ביקורות ספרים על הספר הבת האפלה - הספריה החדשה #
|
ספר בן 17 בגרסה העברית.
סופרת מאוד מוערכת ופורייה.
אני אוהבת לקרוא סופרים איטלקיים מהקרבה שלי לאיטליה, ומעניין כאן הרצון של הגיבורה להתרחק מנפולי והתרבות שלה לפירנצה והתרבות שלה.
סרטים רבים בעקבות ספרייה.
התחלתי אפילו לצפות בחלק מהסרטים.
חברתי כשנתנה לי את הספר, הוציאה אחד אחד מהמדף, אמרה: נו את יודעת זה טוב כן?
אז כן זה טוב, זה השראה, ההחצנה של האימהות על כול רבדייה, אם זה הגיבורה כבת ורצון שלה להתנתק מהמהות שלה אליה נולדה והאמא שלה והבעיות שהיו לה איתה, ואחר כך היא כאימא והיא כשהבנות שלה גדלו והתרחקו לכיוון האב אז היא מתבוננת וצופה חוקרת מהרהרת בא... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
סיימתי לקרוא ברגשות מעורבים. מי מאיתנו שעבדה וניהלה גם בית וילדים לא חשה רגשות אשם.. מי לא רצתה לברוח כמה ימים ולהשאיר
את הילדי לבעל או לאמא.... הסיפור הזה ממש חזק והחץ מופנה ופוגע בנשמה.
לדה מרצה לספרות אנגלית יוצאת לחופשה אופטימית בעיירת חוף ושם אחרי מספר ימים שקטים נתקלת במשפחה נפוליטנית גדולה ורעשנית שעצם התנהגותה
הגסה מעלים בה זכרונות קשים מתקופת ילדותה בנפולי ממנה נמלטה בעור שיניה.
עם התקדמות העלילה מצבה הנפשי מתערער, הופכת להיות אובססיבית כלפי המשפחה הנפוליטנית והאמא הצעירה שבה היא רואה את עצמה בהיותה אמא צעירה לשתי הבנות שלה..בהמשך היא ע... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פרנטה יודעת לספר סיפור. קודם קראתי את הרומנים הנאפוליטנים, ורק אח"כ התפניתי לקריאת "הבת האפלה". אפשר למצוא בו יסודות ספרותיים אשר יתפתחו בנאפוליטנים, את החומר שממנו טווה פרנטה סיפור קסום. ההתבוננות של לדה הגיבורה המספרת על עצמה, על המשפחה הנאפוליטנית אותה היא פוגשת בחוף הים בזמן החופשה שלה- קסומה ומרתקת ולעיתים טורדת נפש. לדה , המספרת אינה קלה עם עצמה ובחירותיה ואף לא עם בנותיה. במהלך הסיפור נחשף פרט חשוב ומשמעותי התורם להבנת מנעיה והתנהגותה של לדה, אך בה בעת מעורר שאלות רבות נוספות.ספר קצר, אולי אף קצר מידי, מעניין וסוחף מאוד. ממליצה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה להתחמק מתמונתה של אוליביה קולמן, השחקנית המשחקת את תפקידה של לדה בסרט שיצא זה עתה (2021). אז עניין הליהוק נפתר.
הבת האפלה שייך לאחד משתי התקופות בחייה הספרותיים של אלנה פרנטה. שתי תקופות אלה הם אלה של ימי הנטישה ואלה של החברה הגאונה. הבת האפלה, סיפור פטפטני והיסטרי, שייך לימי הנטישה ואינו מוסיף כבוד לפרנטה.
הבת האפלה גודלו כגודל נובלה. לדה בת 48, פרופסורית באוניברסיטת פירנצה, יוצאת לחופשת קיץ. אמר כבר מי שאמר, שחופשות הן בהחלט זמן למתח, לרוגז ולחוסר שביעות רצון. כל אלה מתקיימים כאן בשפע. חייה של לדה נפרשים לפנינו ואנו מגלים דמות לא תמיד נעימה. לדה אמנ... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין.
