרוא את אוסף הסיפורים הטיפשיים הללו עם מיליון הדמויות שאף אחד לא זוכר.... המשך לקרוא

טופית

האמת שכבר עמדתי לנטוש את הספר די בהתחלה, אבל לא היה לי ספר אחר במקומו (סתם תירוץ...אני לא מאלה שנוטשים ספרים). בהתחלה הספר הרגיש לי ממש מתאמץ, כאילו שהסופר מנסה בדרכים מאוד מאולצות לייצר שיחות שיציגו אבסורדים כאלה ואחרים. בנוסף, יש בערך 371 דמויות בספר, אם ספרתי נכון, ואם זה לא מספיק אז העלילה מקפצת לה קדימה ואחורה, כדי שבכלל יהיה כיף לעקוב. אבל המשכתי לקרוא, וזה משתפר בהמשך. אם מצליחים לזרום עם ריבוי הדמויות (מה זה משנה מי זה מי, גם ככה כולן נועדו רק להציג אבסורדים), ולא מנסים להבין לעומק את העלילה - הספר די זורם. כשזה מצליח להלר, זה מצליח מאוד. יש בספר לא... המשך לקרוא

ניר אזולאי

ספר שגורם לך לצחוק ולבכות בצורה מוגזמת. מתאר את התקופה הנוראית. שם אותך בפרופוציות. אני אישית מאוהבת ביוסריאן. ... המשך לקרוא

שרי צירין

פעם שלישית ואחרונה שלא הצלחתי להגיע להנאה שככל הנראה מיליוני קוראים הצליחו למצוא בספר הזה. הפעם הלכתי רחוק. עד עמוד 250, כמעט אמצע הספר, ולא הצלחתי. את האווירה הצינית של הסיטואציה מיציתי די מהר, והציפייה להתפתחות בעלילה נותרה בלתי מסופקת. כמה אפשר לחזור שוב ושוב על אותם דיאלוגים, כמה שטוחות הדמויות, וכמה סתלבטן יוסריאן הבנתי חזור והבן שוב ושוב. אהבתי את האמירה של יוסריאן שיותר מכל מפקדי וחיילי האוייב יחד, המפקד שלו הוא שרוצה במותו, כי עובדה שהוא זה ששולח אותו למשימות ההתאבדות. ... המשך לקרוא

אבי

מצויין! גאוני! קולח! מרהיב! לעולם לא יגמרו לי מילות התיאור החיוביות לספר המדהים הזה. קראתי אותו אמנם לפני השירות הצבאי שלי (שבו נתקלתי במלכוד 22 במערומיו ובצורתו הבוטה והאמיתית ביותר) תחילה לא הבנתי מה ג'וזף הלר רוצה מהחיים שלי. הומור אבסורדי, מטורף, עלילה שעוברת ממייג'ור מייג'ור למייג'ור מייג'ור מייג'ור (מי שקרא את הספר ודאי יבין). יוסריאן הוא הגיבור המושלם, שלא עושה דבר על מנת להיות גיבור. בכל פעם שאני מסתכלת בספרייה שלי אחרי שסיימתי לקרוא את הספר, עולה בי שוב החשק לקרוא בו. הפעם לגמרי ברצף. עם הבנה קצת יותר עמוקה... מומלץ מאד, ספר חובה לדעתי. צחקתי ב... המשך לקרוא

dannah

לפני 30 שנה התפקעתי מצחוק כשקראתי את מלכוד 22 בפעם הראשונה אי-שם על גדות אגם קרעון בלבנון. קיוויתי שגם עתה הספר יצחיק אותי וישפוך קצת אור סאטירי על ה"חוויות" שחוויתי לאחרונה בגבול עזה, לכן השאלתי אותו (בתרגום החדש) לקריאה, אלא שלא כך היה... אז, בפעם הראשונה, הייתי סג"מ צעיר שנשלח ישירות מההשלמה לגדוד בלבנון. בחופשה הראשונה הבאתי את הספר ובהפסקות בין-לבין הייתי יושב על סלע, משקיף על האגם, קורא ומתפקע מצחוק ממה שאז החשבתי כסאטירה חתרנית המתובלת בנונסנס והומור שחור. כנראה שהרגשתי שיש איזשהו ניצוץ אינדיבידואלי-מרדני בקריאת הספר האנטי-מלחמתי הזה בתוך הכאו... המשך לקרוא

