ביקורות ספרים על הספר חומר טוב

עשיתי 14 יום תקופת התנסות ב"סטוריטל" וזה הספר הראשון שצד את עיני אז האזנתי לו. מדובר בספר ביוגרפי-רכילותי, שכן רוב הדמויות הן בגדר "סלבס" והדמויות עליהן היו כותבים במדורי הרכילות של שנות ה- 60 עד ה- 80, בעיקר ב"העולם הזה" של אורי אבנרי או ב"לאישה".. יחד עם זאת, מדובר גם במעין מסמך היסטורי. גפן, כישרוני שכמותו, שיודע את מלאכת הכתיבה, מיפה את התקופות הנ"ל, בעיקר את המקומות המדוברים בת"א (ע"ע "קפה כסית" ו"הצריף של אביגדור") ואת הדמויות אותן הכיר שעם חלקן התגורר כמו "חבורת לול" בהנהגתו של אורי זוהר. הספר נקרא "חומר טוב" ולא בכדי... לאורך כל הספר הסמים, ובעיקר החשיש, מ... המשך לקרוא

זאבי קציר

מעבר לים תפגשו לא מעט סופרים וכותבים שהיו מוכנים להתעמת עם הביוגרפיה שלהם. אך לא פה בלבנט הלוהט. גפן הוא אשף מילים עבריות ותיק שאין צורך להציגו. הוא פורש בספר זה, את מחשבותיו שלו, בעיקר, על עצמו. אך לא בזה מסתפק הסופר. זהו חשבון נפש ספרותי של אמן שלא מחביא את כשלונותיו ובטח שלא מחביא את השראותיו. גפן מפנה מקום לקורא, להתכופף לצידו ולהשקיף דרך חור הצצה אל מאחורי הקלעים של חייו ושל צמיחתה של הבוהמה הישראלית הנכחדת של שנות ה60 וה70. בוא, קורא יקר, הבט ולמד, איך אמן מוציא להורג, את ה”אגו” שלו.... המשך לקרוא

א.ל

הצילו...... המשך לקרוא

גיימס

אהבתי את הספר. למרות שהוא קופץ בין הזמנים יהונתן מספר על חבורה שתמיד ענינה אותי ורבים אחרים- חבורת לול. אורי זהר ואריק אינשטין(אריק נפטר השנה) צבי שיסל. הוא מספר על הרודנות של אורי זהר- איש קיצוני-מספר 6= אנשים פרפקציוניסטים וביקורתיים. הוא מסביר איך מי שהיה נחמד- כמוהו ואריק אינשטיין נשארו חילוניים ומי שהיו די חארות-חזרו בתשובה. מעניין לקרא על הדמויות. בית קפה כסית-שהיו יושבים בו מטובי נמשוררים, והיה בית קפה של שחקני תאטרון. ההווי בצריף של אביגדור- שכלל ביחוד שטויות ובאנגים. איש לא העז לכתוב על עצמו,על התקופה ההיא וחבל. הם היו אנשים תאבי חיים, ... המשך לקרוא

lovenlight

ספר מצחיק ושטחי. הוא אומנם נותן מבט חינני על תקופה שמישום מה כולם מתגעגעים אליה (גם אלו שלא חיו עדיין אז..)אבל הוא לא טומן בחובו איזשהו גילוי שלא ידענו קודם, או איזה אמת נסתרת שלא ידענו קודם לכן. לקרוא בשביל הצחוק. יונתן גפן הוא בכל זאת כותב מחונן... המשך לקרוא

הקורא בספרים

"בפברואר 65', כשהתגייסתי לצנחנים, בן שבע-עשרה וחצי וכבר ארוז למוות, מטר ושישים עם נעליים (אדומות!), עדיין לא מתגלח, עם טרנזיסטור זעיר ושחור, לא תליתי את עצמי על עמוד בכיכר השמוק ולא השתגעתי לגמרי בטירונות המשפילה עם המם-כפים הסדיסטים והעונשים הקולקטיביים שהפכו את בסיס הטירונים בעמק חפר מבושם הפרדסים לגולאג, רק בגלל שידעתי שהביטלס איתי, והם לא יעזבו אותי פה ושם ובכל מקום." (עמוד 66) בספרו "חומר טוב" מספר יהונתן גפן את הזיכרונות אשר ברר, ערך, ליטש, הבהיר וטשטש בהתאם לצורך למן העת שהשתחרר מן הצבא בשלהי שנות השישים ועבר לעיר הגדולה, תל אביב, ועד לשנות השמונים... המשך לקרוא

פרל

קליל וזורם,לאוהבי הנוסטלגיה הסיפורים שמאחורי הסיפורים והדמויות שאנו מכירים ... המשך לקרוא

קובי

ספר רע של אדם רע... המשך לקרוא

יוסלה

ספר ממש מדהים ורווי סיפורי נוסטלגיה ממקור ראשון..קראתי אותו מזמן אבל אני זוכר המון סיפורים על סמים קלים, "התותח הקדוש" הוא הצינגלה השמן שהם היו מעשנים בדשא של אביגדור- מקום המפגש של אורי זוהר,אריק איינשטיין,שמוליק קראוס,צבי שיסל ושאר חברים..יש גם תיאורים מדהימים על עלילותיו של יהונתן בלונדון בשהות עם בן דודו אסי דיין ז"ל, וכן "פשיטות עור" (שלאחר מכן הוא התנצל על חלקן בתכניתו של יאיר לפיד) של אישים מסוימים באשר שימושם בסרטים כאמתלה להשכיב כל מה שזז..(עניין שנחקר גם בתכניתם של אורלי וגיא)..בין לבין יהונתן נזכר בזיכרונות אוטוביוגרפיים שהם בבחינת שליית פנ... המשך לקרוא

