ביקורות ספרים על הספר אידיוט - כרכים א'-ב'

הדבר הראשון שמהמם את הקורא במפגש עם סיפרו של דוסטוייבסקי הוא שמו – אידיוט; שם שהוא פגיעה, גידוף ועלבון. הרגשות ששם שכזה עשוי לעורר בקורא הנתקל בספר לראשונה, הם פליאה, מבוכה ואפילו דחייה; אך האם אנחנו צריכים לקבל את שם הספר כפשוטו? כבר בפתיחת הספר אנחנו מתוודעים לָ'אידיוט', הנסיך* לב ניקוליביץ' מישקין, חולה אפילפסיה בן עשרים ושש השב לאחר ארבע שנים לסנקט פטרסבורג מבית מרפא בשוויץ, עני ואביון, בודד וחסר קשרים, מתוך רצון לנסות את מזלו. הוא אינו מכיר איש בעיר, אינו בקיא במנהגים ובגינונים החברתיים, אך הוא אופטימי, תמים כילד, אוהב אדם באשר הוא אדם וחסר כל גינ... המשך לקרוא

קרן

ספר נפלא , ספקטקולרי הספר הנ"ל מגולל את קורותיו של הנסיך מישקין, אשר סבל מהתקפי אפילפסיה וקיבל טיפול בשוויץ למשך שנים, ביום מן הימים, הוא מחליט לחזור לארץ מולדתו רוסיה ברכבת, לעיר לסנט פטרסבורג, הוא נפגש ברכבת באנשים עם השקפות עולם ודעות שונות משלו, במהרה הם מתיידדים והופכים להיות חלק אינטגרלי ומשפיע מאוד בחייו. כאשר הוא מגיע לעיר סנט פטרסבורג הוא נפגש עם הגנרל איוון פידרובטש ששייך למשפחה מיוחסת, אשר מחבב אותו עד מאוד ממבט ראשון, ויתרה מזאת מציע לו עבודה. הנסיך מישקין מגלה לו שקיימת קרבה רחוקה בינו לבין אשתו של הגנרל ששמה "אליזבת", עם הזמן הנסיך מו... המשך לקרוא

Slam(وخير جليس في الزمان كتاب)

יצירת מופת. ספר שמשאיר אחריו כל כך הרבה תהיות.. האם הוא באמת אידיוט הוא שהכל נובע מתוך ייאוש עמוק מהאנושות? אני אוהבת את הספר כי הוא מציג אישיות שלאומללות שלה אין סוף... המשך לקרוא

איך שתרצו

אחרי הקריאה של הספר 'אידיוט' שוב לא ניתן לעשות שימוש במילה 'אידיוט' בלי לחשוב פעמיים, לכאורה מילה נמוכה, מעליבה, לפתע מקבלת משמעות עמוקה ומרוממת. נוצר בלבול בתודעת הקורא, האם 'אידיוט' זה טוב או רע? הנסיך מישקין - גיבור הסיפור ראוי לתיאור מפורט, מעל הכל הוא אדם כן, אך גם תמים, נאיבי, חכם, אוהב. תכונות אופי המתמזגות באנשים נדירים, כולנו רוצים שיהיו לנו חברים מן הזן הנדיר הזה, אך מאחורי גבם נכנה כל אחד מהם 'אידיוט'. להיות כנה בעולנו כמו גם תמים ונאיבי מייצר תחושה של ניתוק מהמציאות, או אז מבליחים למולנו ההטחות של דברי הכנות מפי אותו 'אידיוט', אנו נבוכים, מחפשים ד... המשך לקרוא

אלכסיי אלכסנדרוביץ

מדהים. מדהים הדמיון בין רוסיה הטרום-מהפכנית העולה מהדפים של פיודור מיכאילוביץ לבין המדינה האפריקאית הזו בה כולנו חיים כיום. הכאוס, חוסר הידיעה מה עושים ואיך עושים ובעיקר האדיוטיזם המובנה של מישקין מזכירים כל כך את מה שקורה כאן ועכשיו. החל מגשם שהגיע בהפתעה עצומה (מה, בחורף יורד גשם???? כל שנה?????) והטביע מאות אלפי אפריקאים תמימים ופחות תמימים עבור ברגביזם, חזניזם וחוטובליזם השולט בכיפה ומקדש את הטמטום (שאני אקרא את צ'כוב? שאמא'שכם תקרא את צ'כוב. אני אבנה את בית המקדש) וכלה בטמטום הנעים שהולך ועוטף לאיטו את אוכלוסיית הניו מדיה "המתקדמת" שאינה רואה... המשך לקרוא

