ביקורות ספרים על הספר שמחה גדולה בשמים (בשמיים)
|
מומלץ.
כשרוצים מאוד להאמין במשהו, מתאימים את כל חלקי הפאזל
בדיוק לאותה מטרה נכספת.
הספר מספק הצצה לעולם החרדי, שם אהבות צריכות לקבל אישור
מהרב הגדול. סיפור עצוב על אהבה גדולה ארוכת שנים,
שלא קיבלה תוקף לחיתון ע"י רב קשיש השולט בקהילתו.
גיבורת הסיפור מתמודדת בגבורה, בורחת מהעולם הכולא אותה
ובתהפוכות הגורל חוזרת אליו באמצעות בתה.
ציטוט שאהבתי:
"כשהכול נגמר באופן סופי, הבנתי שגם תחושותיי הטובות
בחג השבועות ההוא, לא היו אלא חלק מן האשליה הגדולה
שבניתי סביבנו."
... המשך לקרוא
אהבת? 
|
|
|
"כך או כך, חשבתי בעצב גדול כשסגרתי את הספר, מבהירה לנו אלון חד-משמעית שלה אין ספק שיאיר, היהודי הגאה, הדבק במשיחיותו, צדק, ושלומציון, ישראלית יום-יומית, תועה ומבולבלת וחלשה, טעתה. מה שקרה בתל אביב דקות אחדות לאחר ששלומציון יצאה מהתנחלות תרצה בכביש רמאללה איננו, איפוא, שבר. הוא רק עיכוב. בקרוב, בעוד דור, ואם נחזור כולנו בתשובה שלמה, נהיה ראויים ותבוא הגאולה."
("מה שמחבר הוא מה שמפריד", אבירמה גולן
https://archive.li/V4zvW#selection-775.142-682.69)
"הספר בנוי על מסע הרס ולעג לכל מה שנחשב קדוש בסביבתה הקרובה של אמונה אלון."
"...קראתי את "שמחה גדולה בשמים" והנה זו לאה. אותה העלי... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
והנה אנחנו שוב. (זו פפריקה)
פה-פה-פם!!!! (זו האופה בתלתלים)
והנושא הערב: "שמחה גדולה בשמים", ואמונה אלון בכלל.
או "איך שוב פעם אנחנו כותבות רק על ספרים שלא כיף לנו איתם? הממ."
הזדמנות להתעטף בגלימת מבקר הספרות אנין הטעם, לדעתי. אבל אנחנו סוטות מהנושא.
אז: למה נהניתי לקרוא את שמחה גדולה בשמים בתור עלילה חביבה אבל יצאתי בתחושת פספוס.
אני לא נהניתי. אני לא אוהבת לקרוא על גיבורים שמתפלשים במיצים של עצמם, יושבים לבד בחושך וחיים כקורבן נצחי, כשהם יכולים, במחילה מכבודם, לקום ולעשות משהו.
הספר הולך בערך ככה: יש מישהי, שלומצי נקרא לה (יש לי הרגשה שהיא ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבה שהתפספסה למעלה מ- 20 שנה, בין נער ונערה שהיו צעירים מדי מכדי להבין מה הם מפסידים, שלא ידעו איך לדבר אחד עם השניה על רגשותיהם, לאן החיים הובילו אותם והאם ניתן אחרי כל כך הרבה שנים לגשר על הפער הזה? ספר סוחף, ממליצה מאוד... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הייתכן שספר זה פונה אל בני הישיבות ובנות האולפנא על מנת לספר להם מקצת מן הקצת על העולם שמעבר לקיר ?
לתאר להם מצב היפותטי עבור רובם על החיים האפשריים אם יוצא הוא או יוצאת היא ומציצים החוצה?
דלתות מסתובבות ישיבה-אולפנא-אגדה רצוי באיזו התנחלות כבדה.
סתם. נו סתם סיפור מעשה אגדה שיכולה להתרחש בקלות בכל התנחלות כשרה בסגנון תיאוריית המקריות, היכולה להתרחש אצל כל אחד המציץ ונפגע מעבר לכתלי הישיבה-אולפנא שם בגבעות.
... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר מיוחד במינו, טוב מאוד עד מדהים.
איך ה' מוביל אותנו תמיד בדרך הטובה בסיפור אפילו שהאשה עזבה את בעלה ואת האמונה ב"ה היא חוזרת אחרי שנים, יד ה' כיוונה בחזרה את שלומציון בחזרה לאמונה וגם לבעלה. אבל עליה להחליף את שמה - שלומציון שם לא יהודי ולא טוב כנראה גם בגלל זה אבדה הדרך).
נסתרות דרכי ה'.
מיוחד ומומלץ לכולכם במיוחד למי שעוד לא מצא דרכו לה'או חס וחלילה עזב הדרך.
אל דאגה ופחד רק בחזרה לאמונה ודרכי השם וכבר תמצאו את הדרך ב"ה (והסופרת אמונה אלון - כזה ספר מצוין ועוד עם כזה שם שנתנו לה - אשה צדקת).
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני זוכר אז ישבתי בחדרי בישיבה בשיעור א' וקראתי את הספר הזה.
מאז עברו כמעט חמש שנים והנה עוד מעט אני משתחרר מהצבא ומתחיל ללמוד איך לספר סיפורים באופן שתמיד רציתי.
ושוב קראתי את שמחה גדולה בשמים.
אך הפעם לא הייתי בחור ישיבה המוקסם מרבניי בעניים פעורות עצומות. הפעם היו עיני בהירות יותר, צלולות יותר.
איני אומר חס וחלילה שחייתי בעיוורון בתקופת לימודיי בישיבה, אך בתמימות בה הבטתי והערצתי את רבניי היה משהו מתוק ונאיבי שגרם לי להיות מעט סומא. שהטיל דוק של אפרוריות על היחס המתמיד בין הרצוי למצוי - בין השאיפה והרצון לבין המעשה.
שלומציון סובלת מהעמדות הפ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
את "שמחה גדולה בשמים" קראתי בשלוש שעות, הוא היה כ"כ טוב שלא הצלחתי להפסיק לקרוא בו ועכשיו שסיימתי אני עדיין לא מרגישה שהדמויות עזבו אותי.
ברומן יפה זה מתארת אמונה אלון בכישרון רב את סיפורה של שלומציון, שידע אהבה גדולה אך ברחה ממנה לאחר שהרבנים השונים לא איפשרו את הזיווג, ועשרים שנים מאוחר יותר הבת שלה מבקשת להינשא לבן שלו. ביד של אמן עדין משרטטת אמונה אלון את סיפורה של שלומציון לאורך השנים, כאשר ברחה ממשפחתה שלה, מא-ל שלה ומכל מי שאהב אותה, ועד לנקודת המפגש בין הבת שלה לבן שלו.
זהו רומן קצר אך יש בו הרבה אמת, הרבה דיון והרבה תפיסות והתנגשות.
זהו לא הס... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
זה הספר הראשון של אמונה אלון שקראתי, ובהפרש של יומיים קראתי את "ותכתבו: אהובתנו"- לדעתי הוא יותר יפה ונוגע מהספר הזה. כלומר, אין ספק שאמונה אלון יודעת לכתוב אבל ההחמצות פה היו יותר מדי בשבילי. היה לי קשה עם כל מה שהתפתח בספר הזה, והאהבה שלא מומשה, ומדי פעם הייתה לי איזו דמעה והרגשה מעצבנת על העלילה שפותחה כאן, ועל הצורה שבה הדמויות בספר השתנו וחיו חיים שהייתה בהם עצבות ופספוס על מה שהיה יכול להיות. סיימתי את הקריאה בהרגשה כבדה עם כל מה שהלך שם, ואני לא חושבת שהייתי חוזרת לקרוא שוב את הספר הזה. יש לציין שזו הייתה הפעם הראשונה שהתוודעתי לאמונה אלון והיא מא... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"שמחה גדולה בשמיים" הוא ספר בסדר, לא יותר ולא פחות.
נחמד להעביר איתו סופ"ש אם אין משהו אחר לקרוא.
