ביקורות ספרים על הספר גארו - מותחן כבשים ועזים - ספריה לעם #638

9/10/18 גארו הוא ספר ההמשך למותחן הכבשים גלנקיל, שבו גיבוריו הכבשים איבדו את ג'ורג', הרועה האהוב. למזלם הכבשים לא נשארו זמן רב ללא רועה . הם מקבלים במהרה רועה חדשה וצעירה, הלוא היא רבקה, בתו של ג'ורג', הרועה הזקן שמת. רבקה ירשה מאביה לא רק את עדר הכבשים שלו, אלא גם את כישרונו לקרוא סיפורים באוזני הכבשים להנאתם הרבה. גם את כל שאר התפקידים, ובראשם חלוקת המזון, רבקה מבצעת טוב כמעט כמו שנהג לעשות ג'ורג' הזקן, כך שהכבשים מרוצים מאוד מהרועה החדשה שלהם. חלומו הגדול של ג'ורג' היה לנסוע לאירופה, ויום בהיר אחד רבקה מודיעה לכבשים, להתרגשותם הרבה, שבקרוב מאוד היא תגשים ... המשך לקרוא

דוריאן גריי

קראתי את הביקורות הקודמות לי על הספר מסכימה עם רובן. בניגוד לספר הקודם שהוא סיפור מתח מקורי ומצחיק, בספר זה מתמודדות הכבשים ורבקה עם תעלומה מוזרה ואף מפחידה, עם רצח אכזרי בלתי מובן, עם דמויות מוזרות ולא ברורות, ועם עזים!!!(זה לא הכפר האירי הקטן והמוכר) גם פתרון התעלומה אינו פשוט ו"נורמלי", והסיפור בכללותו יותר מפחיד ממצחיק. אני אוהבת את שני הספרים, ורואה התפתחות ונסיון של הסופרת לא להשאר בגבולות הסיפור המוכר והבנלי... המשך לקרוא

טל

ספר המשך מעולה (: כל מי שנהנה בראשון יאהב אותו (:... המשך לקרוא

sarai

אתחיל בסיבה בגינה הורדתי שני כוכבים מהציון שנתתי לספר: הוא מבולבל, העלילה מתפזרת לכל הכיוונים, קשה למצוא את הידיים והרגליים. אני לא תופסת מעצמי גאון גדול, אבל עד היום האמנתי שאני מסוגלת לפחות לעקוב אחרי עלילה, שהבנת הנקרא שלי תקינה לגמרי, ושאני מסגולת לחבר כמה חלקים של פאזל לתמונה שלמה וקוהרנטית. או שנתתי לעצמי יותר מדי קרדיט, או שהבעיה היא דווקא אצל סוואן. עד עכשיו אני לא סגורה לגמרי מי או מה זה ה"גארו". ולמה נתתי לו 3 כוכבים ולא אחד? בגלל שהספר כתוב נפלא, בגלל שהקריאה בו העבירה בי הרגשה חמימה וצמרירית. בגלל שהוא מלא הומור, ונאיביות ילדותית ומתקתק... המשך לקרוא

יעל

נהניתי מאוד מגלנקיל, קשה לי להגיד את זה על גארו - מבולבל מדי, עד הרגע האחרון לא הצלחתי להבין מי הוא הגארו (כנראה שבעייה שלי?) - עצם הרעיון לתאר את העולם מנקודת מבט כבשית ועיזית מקסים -אבל במקרה של גארו זה לא כל כך הצליח והניסיון לשחזר את גלנקיל המקסים,מבחינתי לא צלח וחבל.... המשך לקרוא

רוני

מבולבל. במילה אחת, בשתי מילים ויותר הסופרת לא הצליחה לשחזר את ההרגשה הנהדרת שהתלוותה לספר הראשון. אז הכבש ביטא את עצמו בתמימות וזה השתקף נפלא בטקסט ובהתקדמות העלילה אלא שכאן בספר ההמשך הסופרת מנסה ליצור מתח ומסתורין אך יוצרת בלבול מוחלט. הקורא לגמרי לא מצליח לרדת לסוף דעתה של הסופרת. מלבד זה לכל דמות אנוש או כבש הצמידה שם וגם כינוי, והבלבול חוגג. אין שום מסתורין אלא יש חוסר סדר, לא הבנתי את שרצתה לבטא, לא זיהיתי במי תלתה את החשד, לא הבנתי במי אני אמור לחשוד וכו. בסוף, תוך מספר עמודים קטנטן פתרה את כל העלילה. די בחייך! הבדל תהומי יחסית לספר הראשון שעליו ... המשך לקרוא

