ביקורות ספרים על הספר ג'ירפה לא עפה
|
למרות שהספק נקרא בנשימה אחת, כבר בעמודים הראשונים הבנתי שהוא סתמי ולא מוביל לשום מקום.
אם לא ימי הקורונה לא היתי מסיימת אותו...
מיותר מבחינתי.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
|
|
|
ספר נחמד להעביר איתו את החג, זה לא ספר עמוק שיוצאים ממנו עם תובנות לחיים אבל הוא הצחיק והוא היה מדהים וסיפר את הסיפור של שלוש דמויות בצורה טובה ואני יודעת שהן ישארו איתי לאורך תקופה ארוכה.
הדמויות ממש טובות לדעתי, הרקע של הסטודיו לעיצוב היה מקורי, אני בכול אופן עוד לא קראתי ספר מסוג זה ובאמת אהבתי אותו כי הוא היה מיוחד ושונה ממה שציפיתי. חשבתי שזה יהיה סתם ספר ציני שלא יתן לי כלום אבל הוא היה ממש הרבה מעבר לסתם ציני. לאורך הספר רואים את התפתחות הדמויות והסיטואציות המורכבות שכול אחך מהן נכנסה אליה והתגברה עליה היו מדהימות.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קבלו סוד: אני אוהב במבה אדומה. זה ישראלי, זה מתוק וזה הטעם שלי. אמממה, יש בעיה. הגיל, המעמד, המקטורן לא תואמים את הצבע ואת הטעם. בגיל שלנו אוכלים סושי, לקרדות וקוויאר. בכמה שנים לפני שנולדו הילדים, הייתה ממש צרה. איך נכנסים למכולת השכונתית ומבקשים במבה אדומה בכמויות. קשה לקחת סיכון בשכונה שכולם מכירים את כולם והחנווני הוא מלך הרכילות. התנזרות.
ואז באו הילדים. עוד לפני שהם היו חצי שנה, הבית החל להתמלא במבה אדומה. ושוב בעיה. אמא של הילדה, לא ממש מבינה את האובססיה הזאת לבמבה. "מה אתה תינוק?" היא שואלת. "אפשר לחשוב. בסך הכל במבה". לכבודה, אני עדיין בתוך הארון. או... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהחיים מזמנים קלישאות בגרוש אפשר רק לצחוק ולזרום אתם.
"גברים הם גזע שונה מנשים, הם לא מקולקלים ולא צריך לתקן או לשפץ אותם. גבר זה גבר ואישה היא אישה, וזה לא טוב או רע – ככה זה ואם היא יוצאת עם ג'ירפה, היא לא יכולה לצפות שהג'ירפה תעוף. אם היא רוצה לצאת עם משהו שעף – שתצא עם שלדג."
כשגאיה שאלה את אמא שלה במי מהחתיכים התורנים לבחור היא ענתה לה , "למה לבחור"? לאישה יש רק שימלה אחת בארון?"
התשובה שעשעה אותי לגמרי כי כולנו יודעים שזוגיות היא עבודה לכל דבר, ואם לא משקיעים ומתחזקים את הזוגיות אי אפשר לצפות שהיא תפרח.
גאיה רצתה להבין מדוע היא נכשלת במערכות יח... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פתגם עתיק קובע:"אשה בונה אשה הורסת". לאחר קריאת ספרה הנפלא של רינה פרנק מיטרני "ג'ירפה לא עפה" אני רוצה להציע פתגם אחר חדש ועדכני. אשה כותבת אשה קוראת=שתי נשים (לפחות) מאושרות. הספר זורם,קריא,מעניין. קחו לכם שישי אחד או שבת אחת או סתם יום של חול ו ת ה נ ו. מומלץ לקרוא גם את "כל בית צריך מרפסת" של אותה הסופרת.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אתחיל בכך ,שאין לפסול ספר על סמך שפה מעט בוטה... המחבר/ת,,, השקיעו זמן ומחשבה בכתיבתו של הספר... ואל לנו לזלזל בכך....למעט השפה הבוטה של המחברת, אהבתי את הסיפור , זה ספר קריא מאד קל.. סיפור נחמד על 3 גיבוריו גאיה מיקה ונועם כאשר על כל אחד מהם תפורה היסטוריה רבת ענין...ספר מענין.... ולכן אדרג אותו ב-4 נקודות...... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מיוחד מאוד. בהתחלה רציתי להפסיק לקרוא אך, משום מה נמשכתי ואכן , כאשר ספור החיים והתובנות הנוצרות בעקבות כל דמות ניתן ללמוד ולהפיק לקחים ואך ישומיים לחיי כל אחד ואחד.
