ביקורות ספרים על הספר הגשר הנסתר
|
|
|
|
ג'ולי אורינגר היא סופרת אמריקנית שזה הרומן הראשון שכתבה. לפניו כתבה מספר סיפורים קצרים שזכו לשלל פרסים. לפני מספר חודשים יצא רומן נוסף שלה שטרם תורגם לעברית.
הגשר הנסתר הוא רומן היסטורי עב כרס ומתמקד בשנים 1935-1945. אנדרש, טיבור ומתיאס לוי הם שלשה אחים יהודים שגרים בישוב כפרי בהונגריה. אנדרש הוא האח האמצעי והוא בעצם הציר המרכזי של הסיפור. זה לא ספר שואה, זה ספר שבא לתאר את התמודדותו של יהודי הונגרי ומשפחתו בזמן מלחה"ע ה-II.
חצי מהספר מתרחש בפריז וחציו השני בהונגריה. סיפור אהבתם של אנדרש לוי וקלרה מורגנשטיין אותה הכיר בפריז הוא סיפור אהבה יפהפה, וחלק ג... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
בפתח הסקירה אני חייבת לחזור על טענה שאמרתי כבר כמה פעמים ורלוונטית גם לספר הזה. אמרתי, ואני חוזרת על דעתי, שאין שום הצדקה להיקף של 700 עמודים ברומן. בסאגה, אולי כן. ברומן - ממש לא.
אמנם הרמן ווק כתב 3000 עמודים על נושא דומה, של מלחמת העולם השנייה והשואה, והוא עשה את זה היטב, בשני ספרים הנושאים כל אחד בשני כרכים עבים. אבל זה הרמן ווק, והוא כתב סאגה של ממש, כזאת המקיפה דמויות ויבשות ומציגה את המלחמה על כל היקפיה. ג'ולי אורינגר אינה הרמן ווק והיקף הכתיבה שלה אינו מצדיק את עובי הכרך שכתבה.
בתחילת הספר אנחנו פוגשים את טיבור ואנדרש לוי, אחים הונגרים ממוצא יהודי, ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הגשר הנסתר – ג'ולי אורינגר
ג'ולי אורינגר סופרת צעירה, בת שלושים ושמונה, מתגוררת בברוקלין שבארה"ב, וזה הספר הראשון שכתבה, לאחר פרסום סיפורים מפרי עטה. על כל הפרטים האלו הייתי עוברת ללא כתיבתם ברישא של ההמלצה לולא התרגשתי במיוחד מקטעים מסוימים.
כאשר הגעתי לקטעים שרגשו אותי, בו כתבה על מסורת והלכי היהדות כמו: ליל הסדר, גפילט-פיש, קניידלך ועוד רבים נוספים, סקרן אותי לבדוק את מוצאה של הסופרת. ואכן הסתבר, כי הסופרת ממוצא יהודי והגיבור הראשי בסיפור – אנדרוש לוי – הינו סבה. נערכו על ידה שיחות עמוקות עם סבה ואחיו וכן נעשה על ידה תחקיר מעמיק עם קרובי המשפח... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי לקרוא את הרומן עב הכרס הזה (יותר משבע-מאות עמודים) קצת בספקנות, אבל תוך כדי הקריאה הלכתי ונשביתי בקיסמו... מדובר בסאגה ארוכה שמתרחשת בארצות שונות מסוף שנות השלושים ומלחמת העולם השנייה וגם מעט אחריה... מדובר בצעיר יהודי הונגרי, שמגיע לפריז בסוף שנות השלושים ללמוד ארכיטקטורה שם ואנו למדים לדעת פרטי פרטים על חייו ומשפחתו, ובוודאי שעל אהבותיו ועל הרומנים שמנהלים אחיו ומכריו. העלילה הולכת ומסתבכת והסיפורים נשזרים אחד בשני, כי כשהתחילה המלחמה, נדרשו כל בעלי האזרחות ההונגרית שרובם היו יהודים, לחזור להונגריה ושם עברה עליהם תקופת המלחמה, שבה כיהודי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן סיפורי מקסים על יהדות הונגריה בשנים הסמוכות לשואת יהודי אירופה ובשנות השואה עצמן.
הספר מתאר בעיקר בן למשפחה הונגרית לא עשירה, צעיר מוכשר, שנשלח לצרפת בעזרת מלגה ללמוד ארכיטקטורה בשנת 1937. שנות הלימודים הראשונות והחיים בפריז הם רק הקדימון למה שנהפך, תרתי משמע, כששנתיים אח"כ הוא נאלץ לשוב להונגריה לחדש את אשרת התייר/לימודים שלו. מכאן עובר הספר לפירוט מצב וחיי יהודי הונגריה בשנות המלחמה. הונגריה שהייתה חלק ממדינות הציר ושותפה לגרמניה הנאצית. פלוגות העבודה של היהודים, הגזרות והתנאים של היהודים.
הספר מתאר בלי להחביא או לייפות את חיי יהודי הונגרי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מאוד לקרא את הספר "הגשר הנסתר" למרות אורכו. העמודים עוברים מהר ולא משעמם.
