ביקורות ספרים על הספר מחבואים עם אלוהים

האחיין שלי האשים אותי על לא עוול בכפי בהעדר חוש הומור. אז הוא נתן לי לקרוא את הספר הזה, שהוא הגדיר אותו "מצחיק ושנון במיוחד", וביקש שאחווה דעה. קודם כל, זה לא רומן רגיל. זה יותר אוטוביוגרפיה שמתארת את היחסים המאוד מורכבים (שלא לומר מתוסבכים) שבין הסופר לאלוהים. האם הספר כל כך שנון כמו שהאחיין שלי הבטיח? בהתחלה זה קצת משעשע, אבל אחר כך זה מתחיל לחזור על עצמו. והפריע לי גם העדר העלילה. זה כמו לקרוא מאמר בעיתון, אך המאמר הזה משתרע על פני למעלה מ- 200 עמודים... ואולי בכלל האחיין שלי רצה להעמיד אותי במבוכה בגלל שאני אישה דתייה? טוב, אז הוא הצליח. הספר הזה כולל קט... המשך לקרוא

גבריאלה

**** ויאמר אלוהים למשה, "זוהי הארץ אשר הבטחתי לך, אך לא תבוא בה. זימברתי אותך." וימת משה. לשלום אוסלנדר, פליט של קהילה חרדית במונסי, ניו יורק, יש יחסים מורכבים עם אלוהים. הוא כבר לא מחכה שש שעות בין בשר לחלב ולא שלוש שעות בין חלב לבשר. הוא לא שומר שבת ולא מתפלל, ושיטת השכר-ועונש המקובלת בכל העולם היהודי-האורתודוכסי פשוט לא מקובלת עליו. למה שלאלוהים יהיה איכפת אם בן לעם היהודי אוכל לא כשר, מפנטז על שכנתו או קורע נייר טואלט בשבת? "האדם מתכנן ואלוהים צוחק"? איזה מין פתגם מטומטם זה? זאת אומרת שאלוהים שמוק. מה קרה ל"האדם מתכנן ואלוהים עושה כמיטב יכולתו להב... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

כ"כ נהניתי שבתחילת הספר מצאתי את עצמי ב2 בלילה יושבת בחדר לבד וצוחקת. הכתיבה נהדרת הספר עוסק בהתחבטות הגיבור עם העולם החרדי שממנו הוא מגיע ומגולל את סיפורו.ספר שנון מצחיק ובעיקר אומר את כל מה שאנשים בד"כ שומרים בפנים ולא מעיזים לחשוף!... המשך לקרוא

skylark

אני מוצא את עצמי נמשך כמו עש לאור לנושא האלוהים. לא יודע למה. אני אגנוסטי עם נטייה חזקה לאתיאיזם (האגנוסטי זה בשביל ההימור של פסקל...) אבל הדמות הזאת, ההמצאה האנושית הזאת שנקראת "אלוהים\god\אללה" ממש מרגיזה אותי. אולי בגלל שבשמה נעשות עוולות כל כך רבות. או שסתם בגלל שאם הוא היה בן אדם אף אחד לא היה רוצה לשחק איתו (טיפוס די עצבני ונקמן האלוהים הזה). בכל אופן זאת הסיבה שלקחתי ליד את הספר הזה – "מחבואים עם אלוהים". אני חייב לומר שזאת לא הייתה סיבה מספיק טובה. הסיפור הוא סיפורו של דתל"ש. אבל לא סתם דתי לשעבר – אחד שהתחנך כחרדי בניו-יורק. ממש hard core. הסיפור הוא סיפו... המשך לקרוא

Bookworm

ספר חביב, שעוסק בילדותו והתבגרותו של הסופר בארה"ב במשפחה של יהודים דתיים. יש כמה קטעים מצחיקים אבל בעיקר הרגשתי שהוא לא כתוב בצורה בוגרת או מעמיקה אוקיי הבנו הבחור לא שומר כשרות ויש לו עניין בריא במין בעיקר בגיל ההתבגרות אבל לקרוא כמעט כל דף שני שהוא אונן אוקיי הבנו אתה חוטא גדול בקיצור במילה אחת: גוועלד ... המשך לקרוא

לינה

קיבלתי פרק לאימייל ואני לא זוכרת ממי... הדפסתי אותו וקראתי אותו בתור לרופא...צחקתי עם עצמי וקיבלתי מבטים מאנשים ובקשות חוזרות מהמזכירה להיות בשקט. אני רוצה לקרוא את כולו. אבל אני לא מוצאת את הספר.... המשך לקרוא

נטשה

לצערי,סיימתי אותו כבר באותו יום שקניתי אותו.פשוט לא יכלתי להניח אותו.הרבה זמן לא צחקתי מקריאת ספר כמו כאן. אלה שבקיאים בניואנסים של העולם החרדי,יפיקו הנאה כפולה מהספר.בהצלחה :)... המשך לקרוא

yosifun

מצחיק ושנון, לא מומלץ למי שלא אוהב ביקורת על אלוהים. כתיבה עדינה ויפיפיה.... המשך לקרוא

שוט של אספרסו קצר

הספר הוא טוב, ומאוד מצחיק, אבל הבעיה הגדולה שלו היא שאוסלנדר (המחבר, שהספר הוא האוטוביוגרפיה שלו) מאוד כואס על היהדות על שמשפחתו, על אביו ועל החברה היהודית, ועם זאת ממשיך להאמין באלוהים בדכרו שלו - אחרת הוא לא היה בא איתו חשבון. והכאס הזה כל הזמן מורגש, גם כאשר הספר מצחיק מאוד, והוא מאוד מצחיק, הכאס כל הזמן קיים ומוחשי מאוד. למרות הכל אני ממליץ... המשך לקרוא

DoDo

אם אני אלוהים,לא הייתי מחפש אותו בכלל...... המשך לקרוא

אורח

ספרי דת לא ממש מעניינים אותי, אבל לעומת זאת ספרים כאלה של סופרים שחצו את הקו שבין החיים שניהלו באורח דתי לחיים החילונים מצליחים לעניין אותי. הספר הזה הזכיר לי במידת מה את ספרו של חנוך דאום, "אלוהים לא מרשה". רק ששלום אוסלנדר להבדיל ממנו ממש חוצה קווים אדומים, שנדמה שיכולים להיחשב אפילו לחציית קווים גם לחילונים. הספר דיי משעשע, ויכול להתאים, במיוחד בקטעים הציניים שבו לאלו מאיתנו שנהנים מקריאה בספריו של יהונתן גפן. ... המשך לקרוא

אהוד בן פורת

ספר מעולה ציני, מצחיק לקראת האמצע שלו מתחיל להיות כבד ומעיק ובכל זאת, נוגע ללב ואמיתי... המשך לקרוא

חני לא חשוב