ספר מיוחד . צריך להתרגל לסגנון וגם לתוכן ולתאורים שאיני מכירה וכאן נחשפתי לראשונה. ביתי שקראה אותו (בת 22) אהבה אותו מאוד... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מזעזע בס לספרים המעולים של סופרת זו שקראתי בעבר. סגנון רדוד, נטול אמינות (איך המספר יודע את הפרטים האינטימיים שהוא פורס על הגיבורות?) פשוט ספר מיותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
העלילה היתה יכולה להיות מענינת לולא השפה הגסה והבוטה שהסופרת בחרה בה,והכל רדוד ואפור
שפה שלא מוסיפה לה כבוד ולא נותנת לקורא כבוד,
בושה שספר כזה הוצא לאור ולא נפסל בגלל השפה.
אי אפשר להמליץ עליו בגלל השפה
הסופרת הולכת ומתדרדרת לזנות במקום להשתבח ,
כך היא לא כתבה בספרה הראשון, אז למה לקלקל?
כמה פעמים אפשר לתאר סקס ולקרוא לאיברים בשמם, מה זה פורנו?נראה שזו בבואה של הסופרת ,כל הגיבורים שלה מיוחמים אולי זו הפנטזיה שלה ,סקס, והיא משליכה אותה עליהם.הגיבורה ,המורה,מדברת כמו ברחוב,במקום בשפה אקדמית נקיה ,זו הדוגמה למורה?
תתבישיי גברת מיטרני לא אקרא את ספרי... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מה זה היה השטויות האלה?
אני כועסת על עצמי שבזבזתי יותר מיממה אחת על אוסף השטויות וקלישאות המתמשך הזה.
היו פרקים שחשבתי לעצמי , טוב מה עכשיו קטעים נבחרים ממאמרים של בנין ודיור? טיפים למעצבת פנים מתחילה?
אבל אז פתאום זה הפך ליומן ווידוים של הומוסקסואל מתחיל..
הדמויות הן קלישאה מהלכת אחת , ההומו חייב להיות גם חתיך , גם קצין צהל קרבי וגם להדרדר לזנות?מה אין הנחה?
ואז מה צריך לאייש בתפקיד האישה המצליחה מישהי שעונה על כל הקלישאות של מתחתנת סידרתית, מאהבת אגדתית ואמא מחורבנת? לא מיצינו??
השלישית סתם שיעממה טיכו כי היא בארכיטיפ היחיד שהיו פנוי אשה מסור... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ג'ירפה לא עפה עוסק בשלושה אנשים- גאיה, מיקה ונועם. שלושתם נפגעו במהלך החיים מאהבה ושלושתם מצאו נחמה ומזור בעיצוב פנים ואדריכלות. אך כאן הדימיון מסתיים. כל אחת מן הדמויות מתמודדת בדרכה שלה עם השריטות שצברה במהלך החיים והקורא נפגש איתם בבית הספר לעיצוב שהקימו מיקה וגאיה אשר מתנהל כמו בימי הביניים- המתמחים עובדים על פרויקטים של המנהלות וכך לומדים. נועם הוא מתמחה צעיר.
רינה פרנק מיטרני משלבת בספר הרבה היבטים שקשורים לעיצוב ואדריכלות כך שיש ערך מוסף לקריאת הרומן הזה בדמות טיפים לעיצוב.
אהבתי מאוד את העלילה ואת הדמויות, אשר לכל אחת היו מאפיינים שונים ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בחיי, אני לא מבינה איך הוצאת ספרים מרשה לעצמה להוציא כזה ספר..
מזמן לא קראתי ספר כ"כ שטחי ורדוד, הסופרת לא מצליחה לעורר עניין, ונראה כאילו גם היא לא הבינה מה היא רוצה מעצמה.
השפה בספר לא מכבדת את הסופרת, וגם יש את העניין המוזר עם המספר - מצד אחד המספר הוא סטודנט שמספר בגוף ראשון על חייו, ופתאום יש קפיצות לסיפורים על 2 "הגיבורות", שגם מספר יודע כל מספר על חייהן.. לא מובן.
בסוף הספר יש קצת רוחניות בגרוש, ובזה מסתיים הספר המביך.
הסופרת רשמה על כריכת הספר שהיא מכירה את 2 הגיבורות מקרוב, ולמדה עיצוב בבית ספרן. נראה לי שכל הספר הוא התחנפות אחת גדולה אליהן.
