ביקורות ספרים על הספר המורה - פרנק מק'קורט #3
|
"דיברתי עם המורים בקפיטריה על קווין. הם נדו בראשיהם. הם אמרו, חבל באמת חבל. חלק מהילדים האלה באמת נופלים בין הכיסאות
אבל לעזאזל, מה מורה כבר אמור לעשות? יש לנו כיתות ענקיות, אין זמן. ואנחנו רק מורים." [עמ' 116]
לפני זמן מה האזנתי לריאיון ברדיו עם ראש ארגון פשע מקומי, הוא סיפר כי התחיל את הקריירה שלו בנעוריו כמפקד 'כנופיית רמת
עמידר' וטיפס בסולם הדרגות וההישגים. ניכר מדרכו, מדיבורו ובכלל שיש בו פוטנציאל וסקרנות, אולי אפילו רבה, לרכוש ידע לאו
דווקא מעולם הפשע, בריאיון הוא אמר - אילו הייתי גדל במקום אחר, בסביבה אחרת, חושב שהייתי הופך מורה מחנך, אולי אפילו
מו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
|
|
|
מקסים. עם הסגנון הכל כך מיוחד של פרנק מק'קורט. הפעם זה מקבץ של סיפורים מהשיעורים שלימד בתיכונים ובאוניברסיטה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לב שכולו אהבה גדולה
רעייתי היא מורה ומחנכת בחטיבת ביניים, מי שרואה בתפקידה שליחות.
השבוע עברו על כפר סבא שעות קשות, כשנודע שמאיה, תלמידת חטיבת ביניים בעיר, נערה בגיל - 13, שמה קץ לחייה. היו שהאשימו ללא מחשבה שנייה את מערכת החינוך. רעייתי למרות שלא מלמדת באותה חטיבה, חשה הזדהות וכאב על הנערה וחבריה המורים שהואשמו.
רעייתי, היא מורה טוטאלית, הלוקחת כל בעיה חינוכית ללב, מגלה אחריות אישית, מנסה לעודד ולמצוא את האור והיפה שבקצה התהליך החינוכי, מבקשת לתמוך בבני נוער המצויים במשבר, או בנבוכות, כאותה אם ממוצא אתיופי שנגישה לרעייתי ושאלה בחשש, איך לדעתך ירג... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאוד אהבתי, המחבר נמצא במצב שהוא לא עושה חשבון לאף אחד כמורה לשעבר, ההורים התלמידים והוא עצמו נשפטים ללא רחם - יש כאן מבט ריאליסטי על המערכת החינוכית ןחייו העלובים של הסופר בלי הנחות עד שהקורא לא יכול להשאר אדיש לטלטלות שמלוות את תלמידיו וחייו של פרנק מק,קורט. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מתחיל ממש טוב עם סיפורים על הדרך של המורה והמפגש עם התלמידים, מי שעוסק בחינוך אולי יכול להזדהות עם המון קטעים בספר, כמוני!!!
אבל מאיזה שהוא שלב הספר פשוט מתחיל לדשדש ואיבדתי את העניין בו, קצת חוזר על עצמו ולא מצליח להחזיק את העניין שלי בספר עד תומו, למרות זאת לא איבדתי תקווה וקראתי עד הסוף אם כי עם טעם של אכזבה מהספר.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פרנק מק'קורט כותב על העובדה שרוב המורים (ואני כותב בתור מחנך) לא מעזים להודות בקיומה: בשביל לחנך צריך ביצים. אכן קראתם נכון: בשביל לחנך צריך ביצים.
לאורך כל הספר הוא מתאר את הלך חייו של אדם שאוהב את ההוראה אך מסתייג מהביזיון לה היא זוכה. הספר נכתב על ארה"ב של אחרי מלחמת העולם השנייה, לא על המילניום שלנו ועדיין היחס לחינוך נשאר "כבימי קדם". חבל.
מה שקצת הפריע לי, או במילים אחרות הציק לי בספר הזה, היא העובדה שהספר פרוש על שנים. כתוצאה מכך העלילה הפכה להיות שטחית לפרקים. אבל, זוהי תחושה קטנה שהופיעה פה ושם במהלך הקריאה אבל לא הרסה את החוויה.