הייתי מחלקת את הספר לשני חלקים.
החלק הראשון הוא בעצם סיפור אהבה על רקע פריז המדהימה. מרגישים פה את המתח שלפני המלחמה אבל הדגש הוא האהבה, הנופים של פריז והווי החיים בה.
בחלק השני הספר משנה את אופיו ונהפך לספר שואה המתמקד ביהדות הונגריה. החלק הזה מרתק! בחלק הזה הסופרת ממשיכה את קורותיהם של הדמויות שהכרנו בחלק הראשון ומספרת את מה שקרה להם בזמן המלחמה.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשמסתבר שהסיפור מבוסס על חיים אמתיים של אנשים אמתיים, משפחתה של המחברת, קשה לבוא בטענות על חוסר סבירות או על הגזמה - מה שהיה הוא מה שהיה. ג'ולי אורינגר מספרת בעיקר את סיפורם של סבה וסבתה, החל בשנת 1937. אנדרש לוי, יליד כפר ליד דברצן שבהונגריה, גר עם אחיו טיבור בבודפשט. שניהם חולמים על לימודים גבוהים - אנדרש חולם להיות ארכיטקט וטיבור רוצה ללמוד רפואה, אך ליהודים לימודים כאלה היו כמעט בלתי אפשריים בהונגריה - הייתה קיימת מכסה של שישה אחוזים של סטודנטים יהודים. במפתיע זוכה אנדרש למלגת לימודים בבית הספר המפורסם לארכיטקטורה בפריז. זכייה זו משנה את חייו ומשפיע... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מעניין אבל ארוך מדיי. לקח לי כמעט חודש לסיימו. אותי באופן אישי העליליה עניינה כי אני ממוצא הונגרי, והמלים והביטויים והשמות ההונגריים "עשו לי את זה". אבל, אפשר היה לקצר את הספר ולהשמיט חלק מהעלילה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חשבתי מה לכתוב על הספר, לטובת מי שלוקח ספר בן 700 עמודים, שהנושא העיקרי שלו הוא תקופת מלחמת העולם השניה, משפחה הונגרית, השואה. בהתחלה חשבתי לעצמי שקטונתי. אח"כ חשבתי לעצמי שכבר כתבו פה ביקורות נרחבות על הספר. אז אולי אין לי מה לתרום לטובת הקוראים הבאים?
ואז החלטתי לספר לכם על הספר מנקודת ההמבט של האדם הקטן, הפשוט, שמנסה להתנהל בעולם אכזרי, בתקופה השחורה ביותר של העולם. מה שנקרא לפעמים "האדם מתכנן ואלוהים צוחק". אז זהו, שבספר אין כמעט אלוהים. לא מדובר בסיפור על אנשים דתיים. מדובר על הרבה צירופי מקרים: אנדרש שהכיר במקרה את קלרה שתהיה אשתו, שותפתו לאהבה ולתל... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר נפלא, נקרא באחת. מרתק ומעניין, שופך אור על מציאות נוראה בתקופה אכזרית. אנושי ואמין. ממולץ בחום ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את התודות בסוף הספר לפני שהתחלתי לקרוא את הספר, כך הבנתי שהסיפור מבוסס על סיפורה האמיתי של משפחתה של המחברת.
לאורך כל הסיפור חשתי כעס, שמחה, עצב, אהבה וכל רגש אפשרי ביניהם ולא יכולתי לנחם את עצמי שבסך הכול בדובר בסיפור, שזה לא החיים האמיתיים- אלו כן החיים האמיתיים של מישהו, ואם לא של משפחתה של המחברת אז של מישהו אחר בשואה.
הספר אולי יהיה ארוך לחלק מהקוראים, אבל הוא פשוט מכניס את הקורא לעולמם של הדמויות בצורה כל כך טובה ונרחבת וככה הרגשתי יותר מחוברת לדמויות כאשר מלחמת העולם השנייה הגיעה גם אלייהם...
פשוט מומלץ! ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יחסית לרוב ספרי שואה או מלחמת העולם השנייה, לספר "הגשר הנסתר" יש מה להוסיף. ג'ולי אורינגר, כרבים לפניה, בוחרת להציג סיפור המבוסס על קורות משפחתה, אך הפעם יש טוויסט מרשים - הסיפור הינו מקורי ולפי כך מעניין יחסית. אך אין מה לומר - כספר בסך הכל, "הגשר הנסתר" רחוק מאוד מלהיות ספר טוב באמת.
אחת הבעיות המרכזיות בספר הוא אורכו. לא רק ש"הגשר הנסתר" ארוך מאוד, אלא היה גם יכול להתמודד יפה מאוד אם היו גוזרים ממנו כ-300 עמודים. אורינגר מספרת את סיפורה בעודף מילים - זה סוחף את הקורא, אבל הרוב מיותר. והחטא הרציני יותר נמצא בכך שבמשך כל 700 עמודי הספר, לא הצלחתי להתחבר כמו שצ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