פרנטה סופרת מעולה, היא כותבת נהדר ומעניין וחושפת את נפש האדם (במקרה זה - האימהות), באופן מצמרר.
גם האווירה האיטלקית/נפוליטאנית מורגשת היטב, ומוסיפה לעלילה רקע הולם.
מומלץ ביותר... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לעניות דעתי,הספר הזה נכתב כטיוטה של גרסת סיפור. כתוב כרומן למשרתות במסווה שפה אינטליגנטית. קריאת הספר נפסקה באמצע מאכזבה.
אחרי קריאת "הרומאנים הנפוליטניים",הגעתי למסקנה שמשהו או מישהו שכותב את הספרים הללו אינו אותו אחד/ת. אני מכירה את כל התאוריות לגבי זהות המחבר/ת ,אבל בעיקרון זה לא מעניין אותי.
ברור לי שיש פה שיתוף כתיבה של יותר מהמחברת עצמה,ב"הרומאנים הנפוליטניים", יכול להיות שזאת שכתבה את שלושת הספרים הקודמים אכן כתבה ב"הרומאנים הנפוליטניים",את השלד" -הסיפורי העלילתי עצמו,אבל !!!כל מה המרכיבים שמסביב :הדמויות. האווירה,המנהגים,השפה,מערכות היח... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתור פריקית של אלנה פרנטה, בלעתי את הספר הזה ממש כשיצא. די מזמן. כל האיכויות שלה נמצאות כאן ובשפע. הדראמות מאחורי מצבים בנאליים כביכול, החדירה אל השכבות הלא-מחמיאות של הנפש הנשית, היחסים המורכבים בתוך המשפחה. קנאות, אלימות כבושה, יחסי אמהות ובנות שרחוקים מהאידיאל, בושה ואשמה. אז באיזו זכות אני נהנית? אולי בגלל החרקים הארסיים, כמו זה שכאן - במשפט שמתאר הריון: "גוף של אשה עושה אלף דברים שונים, מתאמץ, רץ, לומד, מפנטז, ממציא, מתעייף, ובינתיים השדיים גדלים, שפתי הפות תופחות, הבשר פועם בחיים עגולים שהם שלך, הם חייך, ואף-על-פי-כן הם נדחקים למקום אחר, ניתקים ממך אף ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספויילרים למכביר.
לפני שנה בערך, כשמלאו לי עשרים ושש שנים, כיביתי את הטלפון כדי להימנע מברכות ואיחולים ונסעתי לפירנצה בפעם הראשונה בחיי. לא מדובר באירוע ספונטני מדי ומרחיק לכת: פירנצה רחוקה ממני רק שעת נסיעה ברכבת. כל אותו היום שוטטתי מוכה תדהמה באותה עיר רבת יופי וחיכיתי שאיזו תובנה בקשר לחיי תכה בי. חשבתי שאם אקח לעצמי יום חופש, שאם אפרוש מחיי לכמה שעות, מהמחויבויות ומהלימודים ומהאנשים שמילאו את חיי – כמו גם מהיעדרם של אחרים שהיו שם והלכו – שאם אפנה קצת מקום ריק בראש שלי ואלך לאיבוד בעיר רבת יופי , חשבתי שככה אצליח סוף-סוף לעשות סדר לזמזום ש... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
***ספוילרים לפניך***
.
.
.
במספר ביקורות כאן נכתב שהספר מגולל אירועים לא ברורים ושהסיפור לא מתכנס לכדי משהו שלם (או במילים אחרות: שלספר אין פואנטה), אבל אני מאד לא מסכימה עם זה. להלן הפרשנות שלי:
כשהבנות של לדה מתבגרות ועוזבות את הקן היא מוטלת אל תוך מסע רגשי שבו היא נפנית להעריך את הבחירות שעשתה: הבחירה לנטוש את בנותיה לשלוש שנים בהיותן פעוטות, והבחירה לחזור ולהתמסר לתפקיד האם.
