ביקורות ספרים על הספר לד זפלין - סיפורה של להקת הרוק הטובה בעולם
להקה ענקית,ספר פשוט לא טוב.
עשה סלט לא ברור
אין דרך לספר
הוא מסופר בכמה צורות לא אחידות.
מלא פרטים משעממים,התירגום מגוחך לפרקים,כל 4 שורות הסופר חייב להזכיר ש"חברת התקליטים לחצה להקליט" פשוט סופר נאג'.
הגעתי עד האמצע ונטשתי.
נחפש משהו יותר מקצועי
בהצלחה למנסים לשרוד אותו.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר שנכתב על ידי עיתונאי-גרופי, שגרם לו, לדעתי, לפספס המון פרטים ולהתמקד בטפל.
יש יותר מידי דגש על כמות קהל שהגיעה לכל הופעה, רווחים מהופעות, לאיזה מקום הגיע כל אלבום באיזה מצעד ואיזה פרסים קיבלו חברי הלהקה.
אלו פרטים מיותרים שלא נותנים לקורא מידע אמיתי על הלהקה או על השירים שלה.
בכל פרק/קטע שבו מסופר על אלבום חדש הם הקליטו הסופר כתב יותר על העטיפה של האלבום מאשר על השירים שבאלבום.
איפה ניתוח על מילים ומשפטים של השירים?
מה גרם ללהקה לכתוב קטע מסוים (חוץ מהשיר "קשמיר" שבו פלאנט מספר שמדובר על שיר הוא כתב בעקבות נסיעה בחבל קשמיר), או לבחור בו לאלבום?
... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שלום אנשים, לאחר ההפסקה שלקחתי מהאתר כי לצערי ירדתי בכמות קריאת הספרים שלי וזה ששכחתי שני חשבונות שלי באתר אני חוזר.
נתקלתי בספר זה לאחר שחיפשתי ספר שעוסק בערך בזאנר המוזיקה שאני שומע ולהפתעתי מצאתי את הספר בארון של אבי.
לא כל כך הכרתי את הלהקה כי אני שומע מוזיקה הרבה יותר כבדה אבל איך שהתחלתי לקרוא את הספר באמת שלא עזבתי אותו לרגע.
הספר נורא מעניין ונותן לנו נקודת מבט של אדם שחי עם הלהקה הזאת, ריצ'י יורק
וידע לתת את כל הארועים המוכרים והלא מוכרים שקרו בתולדות הלהקה.
הספר מאוד מעניין ומביא רעיונות עם חברי הלהקה עצמם דבר שמוסיף לספר ומספר על איך לה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מעריצה ענקית של הלהקה. הספר משעמם את השועלים.
אפשר לוותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר אדיר לחובבי לד זפלין, חובה חובה חובה לקרוא עם גישה חופשית ליוטיוב(בגלל כל השירים\להקות שמוזכרות בספר).
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
כשהייתי בן 10, קבלתי את הרדיו- טייפ הראשון שלי.
היה זה רדיו פיליפס גדול ומגושם, בעל כפתורים גדולים, שכל אחד מהם
סימן תחנת רדיו אחרת.
הרדיו הזה היה פתוח מרגע הגיעי הביתה ועד לרגע שהייתי נירדם, בדרך כלל
היה זה אבי שכיבה את הרדיו לאחר שכבר נירדמתי.
שנות ה-60-70 היו שנים נהדרות למוזיקת הרוק. לדעתי היו אלה השנים הטובות
של הרוק, או כפי שקראו לו המומחים R&B שפרושם רית׳מ ובלוז.
ובאמת, מוצא הרוק היה מהבלוז כאשר בדרך היה הג׳אז בלוז .
לד- זפלין נולדה בסוף שנות ה-60, והיא הלהקה שייסד ג׳ימי פייג׳
גיטריסט גאון שנמצא בשורה אחת עם גיטריסטים גדולים אחרים כמו אריק
קלפטון, ס... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
טוב, האמת צריכה להיאמר, אשכרה "גילוי נאות" : להושיב את עצמי לכתוב סקירה על ביוגרפיה העוסקת בלהקה האלמותית "לד זפלין", זה כמו לבקש ממני לספר על ההורים שלי פלוס-מינוס. יענו - לא אובייקטיבי בעליל. לד זפלין אצלי, כמו פינק פלויד, כמו דיוויד בואי (מעט יותר בקטנה), זה סם חיים. זה זיכרונות אללה-יוסתור, מפסטיבל ערד, מצה"ל, ממסיבות בכל הארץ, מטיולים באירופה... זה שנים של להתעורר איתם, להירדם איתם, לעשות איתם ספונג'ה, להאזין לאותם שירים פעם אחר פעם ולגלות בכל יום איזה צליל נסתר או איזה מעבר מוזיקלי, 'ריף', שטרם שמת לב אליהם. לא ייאמן. אי אפשר להסביר. כמו התמכרות.
אמנם נכון... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר שהוא חוויה לכל מי שמעריץ את הלהקה, הדבר היחיד שמציק זה שבכותב גם הוא מעריץ מושבע של הלהקה (ואף היה שייך בתקופה מסוימת לחבורת זפלין הידועה לשימצה) מה שהביא לביוגרפיה חנפנית ומטשטשת את ההתנהגות הפרועה שגבלה אף בפלילים של מר פלאנט ושותפיו. ... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|