רונדו

בקצרה: ספר ענק, תרגום נוראי. לא לגעת בזה. להתאמץ, להשיג את המהדורה הקודמת, בתרגום של בני לנדאו ובני הדר, ולהתמוגג. מה שירון בן עמי עשה לספר הזה, זה עוול נוראי. הייתה כוונה של המתרגם וההוצאה להתאים את השפה לשנות ה- 2000. התוצאה פשוט רעה.... המשך לקרוא

אורן

מדובר, חד משמעית, בספר הכי מהנה, מצחיק, מטורף וסאטירי שקראתי – אלא שלא נהניתי מאף רגע מהנה, מצחיק, מטורף וסאטירי שהספר העניק לי. בכלל, הדבר הרגיש כמו להקשיב לילד שחזר מיום מלא סוכר ואדרנלין בגן – מספר עשרות סיפורים במכה אחת, מדלג ביניהם בחוסר מיומנות וללא שום קשר ברור ובלי להעמיק באף אחד מהמקרים. כשאתה ילד ואתה מספר ככה דברים שנורא כיף לך לספר זה חמוד, אבל כשמגישים לי את השיח העקר הזה על מגש של תרגום חדש לרומן הקומי והאנטי מלחמתי הגדול ביותר של המאה העשרים – אז זה מכעיס. ולסיפור המעשה: בשנים האחרונות של מלחמת העולם השנייה, בבסיס של חיל האוויר האמריק... המשך לקרוא

zooey glass

ספר הזוי.שסיפרתי לאבא שלי שאני קורא אותו הוא אמר לי "בהצלחה,אני התייאשתי אחרי 10 עמודים". והאמת,אפשר להבין למה. הדמויות הזויות,חצי מהדיאלוגים מעצבנים ומזכירים שיחות חירשים (זה מרגיש בשלב מסוים מלאכותי במיוחד,אני לא מאמין שיש אנשים כאלו סתומים). במיוחד עצבנה אותי הדמות של ארפי. דמות חסרת תועלת,רק מגחכת ועולה על העצבים.הרגשתי שמתחבאת מאחורי הדמות שלו איזו מטפורה (אולי הרוב הדומם?),אבל לא הצלחתי לעלות על זה. בכלל,לא ידעתי איך לספוג את הספר הזה. הדיאלוגים ההזויים כנראה צופנים בחובם משהו,ולצערי לא הצלחתי לעלות על זה. סיימתי את הספר עם טעם מר של אכזבה ות... המשך לקרוא

omers

!לפני כחודש לא ידעתי בכלל מה זה מלכוד 22, עד שמצאתי את המהדורה הישנה מונחת ברחוב, אז התחלתי לקרוא ולהגיד את האמת- לא הבנתי כלום. שמעתי שיש גרסה חדשה יותר וקלה יותר להבנה והחלטתי לקנות אותה. הסיבה המרכזית שרציתי לקרוא הייתה להבין למה כולם מתלהבים מהסיפור על יוסאריאן המשוגע. התחלתי לקרוא, עדיין לא הבנתי כלום אבל אמרתי לעצמי אל תוותרי יגיע הקץ' שיחבר הכל ויעלה אותך על מסלול ההבנה של הסיפור. אתמול הגעתי לעמוד 327, ואני פשוט לא יכולתי להמשיך- מבחינתי הסיפור היה פשוט אוסף חסר משמעות של מעשיות לא הגיוניות, חסרות כל הבנה ובסיס. נכון, המון אנשים צחקו,התחברו וראו ... המשך לקרוא

reiyam