ביקורות ספרים על הספר אומן השיר
|
הייתי אומרת שזה חיקוי תמציתי ודהוי של "המשחק של אנדר" ושלל המשכיו, אבל מסתבר ש"אומן השיר" קדם לו.
עדיין - ילדים כמשני העולם, אלימות המתוארת לפרטי פרטים, כמה מנות חמלה בשביל האיזון והתחקות אחרי קורות הגיבור לאורך כל ימי חייו - גם כשזה גובל בשיעמום (צריך לדעת לפרוש בשיא...)
בקיצור, אני שמחה שאורסון סקוט קארד רק השתפר מאז - את "המשחק של אנדר" אהבתי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
קשה לי למצוא מילים שיתארו את ההרגשה שלי בסיום קריאת הספר הזה, קשה לי במיוחד כי אני כותב עליו מיד בסיומו ועדיין נמצא בסערת רגשות עמוקה מהקריאה שלו. בשבוע וחצי האחרונים נכנסתי לעולם המדהים והמרגש שסקוט קארד בנה ומספר על בית השיר שלוקח תחת חסותו ילדים יתומים ומלמד אותם את אחת מהאומנויות הנפלאות שקיימות ביקום כולו - אומנות השירה. העלילה בספר מתרחשת בעתיק הרחוק, יותר מ-15,000 שנים קדימה בזמן. היקום מיושב בידי אדם על כוכבי לכת שונים ורק כמה עשרות שנים קודם לסיפור העולם סוף סוף התאחד תחת שלטונו של הקיסר. על אחד מהעולמות האלו קיים בית השיר.
אורסון סקוט קארד ר... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו הספר השלישי של אורסון שקראתי שלא קשור לאנדר יקירנו, ולא יכולתי שלא לנסות להשוות אותו למשחק.
גיבור צעיר מאוד, גאון שבונה והורס את עצמו- יש.
מורים שלוקחים איתו סיכונים- יש.
ספקות לגביו- יש.
על הצד האחורי של העטיפה היה כתוב שהספר נכתב בין כתיבת הסיפור הקצר של המשחק של אנדר לבין הספר עצמו, האם זאת הייתה סוג של טיוטה? אינני יודעת.
מה שמוזר הוא שלא הייתה שום התייחסות לבעייתיות של בית השיר.
מסממים שם ילדים כדי לעקב את הבגרות המינית שלהם?! מוכרים אותם? גורמים להם ליצור מחסומים רגשיים מגיל 3 והכל תחת מעטה שהכל יפה וכולנו דואגים למחוננים הקטנים שלנו?
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים!!!!!!!!!!!!!
השישי שלי מתוך 13 של אורסון סקוט קארד, ואני לא מפסיקה להתפעל. זה הספר הראשון שלו שאני קוראת שלא מקושר לאנדר.
הדמויות טובות. מתחברים לאנסט [הגיבור], לתמימות שלו והאהבה שלו, ולקושי שלו להתחבר לעצמו ולמצוא את הקו שבו מסתיימים כל האנשים שלהם הוא שר, שאותם הוא משקף, ולמצוא את מי שהוא, עצמו.
הסוף מדהים. נורא, אמיץ, ומדהים. הצלחתי למצוא בספר את פטרה [מהמשחק של אנדר (קיארן, כאן)]. בסוף פשוט לא ידעתי מה להרגיש, פשוט הרגשתי את האנרגיה של הספר אצלי, ולא רציתי שאני אשכח אותו שוב, כמו שקורה לי תמיד, רציתי שהוא יישאר וייחרט אצלי בזיכרון ושלעולם לא אוכ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שמתחילים לקרוא את הספר נתפסים לעלילה, אבל לא הצלחתי להבין את הסיבה לכך, כל מה שידעתי זה שיש משהוא מסקרן בספר, הספר מרתק ומוזר, שונה כל כך, העלילה מפותלת וסובבת סביב סביב, ועדיין לא הבנתי מה תופס אותי להמשיך לקרוא, הדמות הראשית כל כך מורכבת, מושלמת, מוזרה, שונה כל כך ממש חוצנית, בשלבים מסוימים בהתחלת הספר ניסיתי להבין "למה המשורר התכוון".
הספר מהתחלה עד האמצע מכתיב קצב איטי וצריך סובלנות רבה.