סיפור העלילה הוא מהמוגזמים שקראתי, אבל היה נחמד לקבל הצצה חטופה לחיי אנשי הכיפות סרוגות והמתנחלים, שרחוקים ממני שנות אור.
פרט לכך, כתיבתה של הסופרת יפה, אם כי לעיתים הביכה אותי קצת, כאשר כתבה משפטים על משקל פסוקים תנ"כיים - דבר שנראה לי כמאמץ מיותר, כיוון שכתיבתה של אמונה אלון באמת קולחת ויפה.
דוגמא קטנה: "... לקחתי צלע מצלעותיו של האדם וסגרתי בשר תחתנה ונפחתי באפי רוח וקראתי לעצמי אישה, כי מאיש לוקחתי."
נו באמת.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר שנכתב באופן מקצועי,מרתק,קולח.
המחברת בקיאה היטב ברזי האמונה ובהשתקפותה באדם המאמין כולל חיי היום יום של האדם המאמין.
"שמחה גדולה בשמים" הוא רק חצי ממשפט המפתח המופיע בספור.
יש בסיפור רגעי שיא הגורמים להתרגשות רבה מאד מצד הקוראים.
יש בסיפור ביטויים מהתורה ומספרות חז"ל כמו "והנה בבוקר והיא לאה" שהותאמו כמו כפפה ליד לגיבורי הסיפור ולא רק למעשיהם אלא גם לשמותיהם.
הסיפור מסתובב גם מסביב לרעיון:"מה היה קורה אילו",והוא מראה דרך מעשית למאמר חז"ל:"יותר טוב לאדם שלא נברא משנברא".בפשטות גאונית אמונה אלון מבצעת הטייה ברבים על מאמר זה ומכך גם נובע כח כתיבתה ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך היא מצליחה לעשות את זה? איך היא יודעת לכתוב בדיוק את המילים שירעידו את הלב, שידמיעו את העיניים....
מומלץ. וכל מילה נוספת מיותרת.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
השפה יפה, הכתיבה קולחת, אבל יש בה מן טון של יאוש תמידי. לא משנה מה שלומציון מתארת, חוויה טובה או רעה, היאוש נמצא שם מתחת לפני השטח. איזה שהוא פחד, ציפיה, תחושה מוקדמת שהיא עומדת לאבד כל דבר טוב בחייה. היא מספרת על יאיר אחרי שהיא מאבדת אותו, אז לגביו זה מובן. אבל חוויית האובדן הזו משליכה על כל תחום בחיים שלה, וגורמת לחוסר תקווה התמידי הזה. קצת מדכא לקרוא ספר כזה...
דרך הסיפור האישי של שלומציון, מצליחה הסופרת להעביר ביקורת על החברה הדתית. ביקורת נוקבת ומעוררת מחשבה, גם אם לא הסכמתי איתה לגמרי בסופו של דבר.
בכללי ספר טוב, אם כי נשארתי עם תחושת מועקה בסופו. א... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
![אני =]](https://simania.co.il/images/users/5878.jpg "אני =]")
|
ספר מקסים מקסים מקסים תענוג לקרוא אותו.כתוב טוב העלילה זורמת וקולחת ספר חם ונעים מאוד ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ניגשתי אל הספר בלי צפיות לכאן ולכאן וממש נהנתי. אהבה גדולה שלא ממומשת, בזבוז חיים שלמים על ערגה לאהבה נכזבת... קצת דת קצת חילוניות הרבה אהבה וביחד מתכון לספר ממש חביב קצר ומהנה.... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר זורם, עלילה שנוגעת למרות פשטותה. ספר שנעים להעביר אתו כמה שעות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
הסיפור כשלעצמו הוא זורם והעלילה נחמדה מאוד, אם כי קצת טלנובלית. יש בו גם רגש טעון של החמצה גדולה. יש שיאמרו שהמחברת עשתה קצת עוול עם הדמות הדתית-מתנחלת, ועשתה אותו סגור ושטחי, לעומת החילונית הפתוחה והמתמודדת, ויש שיאמרו להיפך. נופל פה ושם אל הקיטש, ואל הסימבוליות המוגזמת. אבל בסך הכל ספר נחמד. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