מיקי

מבט צדדי על הבוהמה של הסבנטיז. מומלץ ומעניין.... המשך לקרוא

zoe

כמי שנולד בסוף שנות החמישים, שהיה ילד בשנות השישים וצרך תרבות בשנות ה70, לספר הזה היה פוטנציאל ענק, אבל הוא אכזבה ענקית. והרי לכם כמה תובנות עתיקות יומין: א) לא יורקים למרק שמימנו אוכלים! ב) לא משתינים נגד הרוח, שאז אנו מסתכנים בלחטוף רסיסים! ( במיוחד אחד שיש לו נסיון צבאי בלהשתין על עצים ובכלל בטבע). ג) בכל גינה של נרקיסים יש לפעמים איזה קוץ ( שלפעמים הוא יפה כשלעצמו). ד) כשאתה בחרא , אל תעשה גלים כי זה יגיע לפה שלך ! בקיצור חברים, היתה בספר הבטחה רבה, עניין , ספורים, מצחיקים ולא מצחיקים. אבל בסופו של דבר עולות ממנו התובנות שמניתי לעיל, חבל, ועצוב. נתון לש... המשך לקרוא

tuvia

כמו כתבה עיתונאית באורך של ספר, נהניתי מאוד... המשך לקרוא

יניב ברנר

הספר כתוב טוב. כמישהו שלא חי בשנות ה 60 וה 70, מרגיש שזוהי הצצה נדירה ומעניינת לבוהמה של תל אביב בשנים אלה. הספר כתוב בצורה קלילה והיה כיף גדול לקראו. שווה קריאה בזמן האזנה למוזיקה טובה מהתקופה.... המשך לקרוא

אור

הספר אינו משאיר את הקורא אדיש לרגע. רק חבל שכדי ליצור לפי גפן, היו צריכים וממשיכים לצרוך, התנהגיות פסולות ולא מוסריות עי' שימוש בסמים ומין אובססיבי.... המשך לקרוא

מימי

כאחד שמתגעגע לשנות השבעים מצאתי בספר הזה המון נוסטלגיה -אבל כשמתעמקים בו מגיעים למסקנה שליהונתן לא ממש היה טוב בתקופה ההיא-חוץ מהקטעים המשעשעים בצריף ובדשא אצל אביגדור.אחרי שקראתי את הספר יותר מפעם אחת!צפיתי שוב ושוב בתוכניות לול ובסרט מציצים.מסקנה-היה "כייף" בשנות השבעים-תרתי משמע.מומלץ!!! ... המשך לקרוא

.B.M.F

כמי שמכיר את כתיבתו של יהונתן גפן לא מעט שנים, למדתי להכיר שהכתיבה שלו בעוד שנדמה כי היא ספונטנית למעשה היא מאוד מחושבת. כך שזה לא במקרה שגפן כתב את הספר הזה, מיד אחרי "אישה יקרה". אתמקד בפרט לכאורה שולי, אבל צבע עטיפות הספרים. העטיפה האדומה בספרו זה, והשחורה בקודם. כשם "האדום והשחור" בספרו הנודע של סטנדאל, בעוד האדום עוסק בהתנגשות הקלאסית שבין היחיד, רוחו ושאיפותיו, לבין החברה, הנוקמת במי שמעז לחרוג מכללי המשחק שלה ולסתור את ערכיה. השחור עוסק יותר בחייו האישיים של הכותב. שניהם יחדיו יוצרים את האוטוביוגרפיה של אחד מהכותבים הכי מעניינים שידעה הספרות הע... המשך לקרוא

אהוד בן פורת

אם אתם מעריצים של הביטלס וחברות "לול", הספר הזה בשבילכם! יהונתן גפן כותב יומן מסע אל שנות ה70 ששירי הביטלס מלווים את הסיפור שלו, הוא חושף איך היה לחיות חיים פרועים לצד אריק איינשטיין אורי זוהר צבי שיסל ואחרים. הספר הזה הוא מסמך מרתק של שנות ה70 בארץ, אך יש תחושה שהספר הזה נועד לסגור כמה חשבונות עם אנשים מהתקופה ההיא, כמו אורי זוהר למשל, אני גדלתי על הסרטים של אורי ועל הסדרה "לול" והיה מעניין אותי ללמוד עוד על התקופה ההיא ועל מה שמסתתר מאחורי הזקן והפיאות של כבוד הרב.... המשך לקרוא

יצחק ש.

ספר מצחיק וחושף פרטים עסיסיים מפעם, קראתי בנשימה אחת ונהנתי. בשתי מילים: חומר טוב :)... המשך לקרוא

אפי

ספר מרתק אודות חייו של יהונתן גפן בבוהמיה התל אביבית לצד אגדות כגון אריק אינשטיין, אורי זוהר וכו'. הספר כתוב בסגנון טוב מספיק כדי להפוך לחומר קריאה טוב גם עבור מי שאינו פריק של התקופה והאנשים המדוברים. עם זאת, לי אישית היו כמה בעיות עם המתקפות הארסיות נגד אורי זוהר, וכן הגישה התומכת בסמים "קלים". ... המשך לקרוא

avvv

אוטוביוגרפיה שנונה, משעשעת ועמוקה של יהונתן ושל התקופה המרתקת הזאת בתרבות התל אביבית.... המשך לקרוא

SoCandide