ליאור

יתכנו ספוילרים, לא ממש תכננתי עדיין מה לכתוב. אני נמצא 30 עמודים לקראת סוף הספר, וחייב לעשות איזשהו סדר בראש. סקירה על הספר היא הזדמנות מצוינת לכך. ראשית, עליי לציין שזהו הדוסטויבסקי הראשון שלי. מעולם לא נדרשתי לקרוא את 'החטא ועונשו' לקראת איזשהו בגרות בספרות, ואת שני הכרכים האימתניים של 'האחים קאראמזוב' עדיין לא חשבתי לפתוח אפילו. אם כן, לא ידעתי למה לצפות, שכן גם ספרות רוסית לא קראתי מעולם (להוציא את 'חיי החלום של סאחאנוב' הסיוטי שנכתב באנגלית בכלל). לא מבחינה סגנונית, לא מבחינת התרבות הרוסית על כל גווניה, תאריה, גינוניה ושמותיה. כעת אני יכול לומר בבטח... המשך לקרוא

zooey glass

למי שמצפה שמאחורי דמות האידיוט של דוסטויבסקי תעמוד דמות הג'וקר הקלאסי, מין קונילמל שליימל אך טוב לב שכולם מסובבים אותו לאורך כל הדרך אבל הוא כמו חתול נוחת לבסוף על ארבע רגליו והכול טוב ובא על מקומו בשלום נכונה הפתעה. אין שכל אין דאגות? אצל דוסוטיבסקי למי שאין שכל יש בעיות של אין שכל... הסוף של האידיוט רע ומר... לפנינו טרגדיה ולא קומדיה בסגנון סדרת הסרטים "האקדח מת מצחוק"... לגבי העלילה... מספר משוגעים ומטורפים מאוהבים אחד בשני ועושים אחד לשני את המוות לכל אורך הדרך... סוף טוב לכל הבלאגן הזה לא יהיה... מי שמחפש סיום מהאגדות יקבל במקומו סיוט מהעתונות... כן כן... המשך לקרוא

לא קורא בים

אחרי שהתלהבתי מהחטא ועונשו ציפיתי לעוד חוויית קריאה מענגת, אבל הספר הזה היה טרחני ומשעמם. מתנצלת על חילול הקודש, זה אני, לא דוסטוייבסקי.... המשך לקרוא

קוראת

מה שקרה לי גם ב'חטא ועונשו' וגם עכשיו ב'אידיוט', זה מה שדוסטוייבסקי מצליח לעשות בכל פעם - אני פשוט מרגיש שאני אחת הדמויות (או בעצם הדמות הראשית) בספר, אני מזדהה עמה, כואב עמה, צוחק עמה ופשוט חלק ממנה. אני חייב לומר שהסיפור כשלעצמו, לא ריתק אותי מי יודע מה, אבל התיאורים של זלזול באנשים (בנסיך, בעיקר), גרם לי להתרגש ולהתבונן על כך במציאות החיים הפרטיים שאני מכיר, ההרצאה של איפוליט, הנער שגסס למות על משמעות החיים, הייתה משהו מדהים. אין לי הרבה מה להרחיב הפעם, הספר פשוט מדהים. מומלץ בחום.... המשך לקרוא

סנופקין

אין הרבה יותר מדי על דוסטויבסקי. שמו הולך לפניו, ללא ספק אחד מהסופרים הגדולים בהיסטוריה של הספרות. מבין כל יצירותיו הנפלאות, הרומן אידיוט, לטעמי, הוא הרומן הטוב ביותר שלו. אולי נדמה לי כך משום שהתחברתי לדמות הראשית- ("האידיוט"- הנסיך מישקין)- לחוויותיו ותחושותיו. אי אפשר שלא לחוש אמפתיה לדמות. הקריאה אינה קלה כי ברומן מועברים הרבה רעיונות פילוסופיים כיאה לרומן של דוסטויבסקי, אך לא תוכלו להפסיק לקרוא עד לשורה האחרונה; עד שתגלו כיצד נגמר סיפורו של ה"אידיוט". נ.ב. הרומן האהוב עלי ביותר. ... המשך לקרוא

יונתן

בדרך כלל אני אדם קר, אם היו מנסים לקטלג אותי על פי ארבעת היסודות, אף אחד לא היה מכניס אותי תחת הקטיגוריה 'אש'. ובכל זאת קריאת הרומן אידיוט של דוסטוייבסקי היתה עבורי חוויה מסעירה. התחלתי בצהריים, ובשלוש בלילה גיליתי את עצמי זרוק על הספה, רועד, חרד ומתוח. מרוב הפתעה על עצתמי הרגעתי את עצמי בקול.. הספר גאוני, לדעתי, כיון שהמחבר יצר דמויות קיצוניות, והביא אותן לעימות עם העולם הנורמלי. מסוג המצבים שהיית עלול לשאול את עצמך מה היית עושה אם מישהו בקרבתך היה מחליט שהנורמות הן לא גבול בשבילו..תחשבו על זה: איך היינו מסתדרים בעולם אלמלא ההגבלות שמכתיבים הקודים החב... המשך לקרוא