אני אוכל להבין א... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד.
כמו בשני ספריו הקודמים, פרנק מק'קורט כותב בצורה מעניינת, עם חוש הומור ושובבות.
נעים לקרא את ספריו.
אך אני מודה שקצת התאכזבתי מספר זה שלא הגיע לרמת הכתיבה והפתיחות שהיו ב"האפר של אנג'לה" ו-"ככה זה".
ציפיתי להיות שוב שותפה להתנהלות חייו המעניינת, אך עייפתי מתאורי הווי בית הספר...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהן ספר "אוטוביוגרפי" על תקופת עבודתו של הסופר כמורה בבתי ספר תיכונים בניו יורק, ביניהם תיכונים מקצועיים שבהם לומדים ילדי העשירונים התחתונים בארה"ב וגם התיכון הכי יוקרתי בניו יורק שאליו מתקבלים 700 תלמידים מבין 15000 הפונים.
בהומור מסכני בנוסח וודי אלן מתאר מק'קורט את עצמו כמורה מסכן שאינו יודע המ לעשות עם חייו. אינו נהנה בדרך כלל מההוראה ששכרה הנמוך אינו מצדיק את המאמץ. חיי הנישואין שלו אומללים, ילדותו עברה עליו בסבל ועוני. חברים קרובים אין לו והוא נכשל בחלום חייו לעלות למעמד תברתי יותר גבוה על ידי עבודת דוקטורט באוניברסיטט טריניטי המכובדת בדבלין.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התאכזבתי. באתי עם הרבה ציפיות לספר הזה, שהאמת מתחיל מצוין, אבל בשלב כשלהוא יוצר תחושה של "לייצנות". וכבר הטיבו פה לתאר לפני את שיטות ההוראה בהם נקט המחבר.
הרבה פעמים אנשים שרוצים להצביע על צורך בשינוי מגיעים למצב של התנשאות וזלזול בכל הקיים, כאשר לפעמים השינוי הנדרש הוא סך הכל משהו נקודתי.
בנוסף הספר משלב גם הרבה תיאורים וסיטואציות העוסקות בנושאים אתניים שאולי קצת רחוקים מהקורא הישראלי.
ובכל זאת, הכתיבה יפה. אהבתי את סגנון הכתיבה.
אני חושבת כי אקרא את ספריו הנוספים. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קל מאד להתרגל לסגנונו של המורה, כשאתה תלמיד. ואולם קשה, וכמעט בלתי אפשרי, מבחינתי, להסכים איתו ביישום ה"שיטה" כשאתה כבר מחוץ למערכת.
ובכן, מהי שיטה זו?
"בוא ניתן להם להתפרע מעט (במושגי בית-ספר רגיל), נספר להם כל מיני סיפורים, על חיי באירלנד – שממנה באתי, ועוד כל מיני מעשיות... והדבר "ירכך" אותם, כמובן, לקראת "המקרה הלא סביר" שאנסה ללמד אותם משהו מהותי מתוכנית הלימודים, ובסופו של דבר הכל יסתדר!"
ניקח אותם גם להצגות – ששם נשלח את הרסן, לא לפני שנאפשר להם להשתולל באוטובוס ולהציק לנוסעים ולנהג – הכל בשם הראש הפתוח לרעיונות, והעיקר "לא לדרוך במקום" ולא לצאת "מו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נתחיל בכמה משפטי קנאה : פרנק מק'קורט הוא, כנראה, מיחידי הסגולה הללו, מעטי-המעט, "הנאורים" המעצבנים האלה, שהצליחו 'לפצח את הקוד' הסבוך, לגלות את הנוסחה החבויה, לחשוף את העיקרון החמקמק, וכמו -נניח- להקת "אבבא" לפניו או, להבדיל, מפיק-העל ג'רי ברוקהיימר במקביל, פשוט מצא תשובה לשאלת הנצח - "מה (רוב ה)אנשים אוהבים"... כי, תראו, זה לא הגיוני מה שקורה עם האיש הזה : עד לא מזמן הוא לא היה אלא דלפון אלמוני, אחד שלפני רגע יצא לפנסיה ממערכת החינוך האמריקאית לטובת טיולים יומיים עם הנכדים בסנטרל פארק, אולי אפילו שקל מפעם בפעם עצירה קלה לטובת קניית משקה מוגז או מנת ערמונים בחור... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדהים לראות איך חווית בית ספר לא שונה ממקום למקום. מי שמלמד בחטיבות עליונות חייב לקרוא את הספר (ולו רק משום התחושה שלא רק אצלו העברת שיעור זו חוויה אה.. אמםםם, לא קלה)... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הקוראים כתב שהספר "המורה" הוא ספר חובה לכל מורה ... ואני- חושבת אחרת ויותר מכך.
