ביקורות ספרים על הספר שינה - איורים: קאת מנשיק

כשסיימתי את הספר התחשק לי לתפוס את מורקמי, להושיב אותו בכעס בבוסטר שבמושב האחורי, להסתכל עליו דרך המראה הקדמית ולהגיד לו "זה מתחיל להימאס עליי, הרוקי", ו"מה קרה לדברים היפים והחכמים שהראית לנו שאתה יודע לכתוב", ו"זה שהגננת אמרה שאתה מוכשר לא אומר שאפשר להתחיל לחפף ולזרוק", ו"חכה, חכה שנגיע הביתה ואבא יראה את הספר הזה", כי באמת שהיו לו הברקות, לאיש המוכשר הזה. באמת שאני מחבבת אותו, ואחרי שקראתי לא מעט מספריו, התקבע לי הסטנדרט הלא-מתפשר שלו, שגם אם הוא עמום ותמוה ומשונה, יש בכתיבה שלו קסם ואיכות. קראתי את "שינה" מיד אחרי "המתקפה על המאפייה", גם הוא סיפור קצר... המשך לקרוא

לא יכולתי לעצור. הספר הזה תפס אותי ושאב אותי פנימה. על פניו נראה סיפור ברור: אישה מפסיקה לישון. לא ברור למה, לא ברור איך זה אפשרי אבל כבר ימים לא ישנה דקה. הספר מתאר את התהליך שהיא עוברת ואת הבחינה שהיא עורכת לחייה. כתוב בצורה מינימליסטית וחדה. כל מילה במקום, כל משפט מתוכנן. הציורים שובי לב ויפיפיים והמערבולת סולפת. אהבתי מאוד את התיאורים שלה על הספר אותה החליטה לקרוא: אנה קרנינה. את הדחיפות בקריאה, את הרצון לא לעזוב את הספר ולהמשיך לקרוא בריכוז עוד ועוד. הסוף בעיני היה מאכזב. אני שונאת סופים פתוחים שכאלה... ... המשך לקרוא

מיירון

הספר הזה הוא נובלה מוקדמת של מורקמי, מתוך אוסף הסיפורים הראשון שלו, הפיל נעלם, שקראתי לפני שנים רבות. הנובלה עצמה היא דוגמה טובה לסגנונו המוקדם של מורקמי. זהו סיפור סוריאליסטי, מסתורי וחידתי. האם יש סיבה למצבה של הגיבורה? האם היא תישאר כך לנצח? כמו סיפורים רבים אחרים של מורקמי, גם זה מסתיים בפתאומיות ומשאיר את הקורא תוהה. מוראקמי הוא לא עבור כולם. בעוד שיש דוגמאות קיצוניות יותר, זו בהחלט דוגמא מייצגת של הסגנון שלו. אני אמנם חושב שהוא אמן הן של הסוגות הקצרות יותר והן של הרומן המלא, אבל אני חושב שצריך לקרוא אוסף של עבודות קצרות, או רומן, כדי לקבל רושם נכ... המשך לקרוא

Muhandes

הספר הזה פשוט עשה לי רע.... המשך לקרוא

לוטוס

קראתי כמה עמודים, והתייאשתי, כל כך הזוי, שכבר חסר קשר למציאות ובגלל זה לא מעניין. לא הבנתי כלום, לכן לא ריתק אותי להמשיך, את מעט העמודים שקראתי קראתי כמו שירה גבוהה שאני לא מבינה כלום. אם יש משהו שאני שונאת זה ספרים קשים להבנה. אני מעריכה שפה יפה ופואטיקה, ונהנית מתיאורים מקוריים, אבל אומנות לאינטלקטואלים היא לא אומנות. לדעתי כל מה שיפה באומנות זה שלא צריך להסביר אותה, אלא מרגישים אותה, ואם האמן לא מצליח לעשות זאת, הוא אמן לא טוב. בדיוק כמו שמורה שלא מבינים אותו הוא מורה לא טוב, זה לא שהתלמידים סתומים. יצר בי תחושת אנטי.... המשך לקרוא