יהודה

חסר כל פואנטה ומייגע מאוד.וגם ילדותי משו... המשך לקרוא

מיס פ

נהנתי מהספר הזה, הוא חמוד בדיוק כמו הראשון. מה שכן, הסוף הרגיש לי קצת מנסה להיות דרמטי בכוח עם כל המונולוגים הקצת תלושים מהמציאות. אבל בגדול, הספר חביב ביותר, ואפילו הטוויסט בסוף היה חמוד ולא נדוש.... המשך לקרוא

פולי

על פניו, גארו הוא ספר גימיק. כלומר, קראנו את "מותחן הכבשים"- גלנקיל, נהננו, צחקנו, אהבנו יותר או פחות- והניסיון ליצור "מותחן כבשים ועיזים" נראה מטופש. ובכן לאוני סוואן עשתה זאת היטב, והגימיק הופך פשוט לדרך חדשה לספר סיפור. בגארו עדר הכבשים המוכר נודד, כפי שהובטח לו בסוף הספר הקודם, לאירופה ומשתקע באחו של טירה עתיקה בצרפת. אולם החיים האידאלים, בהם "שדות ירוקים והמוני עצי תפוחים" מופרים בשרשרת של תקריות מוזרות ואף מפחידות למדי. הכבשים שלנו, מנוסות כבר בפתרון תעלומות רצח, יוצאות לפתור את התעלומה בסיוע כמה עיזים מהאחו השכן. הדרך לפתרון מסובכת כמובן, כשהכבש... המשך לקרוא

מירב

לביקורת הזו אפשר לקרוא "ולמרות הכול". לספר שלוש נקודות (שלא קשורות לאיכותו הספרותית), שעומדות לרעתו, סיבות קטנוניות מטופשות שנמצאות בעיקר בראשו של כותב שורות אלו: 1. הספר מגיע אחרי ספר ביקורים חדשני מרענן משעשע שצופן בחובו הבטחה לגבי הסופרת. 2. הספר רוכב על אותו רעיון חדשני של קודמו (הכבשים שמפצחים את תעלומת הרצח), רק שמעצם היותו ספר שני, החשנות איך לומר כבר לא מחדשת. 3. הספר הגיע אלי עם המלצה וצרוף המשפט "צחקתי בקול רם" מה שהביא אותי לקרוא אותו בפה קפוץ ובזהירות רבה שלא לצחוק, היו פעמים שהרגשתי כמו תיכוניסט בטקס יום הזיכרון... ועכשיו ל"ולמרות הכול" ול... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

לפתיחה - פחות טוב מקודמו - גלנקיל, וזאת כי החידוש בסיפור שמסופר מנקודת מבטן של הכבשים כבר לא חדש. נקודת אור- העיזים. למרות שלדעתי הן מפוספסות בתור אתנחתא קומית (אם אי פעם יעשו מהספרים האלה סרט, העיזים יהיו האתנחתא הקומית). הסיפור עצמו פחות מתח אותי, ושוב לא כל כך הבנתי את הפינאלה שלו, אולי כי אני לא כבשה. בכל זאת - מומלץ לקריאה בעיקר למי שאהב את גלנקיל ויכול לא לפתח ציפיות רבות מידי.... המשך לקרוא

אמיר

ספר מעולה.באופן מוזר,במקום הסיפור הרגיל-ככל שעולים במס' בסדרה הרמה יורדת,כאן סוואן נשארה באותה רמה,ואולי אפילו התעלתה על עצמה. אהבתי.... המשך לקרוא

אלאן

ספר משעשע ומלא הומור. הדמויות הראשיות בספר הן כבשים, לא סתם כבשים עדר כבשים ולא סתם עדר, עדר שהוא עדר אירלנדי שנדד למקום חדש באירופה עם הרועה שלהם. במקום מרוחק באירופה מוקף יער וטירה אחת משונה, שם הכל מתרחש. אירועים משונים קורים והכבשים לא יכולים להישאר אדישים ומחליטים לפענח את פשר האירועים המשונים, ביחד עם חברותיהן למשק השכן הרי הן העיזים. יש קסם מסוים בכך שמרבית הדמויות אינן אנושיות, כי אם צמריריות באווירת חורף רווי שלג אירופאי.... המשך לקרוא

scoe