מורה שיקרא את הספר יתרשם שאותן הבעיות שמולן הוא מתמודד קיימות באופן זהה פחות או יותר גם במקומות אחרים בעולם. הספר מבחינתי מחזק את תחושת התסכול של המורה בבואו ללמד תלמידים שהמוטיווציה שלהם שואפת לאפס ( ויש רבים כאלה) כאשר הקושי היומיומי לעמוד מול כיתה צפופה שתלמידיה מביאים אל כותלי ביה"ס את כל בעיותיהם האישיות הוא מבעית ממש בעודו עומד במבחן הביקורת מצד המנהל, המפקח ,ההורים וכמובן התלמידים כאשר אין בידיו כלים ראויים להתמודדות עם התנהגות התלמידים. זה מסביר את פיטוריו ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר זה הוא דוגמא לספר שאילולא האתר לא הייתי מגיע אליו. אוטוביוגרפיה של מורה לאנגלית וספרות בארה"ב של המחצית השניה של המאה העשרים. המספר כותב בגילוי לב על חוסר הבטחון שלו, על הדימוי העצמי הנמוך שלו, ועל הרצון להיות נמנה על החברה הבורגנית המשכילה, נסיון שכשל (אולי עכשיו כבר לא, אחרי כתיבת כמה רבי מכר). בד בבד הוא מספר את סיפור חייו כמורה בבתי ספר תיכוניים בניו יורק. נכון שהוא היה מורה לא שגרתי ומקורי, אבל ככלל אני מצאתי בספר תיאור הומוריסטי משהו על חיים אפרוריים, על זרות, על נסיון לחיות חיים אחרים, ועל חוסר השלמה עם המצב הנתון, וגם מעט נקודות אור פה ושם.
א... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רציתי לכתוב כאן את המלצתי החמה לספר ולאיש המיוחדים האלה,אבל אז גיליתי כי קוראים אחרים כתבו המלצות המכילות את כל מה שרציתי להגיד לכם.אז המלצתי לכם-תאמינו לכל מילה הכתובה בביקורות האחרות,ולכו לקרוא.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כשבחנתי לראשונה את כריכת הספר "המורה", הבחנתי בשורה העליונה בשם 'פרנק מק'קורט' הסקתי שזהו שמו של המחבר.
כחובב ביוגריפיות כרוני, תהיתי לעצמי כמה מעניינת יכולה להיות מסכת חייו של מורה פשוט לאנגלית אי שם בניו יורק -ארצות הברית.
מה הוא ומה חייו בהשוואה לביל קלינטון או שמעון פרס?! כמה מעניינים יכולים להיות ימיו מול ימי איסר הראל או שוורצנגר?!
השורה השניה על כריכת הספר "מחבר רב המכר האפר של אנג'לה" שכנעה אותי שכדאי לנסות בכל זאת.
אלא שכבר בהקדמה לספרו הצליח פרנק מק'קורט לגרום לי התאהבות בספר העתידי. כבר בהקדמה מצאתי את עצמי מחייך ונעצב חליפות. גומע דף ברצף ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אחרי שהתרגלתי לסיגנון הכתיבה המיוחד שלו (מן גוף שלישי כזה לא ברור) התאהבתי!
יש משהו בכתיבה שלו שמאוד מחבר לסיפור החיים שלו, פשוט, בלי יומרות, אנושי מאוד.
מומלץ בהחלט!
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני לא בטוח שכל המורים צריכים להיות כמו מחבר הספר, אבל טוב שיש מורים כמוהו. מישהו שלוקח את עצמו מספיק לא ברצינות כדי להיות עמוק ורציני. ספר מצחיק, מרגש, מרתק וסוחף.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