המסע הזה מתווך על ידי ההתבוננות שלה בנינה, אם צעירה שהיא רואה יום יום בחוף הים יחד עם ביתה הפעוטה. אבל ההתבוננות הזו לא נשארת פסיבית. מבלי שתבין למה, לדה גונבת את הבובה הא... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחרונה חוויתי משבר קריאה מאוד מתסכל ומרגיז, הגעתי לשני ספרים של אלנה פרנטה- "הבת האפלה" ו "ימי הנטישה", וראו זאת פלא המשבר חלף עבר לו.
אלנה יודעת בהחלט לכתוב ישר לתוך הנשמה, אתה חש על בשרך את יסורי גיבוריה- נשים לפני או אחרי גירושים עם כל החבילה (ילדים וכל הסוגים של תסכול).
למרות זאת אין כאן כתיבה למופת אלא מלל נשי אין סופי (חפירות בסלנג) שבמצב רגיל לא הייתי מתקרב אליהם.
ההוויה האיטלקית מוצאת אותי מסוקרן וזה מוסיף לצד החיובי של המאזניים.
לסיכום: לנשים - מומלץ, גרושות/לפני גירושים - חייבות, גברים - רק אם אתם במצב של תסכול/מזוכיזם. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעניין. המבט של אם על בנותיה ועל מערכת היחסים שלה איתן ובמקביל מערכת היחסים הבלתי ברורה שהיא מקיימת עם משפחה נפוליטנית על החוף בעת חופשתה. אין עלילה סוחפת ומרתקת, יש יותר הרהור, מחשבות, תגובות. ספר מעורר מחשבה, קצת קודר ולפחות לא ארוך מדי. לא מתאים לכל קורא וצורך לא מעט סבלנות ואורך רוח.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים המדכאים ונפלאים שקראתי לאחרונה.
לדה, מרצה לספרות, גרושה ואם לשתי בנות, חווה סוג של תסמונת הקן הריק בעקבות נסיעתן של בנותיה לגור תקופה עם אביהן מעבר לאוקיינוס. היא מחליטה לצאת לחופשת קיץ בעיירת חוף. במהלך השהייה שם היא פוגשת משפחה נפוליטנית גדולה ורועשת שמעוררת בה זכרונות שניסתה להדחיק שנים. היא בולשת אחרי בני המשפחה, הופכת לכמעט אובססיבית לגביהם ולבסוף פולשת לחייהם באופן פעיל.
הספר מכיל לא מעט דילמות שהן מנת חלקן של הנשים. אולי הדילמות הללו הן גם של גברים, אבל לא הרגשתי שהספר הזה מיועד להם. הוא נשי מאוד, אבל לא במובן של צ'יק ליט, אלא במ... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מראה זווית פחות ורודה לחיי נישואים ואמהות, לא אצל כולן התכונה הזאת מגיעה באופן טבעי.
רגשות האשם שרודפות את הדמות הראשית וחוסר המנוח השאירו אצלי מן תחושה של מועקה. להיות אמא זה דבר מורכב וקשה שלא כל אחת יכולה להצליח בו ובמקביל גם להגיע להגשמה עצמית.
אכזב אותי שלא היה פואנטה בסוף וזה הרגיש שזה כמו נקתע באמצע.
לא כל כך ממליצה על הספר למרות שהיה לו המון פטנציאל בעיני.
'אל תשפוט את הספר לפי הכריכה שלו' - השם של הספר והתמונה לגמרי גורמים לך לחשוב על סרט אימה מה שממש לא משקף את הספר (למרות שאפשר להגיד שהחיים של לדה הם די איימתיים ).... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעקבות כתבה קטנה של נטע הלפרין בישראל היום: מי מסתתר מאחורי אלנה פרנטה? סיקרנה אותי השאלה הזו. עשיתי גוגל קצר ולא גיליתי מי עומדת מאחורי השם הזה אלא רק שהיא סופרת איטלקייה די מוערכת, ששומרת בקנאות על אנונימיותה , דבר מאד נדיר בימינו.
