ביקורות ספרים על הספר אחרי עשרים שנה (1973) - ספריה לעם #178

פונט מיושן ותרגום ארכאי ובכל זאת הרעננות מרחפת על כל עמוד בספר הזה. אוסף של סיפורים שמתארים עולם שלא קיים עוד. דמויות משולי החברה מתארות את הרוח האנושית ואת תעתועי הגורל. חלק מהסיפורים האלה התגלגלו לספרים, סרטים וסדרות שנכתבו במאה השנים שחלפו מאז כתב או. הנרי את העלילות האלה. ולכן, חלקם ישמעו מוכרים. אבל מרביתם מיוחדים במינם, מסקרנים, מרתקים, משעשעים ומעציבים. ... המשך לקרוא

רוני

איזו כריכה מכוערת יא אללה. מבטיחה לכם שהכריכה שלי יותר טובה. אין מה לומר על או הנרי שלא אמרו לפניי כבר אלף פעמים. גאון; ציניקן מופלא; רומנטיקן שמאלץ; מלך; שודד; רמאי; שרלטן; הו כה טוב. חזרתי לטייל בין שבילי אחרי עשרים שנה לאחר זמן מה ומצאתי בו פנים ניו יורקיות עליזות, אבל, אנושיות והמון שמחת חיים. עשרה דברים בשבילם שווה לקרוא את אחרי עשרים שנה: 1. הגברים. כה מסוקסים, כה מתוחכמים, קרי רוח. כה אוהבים, כה נאמנים, רכי לב ואציליים. בין אם הם עכברי רחוב או אצילי ברודווי, הם שם כדי להתפתח ולגדול ולהשתנות. 2. ‏הנשים. חכמות יותר מהגברים, כלואות בכלוב המאורעות הבלת... המשך לקרוא

האופה בתלתלים

האזנתי לספר בהנאה מרובה. אוסף סיפורים קצרים אשר בכל אחד מהם הוא מצליח כל פעם להפתיע אותי מחדש ולגרום לי לאי נוחות או כיווץ בלב. מומלץ מאוד, התפאורה הינה תחילת המאה ה-20 בניו -יורק. התאהבתי באווירה, בתקופה ובגיבוריו של הסופר. מומלץ מאוד. ... המשך לקרוא

צילה

איזה יופי. אסופת סיפורים קצרים ובלתי נשכחים,מלאי קסם, הומור ואנושיות. ותמיד יש טוויסט אירוני בסוף העלילה. דמויות אמיתיות, כנות ונוגעות,על חולשותיהן האנושיות. כמה מהסיפורים בלתי נשכחים- כופר נפשו של הצ'יף האדום אחרי עשרים שנה השוטר וההמנון כדאי ומומלץ.... המשך לקרוא

ראובן

יצאתי למסע. יצאתי למסע על מנת לבדוק אם ישנה אמת בשמועות,אם אכן או הנרי הוא אומן הסיפור הקצר הקלאסי והבה אומר לכם כי כולי בושה וכלימה על ספקותיי. לא רבות הבריות אשר חובבות סוגת הסיפור הקצר ואף לא רבים הסיפורים הקצרים המושכים באבחה אחת את הקורא אך הרשו לי לומר כי לא כך אצל או הנרי,סיפוריו אומנם בעלי תבנית אחידה של סיפורים בעלי תפנית עלילתית בסופם אך אף על פי כן הם מהנים ,מפתיעים ,מגוונים וגורמים לקורא לשאת קול צחוק רם בכל אחד ואחד מהם. כישרונו בין היתר מתבטא בכתיבתו המליצית,העניינית,בהיות סיפוריו מעטורי תיאורים למרות עצם היותם קצרים. לצערי ביקו... המשך לקרוא

-^^-

אסופה של עשרים וארבעה קצרצרים מלוטשים ביד האמן של אהרן אמיר. ה"טוויסט" בסוף העלילה מובטח להנאת הקורא. לפעמים ניתן לנחשו כבר באמצע הקריאה אבל כשלא - ההנאה אפילו כפולה. משתמש לא מעט שפת "סלנג" מחוספסת והומור שחור שספג במשך קורות חייו הקצרים. קלאסיקה ספרותית במיטבה מסופר נפלא.... המשך לקרוא

אגב

או. הנרי, תרגם את זה יפה אהרן אמיר... (סליחה, לא יכולתי להתאפק). סדרה של סיפורים קצרים שלכולם אותו רעיון: בסוף יש איזה טוויסט שהופך את כל מה שהבנת עד עכשיו מהעלילה על פניו. כשקוראים את זה ברצף כבר מתחילים להתרגל להפתעה ולפעמים אפילו לצפות אותה. גם כשזה קרה לי זה לא קלקל לרגע מההנאה שלי. השתדלתי לקרוא אותו לאט כדי שלא ייגמר לי כל כך מהר, הסיפורים כתובים פשוט מעולה, כמה משפטים בפתיחה של כל סיפור קצר שלכאורה לא קשורים ישירות לעלילה אבל מכניסים לאווירה הנכונה בצורה כל כך מדויקת. לפעמים זה לוקח אותך לבנקאי ניו יורקי עשיר ולבן המפונק שלו ולפעמים למאצ'ו מקס... המשך לקרוא

akiva

או. הנרי הוא אחד הסופרים האהובים עלי. ככל שהתרבות האמריקאית העכשווית - כפי שהיא משתקפת בסרטים סדרות וספרים - מאוסה בעיני, כך חלק מהיוצרים המוקדמים, ששיקפו תרבות שהיתה תמימה, בלתי מודעת לעצמה, שהאמינה באגדה שב"אמריקה" הכל אפשרי אם תעבוד קשה ותאמין באלוהים, אבל היה בה מקום לערכים כמו חמלה ואהבת אדם, היתה חביבה בעיני. בין היוצרים האלה - דיימון ראניון, דורותי פארקר, ג'ק לונדון, ג'ון סטיינבק (ועוד שלא זכרתי) יש מקום של כבוד לאו הנרי. או הנרי כתב בעיקר סיפורים קצרים. הוא שיכלל את אמנות כתיבת הסיפור הקצר כל כך, שהיה מסוגל לדחוס לסיפור קצרצר את רוב מה שאנחנו מצפ... המשך לקרוא

yaelhar

כשגיליתי את או הנרי (או בשמו האמיתי: סידני פורטר) התאהבתי בו מייד. סיפוריו הקצרים הם יצירות מופת מלאות גאונות ואירוניה. מעל כולם בקובץ הזה: "אחרי עשרים שנה" כמובן, "מתנת חכמי הקדם" האירוני ו"העלה האחרון" המרגש. מומלץ בחום!... המשך לקרוא

shmunitz