ביקורות ספרים על הספר והוא האור

"למחרת לא הלכנו ליער": המשפט הזה, העצוב עד מוות, מייצג היטב את הספר המשובח הזה, ספר שלבו לא בהתרחשויות שבסיפור אלא במה שלא מתרחש בסיפור. נדמה שיש שתי עלילות: העלילה האחת היא סיפור ביקורה של נורה בקובנה בקיץ של שנת 1931. נורה בתחילת שנות העשרים שלה, סטודנטית יהודייה, ציונית, שלומדת ארכיאולוגיה בברלין. בקובנה היא פוגשת את ארין, ידיד המשפחה שעקר לאמריקה ובאותו קיץ מגיע גם הוא לביקור במולדת. נורה, שבאותו ביקור גם מתמודדת עם סלידתה מאביה חולה הרוח, מתאהבת בארין כמעט מיד. אל העלילה השנייה אנו זוכים להציץ רק מעט והיא כל הסיפור שלא קרה. כל הדברים שהיו אמורים לקר... המשך לקרוא

zooey glass

נדמה לי שהספרים שאני הכי נהנה מהם הם אלה שלא תיכננתי לקרוא מלכתחילה. אולי זה מפני שכשאני להוט לקרוא ספר כלשהו, אני מפתח עבורו תדמית מסוימת וציפיות גבוהות, וכשאני סוף-סוף מגיע לקרוא אותו, הוא שונה מאיך שדמיינתי אותו ואני מתאכזב. "והוא האור" הוא אחד הספרים שהחלטתי לקרוא אותם התקבלה בספונטניות, ואכן הרבה זמן לא נהניתי מספר כמו שנהניתי הפעם - וזו גם הסיבה החלטתי שהוא ראוי לביקורת בסימניה. הקסם של הרומן הזה הוא שאתה מרגיש שאתה עצמך נוכח באירועים המתוארים בו. אתה מרגיש אותם בכל חושיך. בפרק השני, לדוגמא, הדמויות שטות במעבורת אל בית-קיט באי מיוער, ויכולתי מ... המשך לקרוא

ילד זיגזג

נורה קריגר, סטודנטית צעירה לארכיאולוגיה, חוזרת לחופשת סימסטר מלימודיה בברלין לביתה בליטא. השנה היא 1931. אמה ודודתה מחכות לה, ועוד שלל דמויות. אביה, פגוע נפש מזה מספר שנים, מורחק מהבית, והזכרונות והמחשבות אודותיו אינם מרפים. ואז מגיע לביקור קצר, אחרי שהות ארוכה באמריקה, ידידו של האב שמקיים מזה שנים קשר מרחוק עם בני הבית, כולל נורה, ונורה נכנסת לסחרור שכולל אהבה חד־צדדית לאיש זה, בן גילו של אביה. מטרת ביקורו של האיש, שמו אלברט ארין, לא מפוענחת היטב ע"י בנות המשפחה, הן מפתחות ציפיות כאלה ואחרות לגביו, ולכל הפחות שמחות בנוכחותו. לאה גולדברג כתבה את הרומן ב... המשך לקרוא

אלעד

כבר אחרי שני עמודים הבנתי מדוע התפרסמה לאה גולדברג כמשוררת ולא כסופרת. בכל זאת קראתי בכוח עד סוף הפרק הראשון - וזנחתי..... המשך לקרוא

אחד

יש שני סוגי נשים בעולם . הסוג הראשון הוא אלו שראויות שישפטו אותן לפי גודל הטוסיק ומרפסת הציצים והסוג השני הוא סוגה של לאה גולדברג והוא רוחב השנינות ועומק הנפש . הרגישות המופלאה שלה מתבטאת בספר הזה במלוא הדרה . למעשה הספר הוא ספר ישראלי , הוא נכתב בארץ אבל כל כולו הוא אירופה . חוקרים עושים הקבלה בין הספר לבין סיפור חייה , הדמות הראשית נורה היא המקבילה ללאה , היא נעה בין קסם פנימי להתחבטות , אני כאן אבל אני לא כאן . שייכת אך לא שייכת , רוצה אך לא רוצה . זה בא לידי ביטוי בייסורי אהבה וזה נפרם גם בייסורי המשפחה . אלמלא הספר היה ספר "לאה גולדברג" , הייתי רוא... המשך לקרוא