החלטתי לקרוא את הספר שיצא ב2006 "הבת האפלה". האמת די נדהמתי מהסיפור , מהגילוי לב שבו היא כותבת על נושא מאד שחוק , האימהות, היא מציפה אותו מכל כיוון אפשרי. אז גם הבנתי מדוע הסופרת שומרת על אלמוניותה, כי רק כך אפשר לספר דברים , כנראה, שיוצאים מהלב ללא התייפייפות וכנראה שלוחצים לה בנשמה .וכמו שהיא כותבת : "הדברים שהכי קשה לספר על... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קצת מוזר. קצת משונה. קצת מדכא.
לפי התקציר חשבתי שמדובר באישה שיוצאת לחופש וחושבת על חייה.
חשבתי שמכאן יהיה עומק, מחשבות, החלטות לעתיד.
אבל לא כך.
האישה עושה מעשה שמשפיעה על חופשתה ועל חופשתם של האחרים. מעשה מוזר ולא מובן. עד סוף הספר.
גמרתי לקרוא ונשארתי עם ....כלום. האמת- שמחתי שגמרתי לקרוא ויצאתי מהדבר הזה.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לדעתי יש איזה שהוא פיספוס בספר הזה. יש תיאורים משכנעים ומרגשים ,כל אחד בנפרד,של מערכות היחסים האנושיות השונות של המספרת ושל הסובבים אותה,אבל נוצרה אצלי הרגשה של חוסר מיקוד ונסיון להכיל יותר מידי דברים בספר אחד. לא שאין ספרים רחבי יריעה שמתנהלים על פני שנים רבות ומכילים חיים שלמים של אנשים שונים,אבל זה לא המקרה. יותר מידי ארועים מסתימים בצורה שמותירה את הקורא מבולבל ולא משוכנע.הרבה מודעות עצמית של המספרת,שלא עובדת לטובת הספר,במקרה זה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי עד הסוף את הסיפור המוזר הזה על אשה, שתי בנותיה ותחליפיהן שמתגלות לה תוך כדי חופשה על החוף הים. היה קריא אבל לא ממש הבנתי את האנלוגיות וגם לא היה לי ממש חשק להתעמק. איכשהו הספר הזה נראה לי שולי ולא מספיק חשוב. אולי התרגום לוקה אבל התחושה היתה של "מהומה רבה על לא מאומה".... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין הספר מתיימר לומר לקוראות כי להיות אמא זה דבר נורא אלא מראה להן כי הדבר כרוך בהרבה ויתורים על העצמי ומציע לשקול אם הוויתורים הללו משתלמים, ובחברה כמו החברה הישראלית בה נושא הילודה מקודש ודיונים על דמוגרפיה עולים על סדר היום החברתי ללא סוף, חשוב לקרוא את הספר ולהבין שלא פעם האישי מוקרב על המזבח של הפוליטי.
http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaapwp... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אינני יודעת לומר מי המליץ לי על הספר...
האם חברה טובה (שהמליצה בוודאות על ספר אחר של
המחברת "ימי נטישה") או שפשוט הגעתי אל הספר על-פי
ההמלצות באתר.
אוכל לומר ששנאתי את הספר.
שנאתי את העטיפה המזעזעת בעיני.
ולא הצלחתי להתחבר אל דמות הגבורה.
הדפים הראשונים של הספר דווקא נראו לי מבטיחים למדי.
חשבתי הנה סוף סוף מישהי באומץ לא רגיל מספרת על הקושי
בלהיות אמא. ומה שבא בהמשך זו תחושה שמדובר באשה המסוכסכת בצורה קשה עם עצמה.