פיית הספרים

לדעתי - מעשה בבחורה שחלמה חלום בו היא לא ישנה כלום במשך 17 יממות (ולמרות זאת לא הרגישה טיפת עייפות וגם הרגישה ונראתה בריאה וחיונית מתמיד).. חלום שהפתיח שלו היה בעתה וחלום בלהות. וגם סופו (בסוף הסיפור). ומתוך הבעתה התחילית היא החליקה, כנראה, אל תוך חלום רגוע, שליו, מנחם, מפצה, חלום בו היא מרוצה ממה שקורה. כל כך מרוצה. לי הספר העלה את השאלה של חשיבות השינה בחיינו. כמה היא חיונית? כמה ממנה מהווה בזבוז של שעות קסומות? כמה ממנה צריך באמת? כמה מתוך שעות השינה שלנו הן מיותרות? ואם כן מדוע אנו מבלים במצב שינה יותר ממה שצריך ומאילו סיבות. זה היה דבר קסום להיות לבד לב... המשך לקרוא

רחל.מ.

האסתטיקה של כתיבתו של הרוקי מורקמי היא תופעה שאי אפשר להשאר אדישים עליה. הוא סוחף ועוצר נשימה, ומזמן לא קראתי ספר, שהיה לי כל כך קשה לעזוב באמצע הקריאה. מורקמי מזמין אותנו להציץ לתוך עולמה של אישה נשואה רגילה, שאין בחייה, לכאורה, שום דבר מפתיע או מרגש. מה שכל כך מיוחד בעלילה, עוד לפני שהיא מקבלת מפנה, זה שמורקמי מצליח לעשות את כל אלה בכנות כואבת, בגוף ראשון, בבקיאות יוצאת דופן בחיים כאלה, שהוא עצמו לא חי בוודאות. והכשרון פשוט נוטף מכל מילה שהוא בוחר. אני ממליצה על הספר בחום. יש כאלה שיגידו שבסוף הוא יוצר תחושה של פספוס, אך לי הספר דווקא גרם להרהר מעבר ... המשך לקרוא

Alice Mudgarden (איריס)

נראה לי שהמילה שמתארת בצורה הטובה ביותר את הסיפור "שינה" של מורקאמי היא "מסתורין".עד לסוף הסיפור ויותר נכון בעיקר בסופו לא ברור האם הספר מציאותי או בדיוני, האם הוא חלום, אשלייה או תיאור קיום ממשי. וזה הדבר שגרם לי לסלוד מהספר אבל גם לחבב אותו באותו רגע.... המשך לקרוא

קרן

מרגיש מפוספס...חבל.... המשך לקרוא

MM

נראה לי שכדאי לקנות את הספר רק בשביל שתהיה את ההזדמנות להתענג על האיורים המדהימים. אשה בת שלושים נכנסת בפעם השנייה לחייה לשלב שבו היא לא נרדמת ואם בפעם הראשונה היא הרגישה שהיא הולכת ומטשטשת הפעם היא מרגישה שהחוסר שינה דווקא מבהיר לה הרבה מאד דברים. היא חוזרת לגלות את עצמה מחדש, למה היא פתאום עזבה את קריאת הספרים שאליהם היא התמסרה בלהט כל כך פעם, למה פעם לראות את בעלה ישן לצידה הרגיעה אותה ואילו היום היא בקושי מסוגלת להביט בפניו או לשמוע אותו. שורה תחתונה: הסיפור הקצר גורם לכל אחד מאיתנו להביט באופן קצת שונה על החיים שלנו שלפעמים נראה שיש בהם הכ... המשך לקרוא

לינה

"מטלטל, מסתורי, אחת הנובלות הכי אניגמטיות של מורקמי" כתוב בצד האחורי של כריכת הספר. האם אכן כך? אחרי "אחרי החשכה", הספר האחרון והמאכזב לטעמי שקראתי למורקמי, לא היו לי ציפיות גבוההות. שינה הפתיע אותי לטובה, אם כי הוא לא מגיע לרמות של הסופרלטיבים שמוזכרים למעלה. כתיבתו של מורקמי יפה וייחודית גם בנובלה זו, וכמה פסקאות מצליחות לרגש. הנושאים המרכזיים של מורקמי, פחד קיומי מאי-מימוש עצמי ,בנאליות ובליעה נפשית/מוות נפשי, מופיעים כמובן גם כאן. הגדולה של נובלה זו בשבילי שלא יכולתי שלא לתהות לגבי בנאליות החיים בכלל וחיי שלי בפרט לכל אורכה וגם אחרי שסיימתי אותה,... המשך לקרוא

