ביקורות ספרים על הספר שירת הסירנה
קראתי לפני זמן לא מבוטל כמו גם את 'שתי שלגיות'.
הספרים זכורים לי כמשהו שניתן להגדיר על אמצע הסקלה בין ספרות אשפתות לטובה.
חלק מהניסוחים וצורת הכתיבה בינוניים, קיטש נאיבי, חלק מפתיעים יותר לטובה.
למרות שהמחברת כאדם מצטיירת בעיני כרדודה וחסרת כישרון אמיתי יש לה יכולת כתיבה סבירה, לא מעבר לזה.
להגיד שנהניתי? ככה-ככה.
לא רע,לא מדהים.ספרי טיסה.... המשך לקרוא
|
|
התחלתי לקרוא את הספר ולא יכלתי לסבול את הניסוח והכתיבה, המאולצת של לינור, הספר כתוב באופן בוטה וגס, כך שגם שהפכתי עמודים אחרים בספר, ראיתי את אותו דבר, לא יכולתי להמשיך, כך שלא יכולתי להתחבר.... המשך לקרוא
|
|
ספר נפלא,אמיתי ומשעשע שעשה לי את הסופ"ש,כרגיל עירית לינור היא הגדולה מכולן.... המשך לקרוא
|
|
נחמד וחמוד, קליל ושנון, לפעמים מאוד מצחיק.
שווה קריאה. ... המשך לקרוא
|
|
אני ילידת מרץ 91'.
לא חוויתי את מלחמת המפרץ.
כתושבת המרכז, לא האמנתי שטילים יכולים באמת ליפול בת"א.
לא יכולתי לעכל מציאות כזאת - כי מעולם לא חוויתי אותה.
לפני מספר חודשים, כשאני בת 21, לקחתי מהספריה את הספר הזה.
באיחור לא-אופנתי קראתי אותו; נחמד, אבל קצת לא מציאותי בעיניי;
שוב, טילים בת"א?
אחרי כמה ימים מאז שהתחלתי את קריאת הספר, הוכיח לי בורא העולם
שאין צירופי מקרים - מבצע "עמוד ענן". טילים במרכז הארץ, גם בת"א.
סירנה שצועקת מעל ראשי - איום ממשי מעל שמי העיר ללא הפסקה -
וכל המורכבות שמתלווה לאנשי "הבועה" שבוחרים לצאת או לחילופין
להדק את הישארותם בה.
20 שנה... המשך לקרוא
|
|
סיפור קליל וזורם על החברה הישראלית, העיר ת"א, ומלחמת המפרץ (הראשונה).
גיבורת הסיפור, עובדת כתקציבאית בחברת פרסום בת"א, רווקה בת 32, מתוסבכת מעט ובכלל טיפוס צבעוני.
ברקע חייה האישיים והפרטיים, קשריה עם אחותה, גיסה והוריה, העבודה שלה, והתקופה של לפני פקיעת האולטימטום האמריקאי לסאדאם ואחריה הטילים שמטפטפים על ישראל ובמיוחד על אזור גוש דן.
ספר נחמד ומהנה.
הקריאה מפרפקטיבה של 20 שנה וממציאות של מטחי טילים שישראל כבר חוותה בשנים האחרונות, בכמויות ובאזורים רחבים הרבה יותר ממלחמת המפרץ הראשונה, מוסיפה מימד נוסף שבשנת 1991 (בה נכתב הספר) לא היה כלל.... המשך לקרוא
|
|
ינואר 91. חיילת טרייה מהניילונים מצטרפת לבסיס אי שם בלב תל אביב המופגזת. זוהי היכרותה הראשונה עם הצבא, ולצערה הוא דומה דמיון מפתיע לעלילת הספר "החייל האמיץ שוייק". הקפצות מיותרות לבסיס, חיילים שנשכחו במתקן מחוץ לבסיס (אף אחד לא הודיע להם שהם יכולים ללכת הביתה...), נסיעות של שעות הלוך ושוב בין ירושלים החופשיה לתל אביב הנצורה. היו גם טוטו טילים (מי שמנחש את כל נפילות הטילים של אותו לילה יוצא מוקדם), הרבה חי צומח דומם, ופיג'מה ורודה עם ארנבים של הקצינה יפעת.
כל מה שהחיילת הזו רצתה זה קצת זמן עם בן הזוג שחירף את נפשו בצו 8 על גג הילטון הירושלמי, ולקה בהרעלת קופ... המשך לקרוא
|
|
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת?
|
|
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת?
|
|