היא ברחה ממשפחתה, ברחה מבעלה ונטשה את בנותיה,
ועכשיו כשהיא לבד נוסעת לחופשה היא הופכת למציצנית
אובססיבית לחיי אחרים.
הכרחתי את עצמי לס... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר בינוני למדי.
הספר אמור להיות "הבשל והמושלם ביותר של פרנטה עד כה. רומאן אמיץ בעמידתו מול המוסכמות של האמהות הטובה..." וכו'
לדה גיבורת הספר גדלה בנפולי ומרגישה את העול של משפחתה (ובעיקר היחסים הטעונים מול אמה) עד היום וכמו רוב הילדים פועלת ע"פ ההחלטה שלא להיות כמו הוריה.
עובר זמן, והיא מתחתנת, יולדת שתי בנות ובמקביל מנסה לפתח קריירה אקדמית, ואז הספר חושף שלהיות אמא זה נורא קשה ומטיש, אין מה להגיד הגילוי כמעט הפיל אותי מהכסא.
הספר כתוב בצורה קולחת, מה גם שהספר קצר (164 עמודים) לכן כל מי שיחסי אמא-בת קרובים אליה אין ספק שתמצא בספר עניין.
קשה לומר שלמדתי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי מאיתנו בתור אימא הרגישה כשילדה את תינוקה הבכור שהיא אימא בשלה ומושלמת?
אני בטוחה שרוב האמהות ,אם יחשבו לעומק ובכנות יגידו כן זה קרה גם לי.
הספר הנ"ל נוגע בדיוק בנקודה של אימהות ובשלות ובריחה מהמציאות שרובינו עברנו כאמהות .
ספר כתוב בצורה מאוד חכמה ,וכל אימא תמצה את עמצה עם המון סימני שאלה.
קראתי אותו בלגימה אחת ,הנושא דיבר אליי .
מומלץ גם לכן אימהות.... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מעלה מחשבות שכל האמהות באשר הן , הרגישו/חשבו ואולי יישמו...
להיות אמא זו עבודה קשה, הדיאלוג בין מימוש הא"ני" ובין מימוש האימהות חזק בספר מאוד ומראה לנו את הצדדים האפלים שלנו שמתגלים בכולנו , מי יותר ומי פחות..
מה זה אומר עלינו האמהות ? האם אנחנו טובות / לא טובות ?
מי שופט אותנו ? למי יש את הזכות לשפוט ?
כל אחת מוזמנת לענות לאחר הקריאה ... תהנו !... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לקריאה.
זהו ספר על ניכור, חוסר יכולת לאהוב וקנאה באהבה וגילויי אהבה על ידי אחרים.
הספר מתרכז בגיבורה אם שנטשה את שתי בנותיה, בתקווה להמצא בשיווי משקל נפשי.
אבל, כל גילוי אהבה אם כלפיה ואם בין שני אנשים(אם ובת, נאהבים וכו) מוציא את היצר הרע והקנאה מתוכה.
צריך כוחות לקרוא את הספר.
היות והכותבת מוכשרת מאוד , הוא מרתק, קריא וסוחף.
ספר מעורר מחשבות.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שוב ספר נהדר המאפין את כתיבתה של פרנטה.כתיבה של הפתעות אינטנסיביות רגשית חרדות וקונפליקטים. אהבה-שנאב התמזגות והפרדות חרדת נטישה והסתגלות ועוד. גם בספר זה קים שמוש באביזרים ובדוממים חפצים שמסמלים מיניות ורגשות סוערים. בספר זה הבובה היא הציר המרכזי סביבו נעה העלילה. תאורי הקונפליקט סביב האמהות מעוררים השתאות בעוצמתם ובכנותם.
הכתיבה צפופה וברורה מאוד בפשטותה יחד עם זאת צופנת בחובה עומק רב ומסרים סמויים רבים. ספר נהדר מומלץ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|