אחיה

החלק הראשון של הספר (חציו של הכרך הראשון) מציג בפנינו את הנסיך מישקין, בחור בן 26, חולה אפילפסיה, השב לרוסיה, לפטרבורג ליתר דיוק, לאחר תקופת החלמה בשוויץ. ברכבת הוא פוגש את פרפיון רוגוז´ין הסוחר העשיר, המספר לו על האפשרות שהוא עומד להינשא לנסטסיה פיליפובנה. הנסיך מספר לו שהוא שב לפטרבורג כדי לפגוש קרובת משפחה רחוקה שלו, היחידה שנותרה לו. קרובה זו היא הגנרלית (אשת הגנרל, שדרגתו היא של פקיד בכיר מאוד ולאו דווקא איש צבא) אליה רוצה הנסיך להתוודע. הנסיך מגיע אל בעלה הגנרל, הלה שואל אם הנסיך בעל אמצעים לגור ולהתקיים במקום ומשהו מגלה שאין הדבר כך, הוא בוחן את ה... המשך לקרוא

מורי

ספר מעולה, התיאורים האנושיים המדוייקים והמפורטים בספר גרמו לכך שהייתי מרותק. כשקוראים את הספר ומדמיינים את הסיטואציות השונות קל מאוד להבין את הביקורת כלפי החברה האנושית אשר לועגת לתכונות כגון תמימות וכנות או אפילו לאהבה. קורא שיתעמק עוד יותר, ינסה להיכנס למחשבותיהן ולהבין את הרגשותיהן של הדמויות יבין שהביקורת היא על אופיו של ה"אדם" - חופשי כביכול אך בעצם משועבד לתכונות מהן הוא לא יכול להשתחרר. מומלץ בחום.... המשך לקרוא

adi_k

באמת אין מילים לתאר את התחושה שהספר הזה העביר. בכלל לתאר את דוסטוייבסקי במילים זה ממש חילול הקודש ;). אבל בכל מקרה... ממליץ ביותר. אחרי שקראתי את הספר הזה הבנתי מי זה דוסטויבסקי, יצירת מופת אדירה. נ.ב. רק שתדעו שיש אנשים שממש לא מתחברים לכיוון הזה. אני ממליץ לתת צ'אנס בכל זאת. http://zh-hk.facebook.com/pages/Ronen-Kolton/242985285944 www.myspace.com/ronenkolton ... המשך לקרוא

Rokie

כתוב נהדר , דוסטוייבסקי במיטבו , פנטסטי !!!... המשך לקרוא

Mr. Vertigo

בחור צעיר חוזר לרוסיה אחרי שהות ארוכה בשויץ . כבר בדרכו לפטרבורג הוא משנה את עולמם של הסובבים לו . ל"אידיוט" דרך חיים שונה מהמקובל;" החלטתי לעשות את דרכי ביושר וברוח נכונה.אולי יהיה לי גם קשה,גם משעמם להתהלך בין הבריות.ראשית חוכמה החלטתי לנהוג בכולם באדיבות ובגילוי לב,הרי יותר מזה לא ידרוש ממני איש.אולי גם פה יחשבו אותי לילד-אדרבא הרי גם לאידיוט חושבים אותי כולן משום מה....איזה מין אידיוט אני ,אם אני עצמי יודע שחושבים אותי לאידיוט? אני נכנס לאיזה מקום וחושב לי : הנה הם רואים בי אידיוט ואני בכל זאת נבון והם אפילו לא מרגישים". דוסטויבסקי שוזר ביקורת חברת... המשך לקרוא

yuli

ספר חינוכי ומדהים- פיודור נוסך לדמות הגיבור את כל התכונות המוסריות העילאיות לתפיסתו, ומראה שבחור כזה, איש אציל וטוב לב, בחברה ההיא (קל וחומר בימינו אנו), יחשב, בהכרח, לאידיוט.... המשך לקרוא

האידיוט

לפני שהתחלתי לקרוא בספר, ציפיתי לרומן כבד וקשה לקריאה. להפתעתי גיליתי שהעלילה זורמת ומרתקת. "אידיוט" הוא ללא ספק אחד הרומנים הטובים ביותר שקראתי, שהשאיר עלי רושם חזק. דמותו של הגיבור, מעין "אידיוט" תמים וטוב לב, מייצגת כמעין מראה הפוכה את כל מה שפגום בחברה האנושית הלא "אידיוטית". מאד אהבתי, והספר שינה לגמרי את דעתי על דוסטוייבסקי.... המשך לקרוא

עמיר

ביקורת חברתית נוקבת, שנונה ומשעשעת. רלוונטית עדיין. האמיתות הגדולות נותרות בעינן, הן רק מחליפות את הלוק.... המשך לקרוא

מירה