ספר מצוין.הרוקי מורקמי מספק לקורא גם בספר זה את התחושות והרגשות שרק הוא יודע להעניק.... המשך לקרוא

רז

לא הבנתי אם הספר מוזר ומיוחד או שהוא רק מנסה להיות. אני חושבת שבעיקר הסוף התמוהה גורם לי לתהות על כך... המשך לקרוא

ענבל סולומון

רק האיורים המהפנטים מצילים אותו מלהיות פלופ של ממש.... המשך לקרוא

999

קראתי את הספר בחצי שעה. נראה כמו התחלה טובה של משהו ואז זה נגמר. אבל הסוף גרוע לא משאיר טעם לעוד. זה נראה כאילו שהיה לו רעיון וברח לו באמצע.... המשך לקרוא

עדי

לגלות עד כמה חייך חסרי משמעות. מכאניים. עשויים. מרוּקנים ממך. מרוֹקנים אותך. לגלות כל זאת בשעת העֲרוּת שלך, אותה עֲרוּת שאמורה להוות שינה. שינה ש"מתקנת" אותך. הגיבורה של מורקמי לא רוצה ש"יתקנו" אותה. בכתיבתו הרהוטה שמצליחה לגרום לתהות- עד כמה אנחנו מבזבזים מעצמנו בזמן המקודש לאחותה התאומה של "המוות", והיכן נמתח הגבול בין הצורך הפיזי בשינה לבין הצורך להקים עצמך לתחייה באותו הזמן בדיוק. זמן, אשר הנו קריטי לאנשים המכאניים שמחפשים מעט מעצמם בשעות המתות של הלילה. ... המשך לקרוא

Hill

נובלה של מורקמי, האיורים הנלווים יפים, הסיפור עצמו סהרורי ומעט לא ממוקד לטעמי. הגשה מרשימה מאוד ליצירה קצת פחות מרשימה בעיניי.... המשך לקרוא

scoe

טוב, אז גם אני רוצה לכתוב משהו על הרוקי מורקמי. את הספר הראשון שקראתי היה קפקא על החוף, שהשאיר אותי מוקסמת ומאוהבת. ספר קסום. לא ניסיתי לחפש תשובות , נהניתי מהדרך. אחרי זה קראתי את 2 הספרים האחרונים שלו 1q84 שעדיין לא תורגמו לעברית , ואהבתי מאוד, אפילו שהרגשתי שיש יותר שאלות מתשובות, אבל גמרתי את הספרים כל-כך מהר ונהניתי. מחכה לספר שלישי שאולי אקבל קצת יותר תשובות. זה כמו בסידרה "האבודים" שפג קיסמה אחרי כמה עונות בגלל שכל הזמן נוספו תעלומות מבלי לתת תשובות לכל השאלות שהתעוררו במשך העונות הקודמות. בנוגע לסיפורים שלו, זה כבר משהו אחר. כמו אחרי משחק מקדים,... המשך לקרוא

orita

סיפור קצר שנלקח מקובץ סיפורים אחר של מורקמי ויצא כספר עצמאי. הייחודי בספר הוא איך מורקמי נכנס לדמותה של אישה בצורה אמינה ומשכנעת ומבין את נבכי נשמתה. ובנוסף לכך הדמיון הפנטסטי של המחבר יוצר ספר נפלא ומעניין. אהבתי.... המשך לקרוא

ליאור

מה עושה אישה שפתאום חדלה לישון? שינה היא הרי צורך ביולוגי בסיסי, יאמרו הרופאים, הביולוגים, החוקרים באשר הם. בלי שינה אדם משתגע ויותר ממחקר אחד מראה זאת. האמנם? מורקמי שב, ולא בפעם הראשונה, לעסוק במצבי תודעה משתנים. הפעם זה תורה של אישה בת שלושים להווכח שהנה פתאום לקתה בשנית באינסומניה. היא אמורה לחוות משבר נפשי, להתמוטט מאפיסת כוחות, אפילו גרוע מזה. אבל שום דבר מזה לא קורה, לפחות לא מיד ולפחות לא בדרך הצפויה. אותה אישה, הנשואה באושר יחסי לרופא שיניים מצליח ואם לילד אהוב, פשוט מפסיק לישון. בעלה הנרדם כל לילה בעשר וישן שמונה שעות רצופות ללא הפרעה וקימה, ... המשך לקרוא

מורי