בקיצור... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מפאת הכבוד לסופרת ולמחברת הספר "לכל בית ...." אסכם את הביקורת שלי במספר מילים בודדות. אם כבר קנית את הספר אז פשוט תסיים לקרוא אותו ותעביר אותו לאחיין או אחיינית מתבגרים (למרות שהשפה בספר לא מכבדת את הסופרת....ולכן לא מכבדת אתכם בתור דוד/דודה.) ולסיפור עצמו - חלש, פרווה ולא שווה את זמן הקריאה, אלא אם יש לכם שעתיים ל"שרוף" בעודכם ממתינים ל..... כי אז ההמתנה תעבור עליכם בנעימים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת שלא נעים לי להגיד אבל לא התאהבתי כמו כולם בספרה של מיטרני "כל בית צריך מרפסת" אבל אחרי שהמליצו לי בחום על ספרה הנוכחי שינסתי מותניים והתחלתי לקרוא
האמת שהיה לספר פוטנציאל כביר מבחינתי, סיפור על מתמחה בסטודיו לעיצוב פנים בהחלט נתן 10 נקודות בונוס מבחינתי כסטודנטית לאדריכלות אבל שם לצערי זה גם נגמר
התחושה שלי הייתה בעיקר שהדמויות הן איכשהו לא מצליחות להתרומם לדמויות מורכבות גם אחרי השקעה לא מבוטלת בסיפורים קורעי לב
מאכזב... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סליחה על הביקורת הקשה פשוט ביזבוז זמן, רציתי ספר קליל אחרי שקראתי לבד בברלין, ובהחלט אהבתי את סיפרה המצחיק שנון כל בית צריך מרפסת מהרתי לקנות את גירפה לא עפה קראתי את כל הספר והתבעסתי קשות ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופרת רינה פרנק שיחקה אותה בגדול בספרה כל בית צריך מרפסת.
לכן כשיצא ספרה החדש ג'רפה לא עפה,אנשים חיפשו אותו בצורה מפתיעה.
טוב כמובן שגם אותי ממש סיקרן,אחרי סיפרה כל בית צריך מרפסת,שאני ממש ממש אהבתי אותו.
הספר מסופר מפי בחור בן 24 שלומד אדרכלות אצל שתי נשים מאוד חריפות,ומנוגדות באופיין.
ספר נחמד לא יותר,נקודת זכות גדולה לרינה פרנק ,היא כותבת בסגנון יוצא מהכלל.
ספר חמוד סיימתי אותו ביומיים.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשאני קוראת בספרה של רינה פראנק מטרני, אני מרגישה כאילו הייתי מתבוננת בבואתי העירומה במראה. תחילה התמלאתי כלימה כשהבנתי שכמותה אף אני ממהרת לחלץ את גיבורי מפגעי המציאות, ולהתיר עבורם את הסבך בקלות יתרה מידי. בדיוק כמוה גם אני חוטאת בפרשנות יתר. אולם במחשבה שנייה מי אמר שהחיים חייבים להיות סבוכים, כואבים ומדכאים? אני אינני חיה כך את חיי, ואם כך מדוע שאתעלל בגיבוריי לשווא. המסר שמעבירה מטרני בספרה תואם את החזון שלי, האומר שלכול בעיה או קונפליקט קיים פתרון, ובאמצעות חשיבה יצירתית ניתן למצוא אותו במהירות. כל רגע בחיים הוא חשוב ובעל משמעות, ולא כדאי לבז... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה מסוג הספרים שאני קוראת להם "פיצוחים" ובד"כ אני קוראת אותם בין רומן רוסי כבד לספר שואתי כזה או אחר , אז זו בהחלט הפוגה קומית , לא ברמה גבוה במיוחד , ואף בוטה מעט בשפתו הספר הזה , אבל בהחלט התאהבתי בדמותה של גאיה...אכזבה קלה אחרי "כול בית צריך מרפסת" ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהמוכרת הציעה לי את הספר, מודה ששמה של מיטרני, הוא ששכנע אותי לקחת איתי את הספר הביתה.
נכון שמ'כל בית צריך מרפסת' לא התעלפתי כמו כולם, אבל 'בעיניים עצומות' זכור לי כחווייה חיובית.
צר לי שאין לי כמעט שומדבר טוב להגיד על הספר הזה, קראתי בבחינת 'התחלתי ולכן אסיים'...
אמנם מבליחים בו מדי פעם כמה רעיונות חביבים אבל זהו.
למרות נסיונות ההתחכמות - הכתיבה רדודה, העלילה פשוטה ביותר, הדמויות מתוכננות מדי, והג'ירפה? לא, הג'ירפה ממש לא עפה.
כשיש מסביב כזה היצע איכותי, קשה להתפשר.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי את הספר בכמה שעות, שאני לא בטוחה שזו מחמאה.
לא קראתי לפני כן ספר של רינה פרנק מיטרני או בחרתי ספר לפי פרסומות ברדיו. אני אוהבת להרגיש שבכך שאני "מוצאת" את הספרים אני מגלה אותם, שותפה ליצירה שלהם.
כשראיתי בספרייה את הספר הוא נראה לי קליל, אז יאללה.
העלילה נחמדה והכל מאוד נחמד-
אם אשתמש בשורה שהייתה בסדרה "הפוך" קצת מרגיש כמו לאכול אבטיח, מתוק אבל בעצם הרבה מים ואז אתה שוב רעב לארוחה אמיתית שעתיים אחרי.
אז רק תוודאו שיש לכם עוד ספר אחרי שמחכה להשתיק את הרעב.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