הספר מיסטי, פסיכולוגי ובנוי מהמון רבדים שנוגעים בקורא בלי לדעת את זה עד אמצע הספר, ששם פתאום משהוא מתפרץ מכל העלילה הזו, והכל מתחיל להתחבר כמו בפזל, וההבנה למה בעצ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי לקרוא את הספר הזה בערב וסיימתי עם קרני שמש ראשונות - לא יכולתי להפסיק לקרוא מרוב מתח ורצון לדעת מה קורה בסוף. סיפור מהפנט ומלא קסם - מאוד אהבתי את העולם שסקוט קארד יצר ואיך שהוא שואב את הקורא פנימה. בהתחלה היה לי קצת קשה לעקוב אחרי כל הדמויות וכל כמה זמן דפדפתי אחורנית, אבל אחרי שהתודעתי אליהן הסיפור זרם.
*ספויילר* חייבת לציין שאהבתי יותר את החלק הראשון של הסיפור, לפני שאָנְסֶט הופך למתנקש. מהרגע שמיקָאל מת הרגשתי שהסיפור נכנס להילוך מהיר ושהוא רץ על שנות ההתגברות וההזדקנות של אנסט הרבה יותר מדי מהר. לקראת הסוף הרגשתי שהספר מסרב להיגמר (ואול... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא. אולי הכי טוב של קארד (וכולם טובים...). ספר עצוב ומרגש. מומלץ. מומלץ. מומלץ.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופר מראה הבנה בפסיכולוגיה של הנפש, ועם זאת אני תמיד מוצא את הספרים של אורסון סקוט קארד שמדברים על גיבור בגילאי הגן קצת מטרידים, בעיקר בגלל התהליכים הכואבים שהוא מכריח אותם לעבור.לקארד יש את הכישרון כך שהספרים שלו כובשים על אף הפן האפל שלהם.
אומן השיר הוא ספר מהמעלה הראשונה, הוא זורם ולא שוכח לקחת את הקורא איתו, ולבסוף הקורא מוצא את עצמו מתלהב ומתאכזב עם אנסט. אני ממליץ לקרוא אותו.
עם זאת אני מקווה שבניגוד לספר "המשחק של אנדר" אורסון סקוט קארד לא יתפתה להמשיך את הסדרה. האיכויות של הסדרות שלו יורדות ביחס ישיר לכמות הספרים בסדרה כשהראשון הוא תמיד ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר לפני מספר שנים, רכשתי אותו, ומאז אני פותחת אותו מידי פעם וקוראת כמה עמודים. הקסם אינו פג.
הדמויות המופלאות קמות לתחייה ואורסון סקוט קארד עשה את מה שחששתי שלא יצליח לעשות: בשבילי, הוא שחזר את ההתרגשות שיצרו אצלי המשחק והצל של אנדר.
לא רבים הספרים שהעלו בי רגשות כמו הספר הזה.
לא יכולתי להמליץ עליו עם יותר כוונה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שעות ספורות סגרתי את כריכת הספר בן 342 העמודים, ואני עדיין מעורערת נפשית בקטנה.
הספר סוחף, מעניין, מרתק, עצוב ושמח באותה העונה.
אתה מתחיל ואתה מגלה שאתה לא יכל להפסק, עד ששורפות עינייך.
בין הסקה להפסקה, אתה מוצא את עצמך מהרהר בדמות הראשית ובך עצמך. הספר למלד אותך רבות. גם על הסביבה וגם על עצמך.
אחד הספרים הטובים, מומלץ בחום רב!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאורסון סקוט קארד, לדעתי, יש תכונה להתעלל קצת בדמויות שלו, בפרט בגיבוריו הילדים. ובכל זאת גם כבן אדם שמזדעזע בקלות ולא מסוגל לסבול יותר מדי במציאות ובספרים- קשה שלא לאהוב אותו.
על הכריכה מופיעה ביקורת המציינת שהכשרון של קארד טמון בהבנה של נפש אדם וביכולת שלו לתאר אותה, ואין ביקורת נכונה מזו. כמו ב'המשחק של אנדר' קארד גורם לעולמות הבידיוניים שלו להראות הכי אותנטיים ונכונים שיש, למרות שכבר בתחילת הספר הוא צולל אליהם בלי כמעט אף הסבר, ומותיר את הקורא מעט אבוד בין חוקים ומציאות של עולם לא מוכר. כמו אנסט, הזמר המופלא גיבור הספר המזהה תחושות במאזיניו ומשו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