לא מניה ולא מקצתיה

לא רציתי לכתוב ביקורת על הספר הזה. אני עדיין לא רוצה. מדוע? יש ספרים שמזהים את הלב שלך ואתה את שלהם. לקרוא אותם מרגיש כמו שיחה בין אדם לבין עצמו, כמו שתי מראות המשתקפות זו לזו בתדהמה ובאהבה. אתם חולקים איזה פצע, כישלון ייחודי, איזו היסטוריה בראשיתית. אתה מכיר אותו, מזהה את הDNA שלו הוא-הוא הספר הסודי שלך. כששמו יעלה בשיחה תתרגש מעט, וכשאחר יקרא בו- תחייך אל כריכתו כממתיק סוד. לעולם לא תוכל לנקד, לציין או להעריך את משקלו הפרוזאי, איכותו הכתבנית ולטמא את החוטים העדינים שנקשרו ביניכם. ולכן, אסיים פה. ורק אבקש, שבקריאתכם בין דף לדף- מיסרו את אהבתי. 3... המשך לקרוא

לוּשוּ

מדוע? כי חשה אני שייסורים נוראים עוברים עלייך, ויש לי יראת כבוד לבעלי הייסורים; כי חשה אני ששרויה את בבדידות איומה, ויש לי אהבה לבעלי הבדידות. נורה קריגר בת עשרים. היא בת יחידה, היא לומדת בברלין, אבא שלה מאושפז בבית מחסה לחולי נפש. בתוך תוכה היא חוששת תמיד שגם היא משוגעת, שמחלתו של אביה חבויה בה אי שם וביום מן הימים תתפרץ. בחופשת הקיץ נורה חוזרת אל עיר הולדתה; אל היהודים הקרתנים, שהיא מרגישה כלפיהם תיעוב אבל גם שייכות; אל הדודה טובת הלב, הקרבן הנצחי (אצלנו קוראים לזה צו"לניק, צדיק ורע לו, אבל זה כינוי בן ארבעים שנה בלבד); אל האם העייפה; ... המשך לקרוא

פֶּפֶּר

נהניתי (שושנה ק.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

זהו ספר מאד מאד אינטימי, לא פעם עד-כדי תחושת מחנק מאד חזקה. מחנק אמיתי, כזה שמרגישים בעקבות מוות של אדם אהוב, או באהבה גדולה, כשאינה ניתנת למימוש. הייתי רוצה לקרוא את הספר הזה בכתב ידה של לאה גולדברג, את המקור, ללא עריכה. אני תוהה אם בכלל אפשרי למצוא אותו איפשהוא.... המשך לקרוא

חַתְּשֶׁפְּסוּת

איך הגעתי אליו אלי הספר התוודעתי כשסיימתי לקרוא את "אבדות" של לאה גולדברג. באחרית הדבר של הספר הוזכר הרומן "והוא האור" וזה הספיק. מיד קניתי את הספר, והוא חיכה בסבלנות על המדף של "עוד לא קראתי", חיכה עד שיגיע הרגע המתאים. והרגע הגיע. לפני שאני מתחיל בביקורת (יותר מדויק לכתוב:דדיברי הלל), גילוי נאות : ללאה גולדברג שמור מקום חם בליבי, היא המשוררת שהכי מרגשת אותי, ואת שיריה אני מאוד אוהב. על הזמנת החתונה שלנו הופיע ציטוט מאחד משיריה. ועכשיו ל"והוא האור" הספר כתוב בצורה מצוינת, ושזורים בו הקשרים חבויים,וכאלה שלא חבויים שמקשרים בין כל הדמויות אפילו השוליות ב... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

ספר מאד מעניין, בעיקר התרשמתי מהשפה והכתיבה.תענוג לקרוא עברית כזו ותיאורי תחושות כ"כ מדוייקים,בתקופה די מוקדמת של העברית המודרנית.... המשך לקרוא

רחל

אוטוביוגרפיה מוסווית[משלבת פרטים אמיתיים ובדויים ] של לאה גולדברג שחושפת בשפה ציורית ומרגשת פכים נסתרים מחייה שעד כה רק נרמזו. אהבתה החד צדדית לגיבור המהווה תחליף לאביה נוגעת בנימים הדקים של נפש וממלאת את הקורא בהבנה עמוקה לדמות הגבורה. מנגד, חשיפת הפן הפחות סימפטי באופייה מעוררת הערכה רבה והבנה. מאוד אהבתי וממליצה בכל לב!!!... המשך לקרוא

מלי