ביקורות ספרים על הספר הדרך לעין חרוד

גבר מתעורר למציאות של מהפכה צבאית עם משטר רודני אימתני, נמלט מתל אביב אל היעד עין חרוד. כתוב קצר ולעניין, שפה מחוספסת, נהנתי מכל עמוד קולח,לא שיגרתי, מעורר את הדמיון, נהדר, מעולה ישראלי ביותר יצירת מופת!!! כפיים לעמוס. ... המשך לקרוא

מעגל קרבז

אין לנו הרבה דיסטופיות מקומיות, אולי בגלל שהמציאות כאן כל כך רחוקה מהאוטופיה של ההוא עם הזקן? ישראל תחת שלטון צבאי אלים, הערבים מגורשים, תל אביב נצורה, הגיבור הנרדף מנסה להגיע לעין חרוד החופשית. דרך שיחות עם בחור ערבי שמסתפח לבריחה, קינן עושה חשבון נפש עם מה שעשינו ב48 כי לא הייתה לנו ברירה, עם מה שעשינו מ67 כי הייתה לנו ברירה. העלילה והדמויות כמו הפסלים הכנעניים של קינן, גושיים, לא מלוטשים, חסרי פרטים (לפעמים בלי עיניים) אך למרות זאת, מלאי הבעה ומישרי מבט אל עיניהם של אלו שאינם חפצים לראות.... המשך לקרוא

כשאת המסר אפשר להבין כבר מהתקציר של הספר, קשה לא לחפש אותו בין השורות. לפעמים קינן פורס את המסר כמו מלכה עלה בין שני קלפים ולפעמים הוא מביא לך אותו במתנה. אבל כשהכל אינטנסיבי וקורה מהר לא נשאר לך לזה הרבה זמן. העלילה ואתה ביחד איתה מתקדמים במהירות של אבן מדרדרת, הדרך לעין חרוד לא ארוכה ולא קצרה, היא בשיפוע. האבן אולי יורדת למטה, אבל אתה רק עולה ועולה. עד שמגיעה הירידה, והיא מגיעה. באיזשהו שלב, "הדרך לעין חרוד" איבד את הדרך. כשהמסר הוא גם האמצעי, גם המטרה וגם כל מה שנמצא אי שם בטווח. אפשר לקבור למענו את העלילה, הקומוניקטיביות, ומושגים כמו זמן ומרחב מתחת ל... המשך לקרוא

מגבת

כשאנחנו מהלכים על הארץ אנחנו רק טועמים מהאמת הפנימית החבויה עמוק-עמוק באדמה שכדי לרדת אליה, דרוש כמובן לחפור, ותוך כדי כך לשחרר שדים רועמים שלא היינו רוצים להודות בקיומם ולהתמודד עם הפחד מהם. אבל גם כשאין חפירות, השדים שם באולמות הענק התת-קרקעיים רוחשים ומסתובבים באי-נחת מתמדת ומידי פעם גם מצליחים לשחרר איזו טעימת אמת המתנשאת לגובה רגלינו. עמוס קינן לקח יוזמה וחפר. חפר וחפר, והגיע לעומקים שאנחנו לא רוצים לרדת אליהם. ושם הכל מסתבך. אין טוב ואין רע, אדם הוא פעם אחת כובש, או רוצח מיומן, ופעם לאחר מכן נתון תחת מרדף של החזק והדומיננטי. כל אחד הוא בן-זונה ... המשך לקרוא

יקירוביץ'

מישהו כאן חי אי פעם תחת רודנות? מישהו כאן יכול לדמיין איך זה לצאת לרחוב ולפחד לצעוק "ראש הממשלה בן זונה" או לחשוש לשבת עם חבר בפאב ולהגיד לו שהממשלה הזו ראויה לכלא? זה ספר מצוין, בעיקר כי הוא מאתגר את ההנחה המובנית בDNA של כל אחת ואחד מאיתנו שתמיד תהיה פה דמוקרטיה. כן, יש בחירות בקרוב, ולפי כל הסקרים אחד/ אחת מכל שני אנשים לא ילכו להצביע. מה יהיה ביום שלא תהיה פה דמוקרטיה? כשהתגובה לצעקה "ראש הממשלה בן זונה" תהיה כדור בין העיניים? זה ספר מצוין כי כבר לא כותבים ספרים כאלה יותר כאן, באומה ש-7 מכל 10 אנשים בה עשו טרייד-אין על המוח שלהם עם סמארטפון ובונוס של תוכני... המשך לקרוא

ליאור

זאת הפעם הרביעים שאני מסיים לקרוא את הספר הזה וכל פעם אני מתרגש מחדש. סיפורה של מדינת ישראל שגלשה לתוך דיקטטורה האיומה הנשלטת על-ידי גנרלים חסרי מצפון. הספר נכתב בתקופת מלחמת לבנון וההקשרים ברורים למדי. הדיסטופיה המתוארת בספר הדרך לעין חרוד היא יוצאת דופן, גרוטקסטית ומפחידה למדי. הסיבה שהיא מפחידה כל כך, היא בגלל שלכל אורך הספר תמיד קונן בי החשש שישראל באמת מסוגלת להפוך למדינה כה איומה. משום מה, נראה לי שהבסיס הרעיוני העומד בבסיס הספר, יהיה רלבנטי במשך עוד שנים רבות. ... המשך לקרוא

גיאגיא

מאוד נהניתי לקרוא את הספר הזה. דבר ראשון - בגלל השפה. למרות שהיא כן עממית, יש בה מימד מסויים של ארכאיות (ולו רק בגלל שהיא נכתבה לפני 25 שנים), יחד עם זיקה למשהו עתיק יותר (ועמוס קינן כמובן היה שייך לתנועה הכנענית, דבר שניכר גם בספר עצמו). מעבר לזה - העלילה עצמה. הרקע קודר. סיפור דיסטופי קלאסי שמזכיר קצת את סיפוריו של פיליפ ק. דיק (מדינת משטרה ? לא יצא לי לקרוא הרבה ספרים עבריים שעוסקים בכך כאלמנט רקע). ובנוסף בריחתו המרתקת של המספר, עם כל הדמויות שנקרו בדרכו. הספר עוסק גם בנושא שנכון להיום - הכיבוש. נקודת המבט על הנושא הזה היא שונה לדעתי ממה שמוכר היום. אין פה ... המשך לקרוא

קורנליוס

ספר פרנואידי. עצם העובדה שפורסם ב 1987 ימי האינתיפאדה הראשונה מסבירה קצת את העלילה ההזויה. תמונה של שלטון ימני-צבאי-טוטליטרי בישראל. למרות זאת, יש היום סיטואציות שבהם אולי המציאות העכשוית עולה גם על ההתרחשויות הקיצוניות המתוארות בספר, אבל מהצד השני של הקשת. ספר מעורר מחשבה ומאוד מדאיג מבחינת המחבר. הלה, מדור הפלמ"ח ידוע באהבתו היוקדת לארץ ישראל, והספרון הזה מתאר יקיצה מפוכחת מהחלום שלמענו נלחם אל שברו.... המשך לקרוא

אגב

ספר על סוף העולם. מפחיד וסוחף.... המשך לקרוא

נמנם

נבואת זעם אפוקליפטית על החברה הישראלית. אמנם רחוק מאד מהמציאות, אבל משקף במידה מסויימת את הכוחניות השלטת בחברה שלנו. ספר מרתק וחזק, שמעורר מחשבות נוגות על המציאות שאנו חיים בה. מומלץ רק למי שיש לו סבלנות לספרות פוליטית.... המשך לקרוא

עמיר